ערבים מתקשים יותר לשוב למעגל העבודה

שירות התעסוקה: דורשי עבודה מהאשכולות הסוציו אקונומיים הנמוכים מתקשים יותר לשוב למעגל העבודה. שיעור הירידה במספר דורשי העבודה הערבים נמוך בכמחצית מהממוצע שנרשם בחודש מרץ.

אורלי הררי - ערוץ 7 , ט"ו באייר תשפ"א

ערבים מתקשים יותר לשוב למעגל העבודה-ערוץ 7
שירות התעסוקה
צילום: שירות התעסוקה

המשק הישראלי נתון בעיצומו של תהליך חזרה לשגרה – מרבית ענפי המשק הולכים ונפתחים ולמעלה מ300 אלף דורשי עבודה שבו למעגל העבודה.

אולם, נתוני שירות התעסוקה מלמדים כי שיעורי החזרה לעבודה עומדים ביחס חיובי לרמת השכר של דורשי עבודה – ככל שדורשי עבודה הם מרוויחי שכר גבוה יותר, כך שיעורי החזרה שלהם לעבודה גבוהים ולהפך, ככל שדורשי עבודה מרוויחים שכר נמוך כך שיעורי החזרה שלהם לעבודה נמוכים יותר.

לתופעה מגוון ביטויים, בהם אוכלוסיית הצעירים עליהם דיווח שירות התעסוקה בראשית השבוע, ובשירות מסבירים אותה בכך שלשיעור התחלופה (Replacement Rate) יש השפעה על התמריצים לשוב למעגל העבודה – ככל שדמי האבטלה קרובים לשכר שיוכל דורשי עבודה להרוויח בשוק, כך מהווים עבורו תמריץ שלילי לחזור לעבודה וככל שרחוקים, הרי שיש לדורשי עבודה תמריץ חיובי לשוב למעגל העבודה.

כך, מספרם המוחלט של דורשי עבודה (קרי, קיזוז מספר החוזרים לעבודה מאז היציאה מהסגר השלישי במספר הנרשמים החדשים במהלך אותה התקופה) ירד במהלך חודש מרץ ב 15% - פי 2.14 מהירידה שנרשמה במספר דורשי עבודה הערבים באותה התקופה, אשר עמדה על 7%.

לעומת זאת, מספר דורשי עבודה היהודים שאינם חרדים ירד באותה התקופה ב 18% ואילו מספרם של דורשי עבודה 'האחרים' ירד ב 20%. מנגד, מספרם של דורשי עבודה החרדים ירד ב 14%, וזאת, מסבירים בשירות התעסוקה, לאור העובדה שרבים מדורשי העבודה החרדים הם נשים העובדות במקצועות החינוך, ההוראה וההדרכה ומרגע שנפתחה מערכת החינוך חזרו לעבודה בשיעורים גבוהים. אולם, כפי שניתן לראות, שיעורי החזרה שלהם גבוהים משל הערבים אך נמוכים משל 'האחרים' ומשל היהודים שאינם חרדים.

כתוצאה, שיעורם של דורשי עבודה היהודים שאינם חרדים ושל 'האחרים' ירד מ 64.4% ומ 5.8% בפברואר ל 62.5% ול 5.5% במרץ, בהתאמה. לעומת זאת, שיעורם של דו"ע החרדים עלה מ 6.8% ל 6.9% ואילו שיעורם של דו"ע הערבים עלה מ 23%, דומה מאוד לשיעורם בכלל האוכלוסייה, לכדי 25.2% במרץ – מדובר בשיעור הגבוה ביותר שרשמו מאז פרץ משבר הקורונה, אך נמוך מזה שנהג קודם לפרוץ המשבר. יודגש כי בשירות התעסוקה צופים שככל שנתקרב לתום תקופת הזכאות לדמי אבטלה (סוף יוני 2021), שיעור דו"ע הערבים צפוי לעלות.

במטרה לעמוד על עומק התופעה, אגף המחקר והתכנון של שירות התעסוקה בחן את נתוני התעסוקה בהתפלגות סוציו אקונומית לפי אזורים סטטיסטיים. בניגוד למרבית המחקרים הנעשים ברמה היישובית ומתקשים לזהות שונות תוך יישובים, האזור הסטטיסטי הוא יחידת ניתוח קטנה יותר המאפשרת דיוק מירבי.

