העליה המספרית והמהותית בהר הבית

העולים להר הבית המתרבים והולכים, חשים שפעמי הרגלים הגדולים, משמיעים ומקרבים את קול שירת הלווים ועבודת הכהנים במקום.

תגיות: הר הבית
שמחה רז - ארגון ייראה , ט"ז באייר תשפ"א

העליה המספרית והמהותית בהר הבית-ערוץ 7
יהודים בהר הבית
צילום: חיים קרויזר, מטה ארגוני המקדש

תגובה למאמר "הנדסת התודעה של ארגוני העלייה להר הבית"

נציג מתנגדי העליה להר הבית ניסה שוב לבוז ולהקטין את ההתעוררות היהודית לשיבת המקדש. ניסיונו זה וניסיונות נוספים של מתנגדי העלייה - מעוררות רגשות מעורבים. תמיהה על מניעיהם, שמחה על המעקב האובססיבי והדביק שלהם על הר הבית, צער מהלחצים שהם מפעילים על רבנים וראשי ישיבות התומכים בעליה כהלכה, ותהייה על מקורות הכספים הרבים שהם שופכים כדי לעצור את העלייה כהלכה להר הבית.

מגוחך לקרוא על "תקציבי עתק" מפי נציג של ארגון השופך תקציבי עתק להדפסת והפצת רבבות חוברות נגד הרבנים התומכים בעליה להר הבית. גיחוך גדול עוד יותר העלו הפלפולים המספריים שהוא עשה כדי לנחם את עצמו, את חבריו ואת מסבסדיהם - על כך שהם לא מצליחים לעצור את ההתעוררות להר הבית ולמקדש, גם אם הם אכן מצליחים לתקוע מקלות בגלגליה.

אילולא הם, יתכן שכבר היינו זוכים היום להדליק את מנורת המקדש ולחדש את עבודת הקטורת, ואולי גם את מצוות קרבן הפסח, שהיה מסיר מעלינו את קטרוג עונש הכרת הכרוך בביטולה מדי שנה.

ארגון "ייראה", שהוזכר על ידו, אכן פועל לעידוד העליה להר הבית כהלכה, לאורם של רבותינו וקריאותיהם. רבני ערים וראשי ישיבות הסבורים כי זו מצווה ואף חובה לעלות להר הבית בימינו, בדרישת מקדש, לקידום עבודת השם הייחודית והתפילה בהר הבית, וחיזוק ירושת המקום והורשת שודדיה.

העליה לגבולות הר הבית שמחוץ לשטח העזרה, אינה שנויה במחלוקת הלכתית. המסורת על מיקום קודש הקדשים במקום כיפת הסלע מקובלת על כל פוסקי ההלכה. פסיקת הרדב"ז שניתן למדוד ממנו את הגבולות המותרים הלכה למעשה, הטופוגרפיה של ההר, והשרידים בשטח, ברורים היטב לכל מי שעוסק בעניין ולא מתוך התנגדות מראש בחיפוש צדדים לאסור. שאלות קשות יותר בעניינים פחות חשובים משיבת המקדש, כמו מסורת וכשרות התרנגולים בימינו - נפשטות ונפסקות על ידי רבנים ופוסקים לפי כללי ההלכה שבידינו.

לעומת ההלכה הפשוטה, קיימת אכן מחלוקת אמונית בשאלת קירוב וקידום המקדש בדורנו. כל שאלה אמונית תלויית הקשר של אפשרויות, זמן ומקום. אולם מתנגדי העליה להר הבית כהלכה מנופפים ברשימות של רבנים שכבר מזמן לא עמנו בין החיים, וברבנים חרדים אשר עובדות החיים, המציאות המשתנה בהר הבית והתחלופות המדיניות העולמיות, לא מהוות אצלם שיקול בכל מה שקשור לקידום גאולת ישראל. הם סומכים על אמונתם שהקב"ה יגאל ויבנה הכל ללא מגע יד אדם.

העולים להר הבית כהלכה זוכים כיום לתמיכה רחבה של גדולי הרבנים וראשי הישיבות שאינם נתונים למרות הקו היוצא מרבם של פעילי הארגון הפועל נגד שיבת המקדש, או ללחצים הקשים מנשוא שהם מפעילים.

רוב הרבנים מבית המדרש של התורה הגואלת תומכים כיום ומעודדים את העליה להר הבית כהלכה, ואף נמנים בעצמם בין העולים להר הבית. כדרכם של תלמידי חכמים יש לכל אחד מהם גבולות התקרבות שונים, ופעילי ההתנגדות ששים להידחף בינותם לעורר בהם תיגרה בין תלמידי חכמים. אולם הצד השווה שבהם - שהם אינם מקבלים את ביטול מצוות ההר והמקדש, משיקולי אגדה ואמונה, וקוראים להודות ולהלל בהר הבית למי שהשיב אותנו לשם, אפילו בלי שבכלל התכוונו לכך.

