אילוסטרציה
אילוסטרציה צילום: ISTOCK

על תקפותן המשפטית של צוואות המועברות בווטסאפ או באמצעים טכנולוגיים אחרים שוחחנו בעקבות אירוע בו על ערש דוויי שלח חולה קורונה מארה"ב למשפחתו בישראל הנחיות בדבר חלוקת רכושו. זאת בטרם נפטר.

עורכת הדין נאווה אנקרי-מלמד, מומחית בדיני צוואות ירושות ועיזבונות, שוחחה איתנו על הסוגיה הרגישה וכבר בראשית דבריה הציבה את העיקרון המשפטי המוביל בסוגיה נכון להיום במשפט הישראלי ובכלל: "מוטל כעת הנטל על היורשים להוכיח שאכן האיש כתב את ההנחיה".

בדבריה פירטה ארבע סוגי צוואות המוכרות בחוק "ואם יש סטייה מהסוגים הללו החובה להוכיח": הסוג הראשון הוא צוואה בכתב יד, וזו צריכה להיכתב בידי המצווה ועליה צריך להופיע תאריך וחתימה של המצווה. הסוג השני הוא צוואה בעדים שצריכה להיות חתומה בפני שני עדים לאחר שהמצווה הצהיר שזו אכן הצוואה שלו. הסוג השלישי הוא צוואה בפני רשות, צוואה זו "צריכה להיעשות בפני שופט, רשם, רשם לענייני ירושה, בית דין דתי או נוטריון. היא יכולה להיאמר בעל פה אבל צריכה להיכתב".

הסוג הרביעי שהוא הקרוב ביותר לצוואה מהסוג המדובר, צוואה שהובערה באמצעי אלקטרוני כמו מסרון או הודעת ווטסאפ היא "צוואת שכיב מרע" שמשמעותה "אדם שרואה עצמו מול המוות, חולה סופני או אדם החושב שהוא הולך למות, וצריכה הצוואה להיות בפני שני עדים שצריכים לכתוב אותה בהקדם ולהפקיד אותה בידי רשם. יש לצוואה הזו תוקף לשלושים יום".

בדבריה מציינת עו"ד אנקרי-מלמד כי "כבר ב-2018 עלה הנושא הזה ברחבי העולם ויש מדינות שהכירו במסרוני צוואה. הרצון הוא להביא את רצונו האחרון של המצת. לפי שעה החוק הישראלי לא מעודכן לעידן הדיגיטאלי. הוא נחקק לפני הרבה שנים. עם זאת, במרץ השנה נכתב תזכיר שמטרתו לתקן את החוק. שם מדובר על צוואה באמצעות הקלטה אבל עדיין לא מדובר בווטסאפ".

עוד היא מספרת כי "כבר בשנת 84' בית המשפט העליון לקח צעד תקדימי ואישר צוואה כזו למרות שהמנוחה נתנה את ההנחיות לעד דרך הטלפון". האם התקדים הזה יוכל להוות בסיס שעליו תתקבל ההכרעה בעניינה של צוואת הווטסאפ? לפי שעה מוקדם להעריך שכן הדיון המשפטי רחוק מהכרעתו. "בית המשפט ירצה לוודא שאכן זה מה שהוא רצה לעשות", אומרת אנקרי-מלמד.

"היו צוואות ששונו בעקבות בני זוג חדשים והתעוררה התנגדות של בני המשפחה, אבל אם מוכח שזה רצון המת אז יהיה לזה תוקף", היא אומרת ומוסיפה את הגורם שהוביל לראשית העבודה על התזכיר שאולי ישנה משמעותית את חוקי הצוואות בישראל: "בעקבות המקרים של אנשים שהתגוררו ליד אנשים מבוגרים באזור המרכז וירשו אותם במפתיע, התזכיר מטיל את חובת ההוכחה על מי שטוען שהצוואה לא תקפה, אלא אם כן מדובר בבן משפחה, כך שמטפלת שנכללה בצוואה תצטרך להוכיח מדוע זה אכן רצון הנפטר".

לדבריה של אנקרי-מלמד העובדה שהסוגיה נמצאת על שולחנו של המחוקק מעודדת וניתן לקוות שהחקיקה החדשה תורחב על מנת שתהיה בה התייחסות להתפתחויות הטכנולוגיות העדכניות. עוד היא מציינת כי אמנם בית המשפט מנסה להתחקות אחר רצונו של הנפטר ולעיתים לשם כך הוא מוותר על תנאים טכניים שמלכתחילה נכון היה שיופיעו בצוואה, אך על מנת למנוע מתיחויות משפחתיות שיכולות להגיע עד כדי קרע משפחתי, ראוי ונכון לערוך מבעוד מועד צוואות באופן מסודר העומד בדרישות החוק באופן מלא ומוסדר.

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו