לומדים מחוץ לקופסה

דור ה־Y כבר מזמן לא מסתפק במקצועות השגרתיים שהציע העולם האקדמי מאז ומתמיד אלא מחפש את עצמו במקומות אחרים. כדי לנסות להחזיר את הסטודנטים הפוטנציאליים אל עולם האקדמיה, בשנים האחרונות נפתחו כמה מקצועות חדשים ומאתגרים שבהם מתגלה עולם חדש ומופלא

אסף משניות , ב' בסיון תשפ"א

לומדים מחוץ לקופסה-ערוץ 7
הרב חנן יצחקי
צילום: עצמי

לימודים אקדמיים נוטים לפעמים להיות די בנאליים. בתחילת הדרך כל פרט הוא תגלית ולאט לאט מתחילה שגרה של עוד מאותו הדבר. אלא שלא פעם בתוך העולם הבנאלי של האקדמיה מסתתרים להם קורסים, תארים ואף שיטות לימוד שלמות שיוצאים מתוך התבניות הקבועות ויוצרים עולם תוכן ייחודי ומרתק. יצאנו לסיור מרתק בתוך העולם המופלא המסתתר בתוך האקדמיה.

פסיכולוגיה חיובית

כשהאדם הממוצע שומע את המילה פסיכולוג, הדבר הראשון שקופץ לו לראש זה ספה ולידה חבילות טישו, שיחות על קשיים מהילדות, קשיים מהווה, חרדות ופחדים מהעתיד, טראומות עבר וכן הלאה. אלא שכבר כמה עשרות שנים עולם הפסיכולוגיה למד להכיר תחום אחר, כזה שדווקא עוסק בחלקים הטובים של החיים.

"כשאנחנו חושבים על פסיכולוגיה, הדימוי שיש לנו בדרך כלל הוא של מישהו שמספר על הקשיים שלו, והפסיכולוג או הפסיכולוגית שעונים לו 'אהה'", אומרת ד"ר מירב חמי, פסיכולוגית, מנהלת מרכז סימו־לב לפיתוח מיומנויות חברתיות־רגשיות מכללת שאנן. "אנחנו תופסים פסיכולוגית, כמו גם רופאה, כמי שהולכים אליה כשיש לנו קושי, בעיה, מחלה. זה בהחלט תפקיד חשוב של הרפואה, הנפשית והפיזית, אבל זה לא מסתכם בזה. תפקיד הפסיכולוגיה אינו רק לטפל בקשיים או בבעיות. הפסיכולוגיה היא מדע הנפש, והנפש אינה מתבטאת רק בבעיות".

ד"ר חמי מסבירה כי המציאות היא שרובנו חווים קשיים ומורכבויות. "אין מישהו שמעולם לא נתקל במורכבות", היא קובעת. "העניין הוא שאנחנו מוצאים דרכים להתמודד איתן מתוך הכוחות שלנו, כוחות כמו התמדה, אופטימיות, יכולת לגייס חברים, אהבה ועוד. זוהי הפסיכולוגיה החיובית. היא עוסקת באופן שבו אנחנו יכולים למצות את הפוטנציאל האנושי שלנו במגוון תחומים והיבטים, לצמוח, לגדול, לאהוב, להאמין".

איך בפועל זה ייחודי ושונה משאר חלקי עולם הפסיכולוגיה?

"בעיניי הפסיכולוגיה החיובית מעוררת השראה. בפסיכולוגיה החיובית אנחנו עוסקים בכוחות שלנו, באושר שלנו, בחוויות חיוביות אבל גם כואבות שעזרו לנו ללמוד עוד משהו על עצמנו ועל העולם ולימדו אותנו טוב יותר להתמודד. הייחוד הבאמת גדול של הפסיכולוגיה החיובית הוא האמונה באדם, בכוחות שלנו, ביכולת הריפוי העצמי שיש לרבים מאיתנו. זו הנקודה שבעיניי היא מעוררת השראה: היכולת להסתכל על כל אדם ולהגיד 'יש בך אור'".

