שעת הכושר של בין השמשות

הליך בחירתו של רב עיר בישראל הינו הליך קשה וסבוך שמעורבים בו מאבקים פוליטיים רבים.

הרב אברהם וסרמן , כ"ח באייר תשפ"א

שעת הכושר של בין השמשות-ערוץ 7
הרב אברהם וסרמן
צילום: עצמי

יש דברים שנבראו דווקא בערב שבת בין השמשות. את הסיבה לכך הסביר המהר"ל: הם חורגים מטבע העולם, ולכן רק בזמן שכבר איננו ממש ימי המעשה אלא קשור לשבת מעליהם – הם ראויים להיברא.

זו התחושה שלי לגבי ההזדמנות הנדירה כעת לשינוי חוק בחירת רבני ערים ושכונות.

א. כיום ישנן עשרות ערים, ביניהן ערים גדולות: חיפה, תל אביב, רחובות ועוד – בהן אין רב עיר מכהן. רבני שכונות מתמעטים והולכים בגלל בג"ץ התנועה הרפורמית, ותוך מספר שנים לא יישאר אף רב שכונה בארץ. ההשלכה הישירה של אי-מינוי רבני ערים ושכונות, היא פגיעה בשירותי הדת להם תושבי העיר נזקקים - כשרות, מקוואות, עירוב, נישואין ועוד.

אך בעיקר – תפקידו של הרב לא מסתכם רק בנתינת שירותי דת. זאת הרי רצו חוגי השמאל הקיצוני כשהתנגדו להקמת הרבנות הראשית עוד בימי המנדט.

אז יצא הראי"ה וביטא בעומק ובחזון את תפקיד הרב:

שאלת הרבנות היא ממש שאלת החיים לאומתנו. אין אנו יכולים לצייר לנו אופן של תחיה לאומית גמורה ומתוקנת בארצנו, אם החלק החשוב של העבודה הלאומית המסור בידי הרבנות לא ישוכלל ולא ישופר.

הרבנות, זה הכח הרוחני הגדול, זה הכח החשוב אשר יצר תמיד את דעת הקהל בישראל, זה הכח הנעלה שהחזיק את נשמת האומה ועורר אותה לחיים לאומיים שלמים ומתוקנים נפגעה הרבה והשפעתה נחלשה בתקופתנו האחרונה, ודבר זה השפיע לרעה על כל מהלך החיים הכלליים שלנו. עבודת התחיה הרוחנית של האומה בעצם אמיתתה בידם היא נתונה... צריכים הם לדעת כי אין לנו שום מפלגה באומה שאיננה זקוקה להשפעה ושאין באפשרותה לקבל השפעה (כבוד הרבנות, מאמרי הראי"ה).

הליך בחירתו של רב עיר בישראל הינו הליך קשה וסבוך שמעורבים בו מאבקים פוליטיים רבים. הבעייתי ביותר הוא התלות בראש הרשות ושר הדתות. ברצונם ימונה רב, וברצונם תישאר הרשות ללא רב שנים רבות מאוד.

מתן הסמכות למינוי רב בידי גורמים פוליטיים הוא שיצר מבוי סתום זה וחורבן הרבנות המקומית, אשר במשך השנים האחרונות והולך ונחרב מול עינינו ואיש אינו עושה דבר. אם המצב הזה ימשיך – אנו צפויים לחורבנה המוחלט של הרבנות, בעיקר במובנה הרוחני-הנהגתי.

ב. זה זמן רב שגורמים שונים מציעים לשוב אל הכלל הפשוט שאין ממנים פרנס על הצבור אלא אם כן נמלכים בו. אך לא דרך נציגות פוליטית ארצית או מקומית, אשר שיקוליה ברובם אינם לגופו של רב ולגופו של תפקיד. בין אם זו מפלגה דתית חרדית או אחרת. כדי להמחיש עד כמה השיקולים לבחירת רב אינם ענייניים, הנה ציטוט של ראש עיר חילוני מהחודשים האחרונים: לא אכפת לי – למרות היותי ציוני – שראש העיר יהיה מטעם ש"ס אם זה יתן לי נקודות אצל שר הפנים...

זו רק דוגמא אחת. תתכן כמובן דוגמא אחרת עם שמות אחרים ומפלגות אחרות.

עיקריה של הצעה זו הם:

1. ניטרול ה'וטו' שקיים היום בידיהם של ראש העיר ושר הדתות. צמצום דרמטי של המעורבות שלהם בתהליך. חוק או תקנה חד משמעית שאינה מאפשרת שיהוי במינוי הרב.

2. משקל עיקרי לבתי הכנסת, שיבחרו 90% של הנציגים לגוף הבוחר בבחירות חשאיות בקלפי בכל ביכ"נ בפיקוח רו"ח (למנוע מינוי בידי גבאי שקשור לפוליטיקאי כזה או אחר), כך הרב יבחר ע"י הציבור העיקרי שאותו הוא משרת.

3. בכל מועצה מקומית ייבחרו שני רבנים – אשכנזי וספרדי. לכל ציבור המאפיינים התרבותיים וההלכתיים שלו, והוא זקוק לרב המתאים לו. הרב חייב להיות בעל כושר לרבנות עיר לאחר מבחנים ברבנות הראשית, ללא 'מעקפים'.

4. כדי להימנע ממריבות, אשר גורמות חילול-ה' ובעיות תפקודיות – חלוקת התפקידים ביניהם תהיה ברורה. למשל - אחד ממונה על מחלקת נישואין ועירובין. השני על כשרות ומקוואות.

5. העברת התקציבים למועצה הדתית ולרבנות לא תהיה דרך הרשות המקומית, מה שגורם להכפפת המערכת הדתית לפוליטיקה, ולתלות המגיעה לעתים לכדי השתקה של הרבנים בידי ראשי מועצות ונציגים בעיריה. התקציב יועבר ישירות ממשרד האוצר לרשות שתוקם ובה יהיו: הרבנות לכל מחלקותיה, המועצות הדתיות, ותקציבי בתי הכנסת והמקוואות. הרבנים לא יהיו כפופים לראש המועצה הדתית, ומשכורותיהם יגיעו ישירות מהחשב של אותה רשות.

6. במקום רבני שכונות – להגדיר תפקיד של "רב בית כנסת". כל ביכ"נ המוגדר כעמותה רשומה ע"פ חוק, שבו מספר משמעותי (לפחות 200) של חברים משלמי מס חבר, יהיה זכאי לתקן של רב בית כנסת, הממומן מקופת המדינה. מספר בתי כנסת יוכלו להתאגד ולבחור רב שיחלק ביניהם את זמנו.

יש פרטים נוספים שבהם צריך להרחיב – גיל הפרישה, הקמת בי"ד לממונות בכל רבנות המוכר ע"י המדינה ועוד – אך את העיקריים הבאתי.

שעת בין השמשות זו, כשטרם נקבעו שרים ובעלי תפקידים, כשעוד לא נוסחו התחייבויות מגבילות – היא השעה הנכונה להשיב שופטינו כבראשונה ורבנינו כבתחילה. להרים את קרנה של תורה ונושאיה, ולהשפיע מאורה על המשך תחייתנו הלאומית, כחזונו של מרן הראי"ה.