להתמקד בעיקר, והוא טוב

חשוב להעביר ביקורת ולומר את דעתנו והשקפתנו. הילדים שלנו זקוקים לאמירות ברורות והכוונה שלנו לכיוון ולערכים הנכונים בעינינו, וחשוב מאוד מדי פעם לקבל ביקורת, אבל חשוב עוד יותר לומר להם שאנו אוהבים אותם.

צביאל סולומון , ט"ו באייר תשפ"א

להתמקד בעיקר, והוא טוב-ערוץ 7
צביאל סולומון
צילום: עצמי

פעמים רבות יש לנו התנגשויות עם הילדים שלנו - מקרים בהם הם לא מתנהגים כמו שאנו רוצים ושואפים, ויכוחים, דיבור חצוף, מראה חיצוני שלא תואם את הציפיות שלנו, וכיו"ב. 

פעמים רבות אנו נקלעים לוויכוחים עזים עם הילדים שלנו, דווקא בגלל שהם הילדים שלנו ומאוד חשובים לנו.

כולנו מכירים את המצב בו אנו עומדים להוציא את כל "העצבים" שלנו על הילד, להטיח בו כמה הוא טועה, כמה אנו כועסים עליו... אפשר ממש לדמיין את המונולוג שלנו מולו, את הכעס, את הגוף הקפוץ והמכווץ מכעס...

אחת הדרכים שלנו לשלוט בתגובות שלנו היא לעצור לרגע ולנסות לראות את המציאות שלנו ממרחק, במבט רחב יותר מאשר הסיטואציה הנוכחית. כשאנו חושבים מתוך מרחק ופרספקטיבה הכל רגוע יותר. אנו מבינים טוב יותר מה חשוב באמת בחיים. הרבה דברים מעניקים פרספקטיבה, ואחד מהם הוא המודעות שלנו לסופיות החיים ולזמן הקצר (יחסית) שיש לנו כאן בעולם.

בתנ"ך ובחז"ל ישנו עיסוק ענף בסופיות החיים בהקשר של חזרה בתשובה ["ימי שנותינו בהם שבעים שנה...", "שוב יום אחד לפני מיתתך" (אבות, ב', י')], כדי להדגיש לנו כמה חשוב לדעת לתפוס את החיים בפרספקטיבה של הסופיות המוחלטת שלהם.

מתוך נקודת מבט שכזו, רוב הוויכוחים שלנו מתגמדים לגמרי והופכים להיות רגועים יותר. אנו מבינים שהדבר המרכזי הוא שהילד שלנו בריא, נמצא איתנו, שותף למשפחה, וכל השאר הוא חשוב, אבל  מעט פחות.

יש בנקודת-מבט זו גם התעלות מעל האנוכיות שלנו כהורים, המתמקדת בזמן הנוכחי בלבד, כאן ועכשיו. עכשיו יש לנו המון מה לומר לו, לילד שלנו, ואנחנו חייבים לומר את זה עכשיו!    אבל כשאנו מבינים שישנם דברים חשובים יותר, כמו לומר לו שהוא אהוב, רצוי ומקובל בכל עת, אנחנו מקבלים נקודת מבט רחבה יותר, והביקורת הופכת להיות רגועה ומווסתת יותר.

הניסיון מראה שזה גם יעיל יותר. כשאנו אומרים לילדים שלנו כמה אנחנו אוהבים אותם, כמה הם חשובים לנו ובאופן כללי פותחים את השיחה בנקודות הטובות והחזקות שלהם, הביקורת והלקח שלנו עוברים ומתקבלים בצורה טובה הרבה יותר. כשילד/נער יודע שהוא אהוב, יש לו מקום מיוחד אצלנו, יש לו בית ומקום חם, הוא פנוי לקבל ביקורת.

לא כל דבר חייבים לומר עכשיו ומיד, בכל התוקף. מסופר על אחד מאדמו"רי חסידות ויז'ניץ שסיפר שבכל פעם שהיה רוצה לומר ביקורת לאחד מילדיו, הוא היה אומר לפני-כן פרק תהלים, להצלחת השיחה. כשאנו מזכירים לעצמנו לפני השיחה עם הילד כמה הוא חשוב ואהוב, אנחנו נזכרים בעיקר ובטפל.

חשוב להעביר ביקורת ולומר את דעתנו והשקפתנו. הילדים שלנו זקוקים לאמירות ברורות והכוונה שלנו לכיוון ולערכים הנכונים בעינינו, וחשוב מאוד מדי פעם לקבל ביקורת, אבל חשוב עוד יותר לומר להם שאנו אוהבים אותם.

וזכרו, הילדים שלנו זקוקים לנו כהורים משמעותיים ונוכחים, וכל רגע הוא הזדמנות מחודשת להורות טובה.

 

** הכותב הינו מחנך בתיכון הימלפרב ופסיכולוג חינוכי מומחה בשפ"ח ירושלים.