תחום הפסיכולוגיה החיובית הוגדר באופן רשמי לראשונה לפני קצת יותר מ־20 שנה על ידי הפסיכולוג היהודי־אמריקני מרטין סליגמן בזמן שכיהן כנשיא האגודה האמריקנית לפסיכולוגיה. לפני שסליגמן הגיע לתחום הפסיכולוגיה החיובית הוא עסק דווקא בתחום כמעט הפוך - חוסר אונים.

"סליגמן התחיל את הקריירה המקצועית שלו במחקר בנושא 'חוסר אונים נלמד', מושג שכוונתו שכאשר אנחנו לכודים בתוך סיטואציה שלילית ומרגישים שאין לנו אפשרות להימלט ממנה, אנחנו מפתחים תחושה של חוסר אונים, וגם כאשר המצב משתנה ויש לנו אפשרות להתמודד באופן שונה תחושת חוסר האונים משתקת אותנו ואנחנו נשארים פסיביים ומובסים. סליגמן בחן את תופעת חוסר האונים הנלמד בקרב בני אדם וגילה שאנשים פסימיים בעלי סבירות גדולה יותר להיכנע לחוסר אונים לעומת אנשים אופטימיים. הפסימיים נכנעים בקלות גדולה יותר לבעיות שנראות בלתי פתירות, נכנסים לדיכאון ונזדקקים לעזרה נרחבת משירותי הבריאות כדי להתגבר. האופטימיים חסינים יותר למצבים שבהם אינם מצליחים לפתור בעיה או להימנע מכאב או מצער", אומרת ד"ר חמי.

ואיך מגיעים מזה לפסיכולוגיה חיובית?

"זה בדיוק המקום שממנו אפשר לפנות לפסיכולוגיה חיובית. סליגמן יצא למסע – לנסות למצוא מתכון על מנת לצמצם את חוסר האונים הנלמד ואת מגפת הפסימיות והדיכאון ההולכת ומתרחבת במדינות המערביות. אחוזי הדיכאון הולכים ועולים עוד ועוד בלי שיש לכך הצדקה מציאותית, כי איכות החיים משתפרת, האיומים הקיומיים פוחתים וכן הלאה. אופטימיות על פי סליגמן היא הרגל נפשי עמוק ומושרש להרגיש תחושה של תקווה, שליטה ויכולת אישית, והיא נבואה שמגשימה את עצמה. אופטימיות אינה הערכה עצמית גבוהה. סליגמן יוצא נגד 'אהבה עצמית כהרגל' או 'מחיאת כף עצמית'. הפסיכולוגיה החיובית אינה עוסקת בשבחים ריקים מתוכן, ואופטימיות אינה חשיבה חיובית מסוג של 'תחשוב טוב יהיה טוב'. לסליגמן יש תורה סדורה לגבי טיפוח אופטימיות, וזו עבודה קשה".

הפסיכולוגיה החיובית הופכת ליותר ויותר נפוצה בשנים האחרונות?

"הפסיכולוגיה החיובית בהחלט צוברת תאוצה והופכת לפרקטיקה נרחבת יותר ויותר. חשוב לזכור שזו אינה גישה טיפולית. הפסיכולוגיה החיובית היא מקדמת בריאות ושמה דגש על עבודה על כלל האנשים והילדים באוכלוסייה הנורמטיבית והמתפקדת. ישנם בתי ספר המשלבים עקרונות מהפסיכולוגיה החיובית בעבודתם, כגון עבודה עם הילדים על בסיס חוזקות אישיות, תוכניות לטיפוח חוסן ואופטימיות ועוד. ישנם מקומות עבודה שמשלבים עקרונות מהפסיכולוגיה החיובית, למשל באמצעות סדנאות שונות לעובדים, איפשור של איזון טוב יותר בין בית לעבודה ועוד".

זה נשאר במישורים של סדנאות או שזה באמת משאיר חותם על חיי היומיום של האנשים?