חג הפסח האחרון, שבו אכן עלו להר הבית מספר שיא של יהודים, הפתיע גם אותנו פנימה. הכותב המתנגד שחישב את מספר העולים להר הבית ביחס למקומות אחרים, הסתיר כמה נתונים בסיסיים וחשובים. למשל את כמות שעות הפתיחה של הר הבית ליהודים, לעומת מקומות אחרים. הוא מביא את הכותל להשוואה, אבל "שוכח" לציין שהכותל פתוח 24 שעות ביממה, והר הבית רק 5 שעות.

הוא מתעלם גם מהבדלי הנגישות וקלות ההגעה בין האתרים שהוא משווה. שלעליה להר הבית נדרש היהודי להכנה הלכתית מתאימה בטבילה וטהרה, תנאים שאינם נדרשים בשום מקום אחר. שאפשרויות התפילה בהר הבית עדיין מצומצמות מאוד יחסית לרחבת הכותל. שהעולים להר הבית נדרשים לעמוד בכללי ההלכה ייחודיים להר הבית ועמך ישראל המתקשים לעמוד בהם כמעט ולא פוקדים את המקום. ושלמרות כל אלו, בכותל ביקרו השנה בחג הפסח רק מחצית ממספר היהודים שביקרו בו בשנים קודמות, בגלל תופעות הלוואי של הקורונה. בעוד שבהר הבית, המספר לא רק שלא ירד, אלא המשיך לעלות ולטפס, למרות שגם קהילות גדולות שרגילות לעלות כל שנה, נמנעו השנה בחלקן הגדול, בגלל אותן סיבות.

לא רק שבהר הבית עלה גם השנה מספר העולים, בעוד שבכל מקום אחר נרשמה ירידה ואף התרסקות לחצי. העולים להר הבית המתרבים והולכים, חשים שפעמי הרגלים הגדולים, משמיעים ומקרבים את קול שירת הלווים ועבודת הכהנים במקום.

אי אפשר היה לפספס את קול השמחה שהתפרצה לה בחג הפסח מפיהם של עולי הרגל כהלכה בהר הבית. רבנים וגדולי תורה שזכו לעלות שם כחזנים ושליחי ציבור במנייני תפילה בזה אחר זה, נדהמו מהשינוי העצום והמבורך שמחוללים אלפים כה מעטים, בתקופה כה קצרה.

אחד מהשינויים המבורכים שזכינו להם בחג הפסח היה הרחבת שעות פתיחת הר הבית ליהודים בעוד חצי שעה. שינוי מינורי בכמות, אבל עצום במהות. ההתקדמות בהר הבית הן ביחס החיובי ליהודים, והן באכיפת החוק והסדר על שודדי המקום, מוכיחה שוב ושוב את צדקת הטענה של הרבנים וראשי הבטחון - שככל שיותר יהודים נמצאים בהר, שלטון ישראל מתגבר במקום, והמגבלות האנטי-יהודיות הולכות ונעלמות.

אין ספק שהקרדיט הגדול על השינוי החיובי המבורך בהר הבית מגיע לשרי ביטחון הפנים האחרונים, למשטרת ישראל, ובמיוחד לשלושת מפקדי המחוז האחרונים. אולם כידוע מדברי חז"ל גם פתח האולם לא נפתח, אם אין אנחנו פותחים תחילה מצידנו פתח, ולו כפתחו של מחט.

נכון שמבחינה לאומית עדיין מעטים הם העולים מול הרבים המוסלמים הנאחזים בקודש שלנו. אבל ממתי זה מדד ליהודי שנבחר כי "אתם המעט"?! או כמאמר "חביבה עלי כת קטנה בארץ, מסנהדרין גדולה שבחוץ לארץ". גם במקדש שנינו, לענין טומאה שהותרה בציבור, שאין סופרים אלא את המגיעים להר הבית. ודבר פלא הוא, שעד היום סופרים כל יהודי ויהודי שעולה להר הבית. לא אומדנים בעלמא כבמקומות אחרים, אלא ספירה מספרית של ממש. אחד אחד. גם המשטרה סופרת, גם הוואקף, גם אירגוני העליה וכעת מתברר שגם מתנגדיה. כאילו בת קול יוצאת משמים לכל יהודי, בוא אל ביתי ואל תישאר בחוץ. רק כאן סופרים אותך.

אז לעומת סרבני ההר והמקדש עד לביאת המשיח, אנחנו נמשיך לעודד ולקרוא קומו ועלו אל הר השם אל בית א-להינו, ולו רק בגלל שבריבוי היהודים בהר הבית מתרבה הקדושה ומתוספת שכינה, מתחברים לקודש ומתקדמים למקדש.


ארגון "ייראה" פועל לעידוד העלייה להר הבית כהלכה לאורם של גדולי הרבנים וראשי הישיבות