הודו
הודוצילום: איסטוק

התפרצות הקורונה בהודו מוסיפה להחריף והמספרים הולכים ומטפסים בקצב מעורר דאגה.

בשתי היממות האחרונות נרשמו בהודו יותר מ-4000 מקרי תמותה ביממה, ולמעלה מ־400 אלף מקרי תחלואה חדשים.

ההערכה הרווחת היא כי הרשויות בהודו לא מודעות למספר האמיתי של החולים, והנחת העבודה המקובלת היא שהמספר גבוה פי חמישה מהמדווח.

כמו כן גם לא כל מקרי התמותה ידועים לממשלה ההודית, בשל העובדה שבחלקים מהמדינה המערכות נמצאות בקריסה מוחלטת, וחולי הקורונה מתים בבתיהם, משום שבבתי החולים כבר לא מקבלים מאושפזים נוספים.

לאחר מותם, המשפחות קוברות או שורפות את המתים באופן עצמאי, כי גם המשרפות ומערכת הטיפול במתים והוצאת תעודות הפטירה אינן פועלות.

לעת עתה נראה כי המספרים הולכים וממשיכים לטפס, ולא נראה כי ישנה רגיעה כלשהי או עצירה של הגידול האקספוננציאלי במספרי החולים.

לנוכח האמור, גם רכבת הסיוע האוירי שהגיעה ממדינות העולם ששלחו ציוד רפואי ובלוני חמצן, לא סייעה רבות, ומספרי החולים גבוהים כל כך, עד שלרשויות בהודו אין כל יכולת להגיע אליהם ולסייע להם.

באחת העיירות ההודיות צולמה בסוף השבוע תמונה בה נראים חולי קורונה שוכבים על שטחים שנפרסו עבורם מתחת לעצים בשטח פתוח, והם מקבלים עירוי נוזלים כששקיות העירוי תלויות על ענפי העצים בגלל מחסור בעמודים לתליית שקיות ובציוד רפואי בסיסי ביותר.

למרות האמור, ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי מתנגד בחריפות להטלת סגר כללי מלא על הודו כולה, וסבור כי הדרך הנכונה להתמודד עם הקורונה זאת האופציה של הטלת סגרים מקומיים לפי מדינות מחוז הסובלות מתחלואה גבוהה.

כיום, יותר ממחצית משטחי הודו מצויים תחת סגרים של מדינות המחוז, אבל מאות מיליוני הודים ממשיכים לעבוד כרגיל ואינם נמצאים תחת מגבלה כלשהי.

לטענת מודי, הנזקים שתגרום קריסה כלכלית מוחלטת יהיו גדולים פי כמה וכמה מהנזקים הנגרמים על ידי נגיף הקורונה.