"זה בהחלט משמעותי ומהותי. זה מעצב תפיסות, וכפועל יוצא גם דרך חיים ודרך הסתכלות על החיים. שני עקרונות מרכזיים מהפסיכולוגיה החיובית שאני עובדת איתם כמרצה וכמנחת קבוצות הם עבודה עם חוזקות וטיפוח חוסן. אני מזכירה למורים כמה קשה לתלמיד שמתמטיקה לדוגמה אינה חוזקה שלו, או לימודים בכלל, לעשות כל יום בין חמש לשש שעות משהו שהוא לא טוב בו ולא מצליח בו, יום אחרי יום אחרי יום. זה מתכון די בטוח להיכנס למצב של דיכאון. אנחנו, המבוגרים, לא היינו רוצים לעסוק במקצוע שאנחנו לא טובים בו".

"אז מה עושים עם תלמיד כזה? למשל, אפשר לעבוד עם החוזקות שלו. הוא טוב בעבודת צוות? בואו נעשה שיעורים שהם פחות עבודה עצמאית ויותר בצוותים. נכון, עדיין יצטרכו ללמוד, אבל לפחות יהיה לו מקום של הצלחה בתוך זה. בנוסף לכך, אנחנו רוצים לטפח אצל התלמיד הזה את התפיסה שהוא יכול להצליח. רמת הלימודים אינה בלתי אפשרית לתלמידים עם אינטליגנציה תקינה, אבל לפעמים מתקבעות תפיסות עצמיות שליליות, בין אם הן נוצרו על רקע קשיים שנובעים מלקויות למידה, קשיי קשב או מורכבויות רגשיות. אנחנו רוצים לטפח את תפיסה שהיכולות שלנו הן גמישות, צומחות, מתפתחות. תפיסה כזאת אומרת שמה שהיה קשה לנו אתמול יהיה קצת פחות קשה מחר. כל עוד נמשיך לעבוד נמשיך להשתפר. זה נותן תקווה לילד".

והזווית הזאת מתקיימת רק בעבודה עם ילדים?

"לא, זה נכון גם למבוגרים. גם אנחנו לפעמים תקועים בתחושות שליליות. המצב הנפשי של רבים מאיתנו במהלך סגרי הקורונה הוא דוגמה מצוינת. אחוזי הפניות לתמיכה או טיפול רגשיים עלו מאוד, חרדות, דיכאון. כל אלו הם תולדה של תחושת חוסר אונים נלמד. אנשים חסינים יותר, שהצליחו להחזיק באמונה שזה מצב זמני ויעבור, הצליחו לראות את האור והיתרונות גם במצב הנוכחי, הזכירו לעצמם שכבר התגברנו על קשיים גדולים יותר - והצליחו להתמודד טוב יותר מבחינה נפשית".

"חשוב מאוד להזכיר, לצד כל זאת, שיש קשיים גדולים ומורכבים שאנחנו לא מצליחים להתמודד איתם לבד, וחשוב מאוד לפנות לטיפול מקצועי ולקבל את העזרה הדרושה. הקורונה באמת הייתה מצב נורא מורכב. חלק מהמשפחות חוו אלימות בבית, חלק מהילדים והמתבגרים חוו נתק חברתי. כל אלו באמת קרו ובאמת היה צריך יותר תמיכה ועזרה נפשית בתקופה הזאת. הפסיכולוגיה החיובית לא אומרת 'כל אחד יכול מתוך כוחותיו', אלא שני דברים אחרים: 1. יש הרבה אנשים בהרבה מצבים שכן מצליחים לבד. בואו נלמד מהם את סוד הכוח. 2. האחריות של הפסיכולוגיה היא ללמד אותנו איך לחזק את הכוחות שלנו כך שפחות נגיע למצבים שבהם הנפש זקוקה לטיפול. אנחנו רוצים לטפח בריאות נפשית, זה מודל רפואי טוב יותר מאשר המודל שרק מטפל בבעיות".

