תא"ל (במיל.) אמיר אביבי
תא"ל (במיל.) אמיר אביביצילום: באדיבות 'הביטחוניסטים'

בשבועות האחרונים, אנו עדים לתהליך הולך וגובר של מהומות בירושלים, הפגנות והתחממות בגזרה העזתית.

הנטייה הראשונית הייתה, לייחס זאת לניסיון של אבו מאזן להסיט את תשומת הלב הציבורית והבינלאומית, לעובדה שהחליט באופן לא מפתיע לדחות את הבחירות לנשיאות ולפרלמנט הפלסטיני, ביודעו שחמאס יזכה בבחירות אלו.

במקביל, חימום הגזרה על ידי חמאס, גם הוא מיוחס לתסכול של החמאס בגין ביטול הבחירות ואובדן או דחיית סיכויו להשתלט על הרשות הפלסטינית.

לצד הערכה מושכלת זו, מתקיים תהליך עמוק יותר ובעל משמעויות מרחיקות לכת, שעלול לדרדר ביטחונית ומדינית את מדינת ישראל במהירות ובהיקפים שלא ייפלו ואף יהיו גדולים יותר מהימים הקשים ביותר שחווינו באוסלו.

תהליך זה מוזן מאובדן דרך של חלקים נרחבים מהמפלגות הציוניות מימין ומשמאל, כולל חלקים באליטות התקשורתיות שמוכנים באופן שיטתי וממוסד להעביר את מפתח השלטון למפלגות הערביות האנטי ציוניות ותומכות הטרור.

בעשותם זאת, מוכנות מפלגות מימין ומשמאל לוותר על העיקרון הכי בסיסי באתוס הציוני, שבו כולנו מאמינים, שצריך רוב יהודי בארץ ישראל, קרי: היכולת להקים ממשלה יציבה ציונית, שתקדם חזון ציוני יהודי לצד דאגה אזרחית לכלל אזרחי ישראל.

שבירת עיקרון זה והנכונות להקים ממשלת מיעוט שיש בה גם מרכיב של שמאל קיצוני ותלויה בקיומה במפלגת האחים המוסלמים-רע"מ, שמה קץ לרעיון הציוני וליכולת לקדם מדיניות ציונית. הטענה שמדובר רק בהצבעה אחת, היא זריית חול בעיני הציבור.

בפוליטיקה כמו בפוליטיקה, מי שמחזיק בכוח הוא זה שמכתיב את המדיניות. אם עצם קיומה של הממשלה, תלוי במפלגות ערביות אנטי ציוניות, הרי שעל פיהם יישק כל דבר או שהממשלה תיפול. הפוליטיקה האמיתית, היא פוליטיקה של חדרי חדרים, של פגישות בחניון ושל סגירות הרחק מעיני הציבור.

מאז חוה והנחש, המעשים הכי בזויים ומסוכנים, קודמו במתק שפתיים ומראית עין ערכית עם סיסמאות, כגון :ריפוי, אחדות, שינוי וכו, אך בסוף צריך לומר באופן ברור ואמירה זו נכונה לכולם, לכל המפלגות הציוניות: שום סיסמא ומיתוג שתמציאו, לא תשנה את העובדה, שאתם במו ידכם נוטשים את העיקרון הציוני הכי בסיסי ובכך מציירים את התנאים להידרדרות ביטחונית וערכית, שהשפעותיה ארוכות הטווח יכולות להיות הרסניות במידה שקשה לתאר.

אנו עדים לתהליך, שבו אויבנו מבית ומבחוץ מזהים את השבר הערכי זה, מזהים את מלחמת היהודים ואת ההזדמנות להניע מחדש את המאבק הלאומי הערבי במדינת הלאום היהודית. החולשה הזו מקרינה במעגלים החיצוניים על הממשל בארה"ב, שחוזר להתערבות בוטה בענייננו הפנימיים, עד כדי מעורבות בויכוח בעלות נדל"ני בשייח ג'ארח, כמו גם האיחוד האירופי, שמרגיש איך רוח חדשה במפרשים מחייה את התחושות הקולוניאליסטיות שלו, משל היינו עדיין קולוניה אירופאית בלבאנט.

איראן ממשיכה לדהור ליכולת גרעינית ושאלת הפתרון לבעיה זו עלולה להיות שאלה קיומית. ממשלה כפי שרוצים להקים כעת, לא תוכל לקבל שום החלטה אמיצה אם תידרש, שכן היא תהיה גם פריטטית, קרי: משותקת לחלוטין, בייחוד כשהפערים בין הצדדים תהומיים.

צד אחד מאמין שצריך להסיר את הסנקציות ולחזור להסכם הקודם, שלמעשה מכשיר את איראן כמדינה גרעינית, בתום ההסכם בעוד שמונה שנים, ואילו הצד השני, מאמין שאסור להסיר כלל את הסנקציות, עד שלא משיגים הסכם משופר בהרבה שאין לו מועד פקיעה, ושיש בו פיקוח אמיתי וגם טיפול בפרויקט הטילים ארוכי הטווח. ממשלת שיתוק ו"מגדל בבל" שתלויה באחים המוסלמים, לא תאפשר קידום שום מדיניות רצינית בעניין זה, או בכל עניין אחר משמעותי שנמצא לפתחה של מדינת ישראל.

אני קורא לנבחרינו: חדלו מהסיסמאות, חזרו לעיסוק בדרך וערכים, הציבו את טובת מדינת ישראל והעם היהודי לפני האגו, האינטרסים האישיים והריבים. אל תחשבו שתוכלו להתחמק מהשלכות ההתנהלות שלכם ומהצורך להתמודד עם השאלות הלאומיות הכי מורכבות וקשות. כולן ייפלו על ראשכם ומהר.

הניסיון לדמיין שתקימו ממשלה, שלא תעסוק בשום שאלה קריטית, רק בשאלות דיומא - מנותק לחלוטין מהמציאות.

הכותב: תא"ל במיל אמיר אביבי מנכ"ל תנועת הביטחוניסטים