מנתוני המחקר של שירות התעסוקה עולה כי עם פרוץ המשבר, מרץ 2020, זינק מספר דו"ע בכל האשכולות החברתיים כלכליים כאשר הגידול המשמעותי ביותר נרשם בקרב דו"ע מהאשכולות הגבוהים ביותר (8-10) אשר זינק ב 6 נקודות האחוז, מ 15.7% ל 21.7%. מנגד, באשכולות הביניים (4-7) נרשמה עלייה מדודה יותר של 2.6 נקודות האחוז, מ 43.4% ל 45.9%, ואילו באשכולות הנמוכים (1-3) שיעורם בקרב דו"ע ירד מ 41% ל 32% בלבד.

לאורך המשבר, שיעור דו"ע מהאשכולות הגבוהים נותר יציב, בעוד שיעוריהם של דו"ע מאשכולות הביניים והנמוכים עלו וירדו לנוכח המדיניות שנקטה הממשלה – בכניסה סגרים וביציאה מהם. שיעור דו"ע מאשכולות הביניים עולה עם הכניסה לסגרים ובמהלכם ויורד ביציאה מהם, ואילו שיעור דו"ע מהאשכולות הנמוכים יורד בכניסה לסגרים ובמהלכם ועולה ביציאה מהם.

כך, מאז היציאה מהסגר השלישי נחוותה ירידה בשיעור דו"ע מכל האשכולות, אולם בעוד באשכולות הגבוהים הירידה הייתה בשיעור של 16% ובאשכולות הביניים של 18%, הירידה במספר דו"ע מהאשכולות הנמוכים ירדה ב-10% בלבד, נמוכה פי 1.5 מהירידה הממוצעת.

כתוצאה, שיעורם של דו"ע מהאשכולות הנמוכים מכלל דו"ע עלה מ 34.3% בחודש פברואר ל 36.2% בחודש מרץ. תופעה דומה נרשמה גם ביציאה מהסגר הראשון והשני – בעוד במהלך הסגר הראשון שיעורם עמד על כ 33% הרי שמאז היציאה ממנו (מאי) עלה שיעורם עד לכדי 37.5% באוגוסט. בדומה, בסגר השני (ספטמבר) עמד שיעורם על 34% וביציאה ממנו (נובמבר) עלה לכדי 35% וירד שוב בכניסה לסגר השלישי.

למעשה, שיעור דו"ע מהאשכולות הגבוהים עלה רק בפרוץ המשבר, אך נותר יציב במהלכו. שיעורי אשכולות הביניים והנמוכים הושפעו מהסגרים, רק באופן הפוך – בסגרים יורד שיעורם של דו"ע מהאשכולות הנמוכים ועולה באשכולות הביניים, ולהפך ביציאה מהסגרים.

"הנתונים", טוענים בשירות התעסוקה, "מלמדים שוב כי לטווח הארוך מי שנפגע יותר ממשבר התעסוקה הם מרוויחי השכר הנמוך. תנועת האקורדיון, של ההוצאה לחל"ת בכניסה לסגרים והחזרה מחל"ת ביציאה מהם, אינה פועלת כמצופה על דו"ע מהאשכולות הנמוכים. המשמעות היא שבעוד שלדו"ע מאשכולות הביניים יש מקום עבודה לחזור אליו, ולכן שיעורם עולה בכניסה לסגר ויורד ביציאה ממנו, הקשר של דו"ע מהאשכולות הנמוכים לשוק העבודה הולך ומתרופף – הם שוהים באבטלה ממשוכת, עלולים להישאר בה גם בשוך המשבר ולהתקשות לשוב למעגל העבודה. זאת", מדגישים בשירות התעסוקה, "בין אם בשל העובדה ששער ההחלפה בין שכרם לדמי האבטלה מהווה עבורם חסם בפני חזרה לעבודה, ובין אם נותרו ללא מעסיק ואין להם לאן לחזור".

"כשפי שנוכחנו לכל אורך המשבר", אומר מנכ"ל שירות התעסוקה רמי גראור, "האוכלוסיות הפגיעות ביותר הן השכבות החלשות". לטענתו, "ללא מאמץ משותף של כלל גורמי הממשלה בנקיטת מעורבות אקטיבית לטיפוח ההון האנושי, עידוד תעסוקה והעסקה וכמו גם העמדת רשת ביטחון אפקטיבית המעודדת תעסוקה, ולא כזו המהווה חסם בפני חזרה לעבודה, דו"ע מהשכבות החלשות עלולים לשהות באבטלה ממושכת, וכתוצאה יתקשו מאוד לשוב למעגל העבודה. כמו בבריאות כך בתעסוקה, רק בכוח האחריות הממשלתית, המאמץ המשותף יחד עם הציבור והפעולה האקטיבית נוכל להביא חוסן תעסוקתי למאות אלפי דו"ע שיישארו מחוץ למעגל העבודה גם לאחר תום תקופת הזכאות לדמי האבטלה".