פדגוגיה של חוסן

מקורס נקודתי שמשנה תפיסה לשיטת חינוך שלמה שמייצרת מהפכה. לימודי ההוראה והחינוך קיימים כבר עשרות שנים, אם לא יותר. במשך השנים צמחו להן עוד ועוד גישות בעולם החינוך, אחת מהן פותחה במכללת חמדת הדרום. המצב הביטחוני המורכב, המעמד הסוציו־אקונומי של האוכלוסייה באזור ועוד שורה של גורמים הובילו את המכללה לפתח תפיסה חדשה שאיתה הם מכינים את הסטודנטים שלהם לעולם ההוראה - פדגוגיה של חוסן.

"אחד התפקידים המרכזיים של מחנכים זה לפתח את החוסן של התלמידים. נכון, יש למחנכים את הצורך להקנות לתלמידים הרגלי למידה וכישורים חברתיים, אבל החלק הכי חשוב הוא לפתח את החוסן שלהם", אומר פרופסור חיים שקד, נשיא האקדמית חמדת - מכללה דתית לחינוך בשדות נגב.

למה בעצם זה כל כך חשוב?

"מנקודת מבטנו, החוסן הוא ציר מרכזי שמשפיע על המון דברים שהתלמידים עושים. בלי חוסן התלמידים לא יצליחו להתפתח ולממש את היכולות שלהם. לשם כך אנחנו מכינים הכשרה שלמה בנושא. זה מתחיל בקורסים שעוסקים בחוסן ובפדגוגיה של החוסן. אנחנו עורכים גם כנסים מקצועיים בנושא ועוד שורה של דברים שנועדו להכשיר את המורים והמורות שיוצאים מאיתנו לתחום הזה של פדגוגיה של חוסן".

כשנולדה התפיסה, המחשבה הייתה שתרומתה תהיה מרכזית בעיקר לאיזור הדרום, על שלל בעיותיו וקשייו, אלא שתקופת הקורונה הוכיחה לאנשי המכללה אחרת. "בקורונה הבנו שחוסן שייך לכולם, לא רק לאלה שתנאי הפתיחה שלהם קשים יותר. בכל מקום התחילו לדבר על חוסן נפשי הן למבוגרים והן לתלמידים. לאט לאט יותר ויותר גורמים פנו אלינו כדי להשתמש בידע שצברנו בתחום. היום כולם מבינים שכל אחד צריך חוסן, ובהרבה מצבים", אומר פרופ' שקד.

מה הדבר המרכזי שהבנתם על הגישה בתקופת הקורונה?

"שהרעיון הזה הוא רעיון חי. זאת לא תפיסה שניסחו אותה לפני 50 שנה ומאז היא יציבה בלי שינויים. תמיד ידענו שזה תחום שכל הזמן יתפתח וכל הזמן יתרחב ויתגבש עוד, אבל הקורונה הראתה לנו עד כמה. עצם העובדה שהבנו שזה לא רלוונטי רק לקבוצה קטנה אלא לכל התלמידים בשלבים שונים הוכיחה לנו את זה".

יש עוד אופנים שבהם הרלוונטיות של המודל באה לידי ביטוי?

"זה מתבטא היום בהמון שיתופי פעולה שאנחנו עושים. התחלנו לאחרונה להדריך רשויות ורשתות חינוך. כשיצאנו לדרך לפני שנתיים זה היה רעיון גולמי, משהו מופשט שעוד לא ידענו לפרט אותו לפרטים. היום אנחנו רואים את האופנים השונים שהוא מתבטא בהם, ומבחינתנו זה מעיד יותר מכול על כך שזה רעיון בבנייה ובלמידה".

מדעי איכות הסביבה

אם יש נושא אחד שמקבל בשנים האחרונות יותר ויותר תשומת לב בשיח הציבורי הוא נושא הגנת הסביבה. התחום הפך למרכזי עד כדי כך עד שבמדינות מסוימות בעולם חלק נכבד מהקמפיינים במערכות הבחירות עסקו בו. "אין יום בלי התייחסות נרחבת של מהדורות החדשות לאירועים סביבתיים. כולל התייחסות תקשורתית כלל עולמית נרחבת של יום שלם, 'יום כדור הארץ' שמתקיים מדי שנה ב־21.4. ראוי לציין שהשנה במרכז אירועי יום כדור הארץ עמד המשבר הגלובלי שמאיים על כל העולם, משבר האקלים והחשש מהתחממות כדור הארץ. במסגרת היום הזה נערך ביוזמת נשיא ארצות הברית כינוס פסגה מיוחדת של מנהיגים במטרה להעמיק את המחויבות של מדינות העולם להתמודדות עם האיום", אומרת ד"ר גאולה שרף, ראש החוג למדעי איכות הסביבה במכללה האקדמית הדסה.

