הרב שאול אלתר במכתב נוקב בעקבות האסון במירון: ביקורת - כלפי עצמך בלבד

ביקורת? עריפת ראשים? הרב שאול אלתר סבור שיש לערוך בדק בית פנימי: "הפניית אצבע מאשימה כלפי אחרים  טובה להרגעת המצפון, אבל המבוקש באמת לחַפֵשֹ את חסרוני אני, ולצקת את ההתעוררות לתבנית של קבלה"

ערוץ 7 , כ"ב באייר תשפ"א

הרב שאול אלתר במכתב נוקב בעקבות האסון במירון: ביקורת - כלפי עצמך בלבד-ערוץ 7
הרב שאול אלתר
צילום: דבר אמת

על רקע הדרישה הציבורית לוועדת חקירה והביקורת הקשה אודות המחדלים שהביאו לאסון הנוראי במירון, נשמעה השבוע עמדה שונה ומפתיעה, מאחוריה עומדת אחת הדמויות המוערכות בציבור החרדי.

"הפניית אצבע מאשימה כלפי אחרים טובה להרגעת המצפון, אבל המבוקש באמת לחפש את חסרוני אני", כך, במילים נוקבות, מבהיר ראש הישיבה מגור הרב שאול אלתר את צו השעה, וזאת במענה אישי שניתן לאחד מחסידיו.

הרב אלתר כתב "בלב נסער", כעדותו, כי שעה זו היא שעה של חשבון נפש שנדרשת דווקא כעת מכל יחיד, מאחר שעתה היא "שעת חימום היפה לפתיחת הלב ולהתעוררות".

והרי דבריו במלאים: "בשעה קשה זו, כשלמספר בני ישראל לעומר בשמחה וסילודין, התווסף מספר אחר רח"ל; כשלשמחתו של רשב"י, שהקפיד לבל יאמרו נַחֵם ביום חגו כמובא מהאריז"ל (עי' מג"א סי' תצג סק"ג), נוספו מבקשי נחמה ל"ע; כששאלת המנגנים המשמחים: 'אנשי עיר פלונית - מה לכם פה ומי לכם פה', התחלפה בשאלת הפסוק (ישעיה כב, טז): 'מה לך פה ומי לך פה כי חצבת לך פה קבר' ה"י - הרי, כלשון שיר היחוד (ליום חמישי): 'נבוכות כל עשתונות ונבהלות כל החשבונות', ואין ישוב הדעת הראוי להקדים לחשבון הנפש הכלל והפרט". אך עם כל זה", קובע ראש הישיבה, "שעת חימום יפה לפתיחת הלב ולהתעוררות, כשאחר זמן, שטף החיים מטשטש ומעמעם הענין".

הרב אלתר שולל על הסף את הקריאות המבקשות למתוח ביקורת על אלו שאולי אשמים במחדל, וקובע כי "הַפְנָית אצבע מאשימה כלפי אחרים, טובה להרגעת המצפון, אבל המבוקש באמת לחַפֵשֹ את חסרוני אני (והרי רק שוטה ידמה בלבו שהוא שלם ותמים), ולצקת את ההתעוררות לתבנית של קבלה מעשית, אם בחובת הלבבות ואם בתיקון המעשים, בין אדם לחבירו ובין אדם לקונו יתברך. ולֵב יודע מרת נפשו, אלא שיצרו מטעהו ומשכיחהו, אבל בשעת כושר - יש לנצלה".

הוא מצביע על המתבקש בעת הזו, והיא להתחזק במצוות של בין אדם לחבירו, כאשר הוא מרמז על כך שמהעובדה שיהודים נפלו איש זה על זה, יש להסיק שיש לייקר כל אחד את רעהו ולהיזהר שלא לפגוע בכל איש מישראל.

"והנה", ממשיך ראש הישיבה, "אף שלכל מאורע, ובוודאי בהיקף אסון כזה, יש סיבות משמיא, מ"מ אין יוצא גם מידי פשוטו, ואף שאין אנו שייכים כלל לדרגת תקנת חכמים בסנדל המסומר (שבת ס.), אבל יש בה גם לימוד על זהירות כפשוטה. ומאחר שנתגלגל"ה חובה, תרתי משמע רח"ל, ובא ג"ל כגלגל להחליף השיטה, ראוי לקבל על עצמנו להזהר בכיוב"ז אף אם נראה שהשעה דוחקת וירט הדרך לנגדנו".

מסקנתו המפתיעה של הרב אלתר נוגעת למעשה: כפי שבעקבות האסון שאירע בימי הרומאים אז נרמסו יהודים רבים מ"סנדל המסומר" תיקנו חז"ל שאין לצאת בסנדל מסומר בשבת, כך עתה יש להיזהר שלא להידחק ולא להיקלע למצבי סכנה.

מכתבו של הרב אלתר בא בהמשך לדבריו אותם נשא בשבת במעמד עם רב מישראל וכך גם מיד למחרת הארוע הקשה, ביום ל"ג בעומר, אז הדגיש גם כי "על כל אחד להכות 'על חטא' בלבו פנימה ולא על לב חבירו".