מה הופך את התחום הזה לחריג כל כך בנוף האקדמי?

"לימודי סביבה מתאפיינים בכך שהם משלבים תחומי ידע מדעיים רבים במטרה להבין טוב יותר כיצד פעילות בני האדם משפיעה על עולם הטבע והסביבה ומאידך כיצד הסביבה משפיעה על בריאות האדם ורווחתו. השפעות אלה יכולות להתרחש בקני מידה שונים, החל בהשפעות מקומיות, השפעות אזוריות ועד כדי השפעות גלובליות, על כדור הארץ כולו. תחום איכות הסביבה עוסק בהשפעות בריאותיות של החשיפה לגורמים סביבתיים שונים".

זה לא התחום היחיד שעוסק בהשפעות האדם מהסוג הזה.

"נכון, אבל כאן זה הרבה יותר בולט. לדוגמה, חשיפה לקרינה אלקטרומגנטית או סלולרית. לכל אדם היום יש טלפון חכם שמשדר ופולט קרינה עם פוטנציאל להשפעה על הבריאות. דוגמה נוספת לזה הן שאלות סביב ההשפעה הבריאותית האפשרית של חשיפת נוסעים לקרינה במכוניות חשמליות, שנחשבות חלופה סביבתית עדיפה על מכוניות המונעות בדלק. בנוסף לכך, רואים זאת גם במעורבות הפעילה של הציבור הרחב והדאגה שלו ממפגעים סביבתיים, כמו הפעילות הציבורית בשאלת מיקום אסדות הגז הטבעי מול חופי ישראל, פעילות ארגונים סביבתיים באזורים מוכי זיהום כמו מפרץ חיפה, הדאגה והתגייסות הציבור לתיקון הפגיעה הסביבתית בחופי מדינת ישראל כתוצאה מדליפת דלק ממיכליות בים התיכון, הדאגה מזיהום נחל אשלים משפכים רעילים שזרמו ממפעל רותם אמפרט בדרום הארץ. כל זה רק על קצה המזלג, יש עוד עולם שלם בתוך זה".

ואיך בסוף הנושאים האלה מתורגמים ללימודים אקדמיים?

"תוכנית הלימודים במדעי איכות הסביבה במכללה האקדמית הדסה ירושלים כוללת קורסים בסיסיים במדעים מדויקים ובמדעי החיים המהווים תשתית ללימודי הסביבה וכן קורסים בנושאים הייחודיים לאיכות הסביבה. תתי־הנושאים הנלמדים במסגרת החוג למדעי איכות הסביבה כוללים מגוון רחב של נושאים מהותיים, כמו אנרגיות מתחדשות וקיימות, משאבי מים, הידרולוגיה, כימיה של מים ואיכות מים, טיפול בשפכים ביתיים ובשפכים תעשייתיים, איכות אוויר, רעש סביבתי, בטיחות קרינה ורדיואקטיביות בסביבה, זיהום הקרקע, טוקסיקולוגיה סביבתית, מיקרוביולוגיה סביבתית, אפידמיולוגיה סביבתית, גיהות תעסוקתית, חומרים מסוכנים ופסולת מסוכנת, מיחזור וטיפול בפסולת מוצקה, כלכלה וחקיקה סביבתית וסדנה בשיטות מחקר במדעי איכות הסביבה. אנחנו בעצם חושפים את הסטודנטים לכל הזוויות של תחום מדעי איכות הסביבה".

יש סטיגמה שבתחום הזה, על אף חשיבותו הרבה, אין עבודה בסוף הלימודים. עד כמה הסטיגמה נכונה?

"בכלל לא. לתחום איכות הסביבה יש אפיקים יישומיים מגוונים. אלו לימודים שיש היצע עבודה נרחב בצידם. אנו מכשירים את הבוגרים שלנו במשך שלוש שנים כך שיוכלו להשתלב גם במחקר יישומי באוניברסיטאות בארץ ובעולם וגם בעבודה בסקטור הפרטי והממשלתי. בשלב ביצוע פרויקט הגמר במהלך הלימודים יש לנו במכללה שיתופי פעולה פוריים עם גופים כמו אינטל, מכון וולקני, רשות המים והשירות ההידרולוגי, המשרד להגנת הסביבה, משרדי ייעוץ פרטיים, איגודי ערים, עיריות וכדומה. שיתופי פעולה אלו מהווים בסיס לקליטת הסטודנטים לעבודה גם במהלך הלימודים וגם לעבודה קבועה עם סיום הלימודים. מדובר בתחום שנלמד במכללה קרוב לשני עשורים ומדי שנה ישנם כמה עשרות סטודנטים שרואים בתחום הזה לא רק שליחות חברתית אלא גם מקצוע, ובצדק".

זיכרון, מורשת ישראל וחינוך

התואר הבא יישמע בשמיעה ראשונה כעוד תואר בהיסטוריה, אלא שהאמת רחוקה משם שנות אור. בפועל מדובר באחד התארים היותר מיוחדים ברשימה הזאת. בהשראת השיח הציבורי שקיים היום ברשתות החברתיות, השם המתאים יותר לתואר הזה הוא תואר בהנדסת תודעה. וכן, בדיוק כמו שזה נשמע, התואר גם מבטיח מאוד.

"הרעיון שעומד מאחורי התוכנית הוא ההבנה שההיסטוריה לא באמת מתארת את מה שקרה בצורה אובייקטיבית", אומר הרב חנן יצחקי, ראש התוכנית במכללת אפרתה, "זה הכול בעיני המתבונן. קח למשל את סיפורה של מלחמת העולם הראשונה והקרבות בין צרפת וגרמניה. אם מישהו בעוד מאתיים שנה יקרא על המלחמה הוא לא בהכרח יקבל את התמונה המלאה של מה שקרה שם, אלא את התמונה שמי שכתב את הספר שהוא קרא ראה או חווה. לצורך העניין, הגרמני יצייר את גרמניה כצד הטוב ואת צרפת כצד הרע".

זה בהכרח יהיה כך? לא יכול להיות שאדם אכן ייחשף לכל התמונה בצורה מלאה?

"אני אתן לך דוגמה שאנחנו חיים אותה כאן בארץ יותר מדי לצערנו. קח אירוע ביטחוני כלשהו שמתרחש במדינה. הסיקור של 'בשבע' יהיה מאוד שונה מהסיקור של 'הארץ'. עכשיו דמיין לעצמך שבעוד מאתיים שנה רק אחד מהסיקורים ישרוד ורק אליו ייחשפו האנשים, זה אומר שהוא הנכון? אנחנו רואים בעיניים שהצורה שבה אנחנו כותבים על דברים יש בה מימד מאוד סובייקטיבי. את התפיסה הזאת בחנו במכללה לא רק על אירועי מלחמות של מדינות זרות אלא גם על המורשת של העם היהודי. הדוגמה שחקרו היא המסרים שמועברים במסיבות חנוכה לשלושה מגזרים שונים: המגזר הדתי, המגזר החרדי והמגזר חילוני".

"מה שעשינו זה לצפות בסרטים שהורים של ילדי גנים העלו ליוטיוב, ולראות מה הנושא שבו עסקה כל מסיבת חנוכה. בגן החילוני הנושא היה האור שיש לכל אחד ואחד והייחודיות שלו, המלחמה מול החושך. זה מסר שעובר בשירים, בקישוטים ובכל מה שקשור סביב הפעילות של החג. בגן הדתי ראינו דגש על הניסים של מלחמות החשמונאים וטיהור המקדש. אחת הפעילויות שאני זוכר שצפינו בה היא ילדים לוקחים אבנים ובונים חומה לבית המקדש. אלה המסרים בגן הדתי. בציבור החרדי בחנו חיידר ולא גן, ושם המסרים היו על חשיבות לימוד התורה וגזירות אנטיוכוס נגד שמירת המצוות. שם קיימו חידון על הלכות חנוכה, לימוד משניות וחלוקת פרסים למצטיינים וכן הלאה. הסיפור ההיסטורי של כל שלושת המגזרים הוא אותו סיפור, אבל הזיכרון של כל אחד מהם, הדגש שכל אחד מהם שם, אחר".

מה זה בעצם הזיכרון שאתה מדבר עליו?

"זה בעצם הרעיון שאותו המחנכים, ולא רק הם כמובן, מנחילים לילדים. זה איך אתה מסתכל על הסיפור שקרה. מה הדגש שאתה שם. הדוגמה מחנוכה היא הכי בולטת בגלל שהסיפור זהה אבל המסר של כל אחד שונה. ולכן הזיכרון חשוב הרבה יותר מההיסטוריה, כי בסוף מה שהאדם נשאר איתו הוא הזיכרון ולא רק הסיפור ההיסטורי היבש".

לימודי זיכרון הם למעשה סוג של הנדסת תודעה, התמקצעות באיך לחנך לרעיונות שאתה מעוניין בהם מתוך ההיסטוריה האובייקטיבית.

"זה אכן צד אחד של הלימודים. הדוגמה הכי בולטת שניתן לראות היא היחס להקמת המדינה. החברה הישראלית רואה בזה כמובן יום העצמאות, בעוד שמבחינת הערבים זה נכבה. אנחנו מדברים על אותו אירוע בדיוק, אבל כל חברה מעבירה לדור ההמשך שלה את המסר והרעיון שהיא מאמינה בו. זה המקום של חינוך לזיכרון, כלומר חינוך לרעיון ולמסר שאתה מאמין בו מתוך הסיפור ההיסטורי. הצד השני של המלחמה הוא צד יותר מחקרי. זה המקום שבו אנחנו מזהים את התהליכים ויודעים להצביע עליהם".

"הנושא הזה של הזיכרון, שאולי הכי נכון לקרוא לו הזיכרון הקולקטיבי, אינו תחום רק לעולם החינוך. הזכרנו מקודם את הדוגמה של העיתונות, אבל זה למעשה חלק מכל תחום ותחום", מחדד הרב אפרתי. "הזיכרון הוא חלק מרכזי ביהדות, הוא משפיע מאוד על הקולנוע, הספרות, האזרחות וכמעט בכל תחום שיש. אחת העבודות שנעשו אצלנו בחנה את ההבדל בין השירים שנכתבו על מלחמת ששת הימים לעומת השירים שנכתבו על מלחמת יום כיפור, ואתה פשוט רואה את החברה הישראלית משתנה לפי המסרים השונים שיוצאים מהשירים".

פיזיקה־מתמטיקה

מבין כל הרשימה בכתבה, החוג לפיזיקה ומתמטיקה במרכז האקדמי לב הוא החריג מכולם, דווקא לאור העובדה שהוא כלל לא חריג או ייחודי. יחד עם זה הוא סובל מסטיגמה של ניתוק מחיי היומיום, ובעיקר תחום אליטיסטי שמיועד למתי מעט. ד"ר טליה ישועה, ראש תוכנית פיזיקה ומתמטיקה במרכז האקדמי לב, רוצה לנפץ את הנקודות המוצא שלא פעם מרתיעות אנשים מלגשת לתחום.

"המהות של פיזיקה זה להבין את העולם שלנו, את החוקיות שבה ה' ברא את עולמו. האטום הכי קטנטן, כל בריאה בטבע, כל מכשיר שאנחנו מכירים, מהסמארטפון שנמצא ביד שלנו ועד מכשירים רפואיים מצילי חיים, מבוססים על הרבה מאוד עקרונות פיזיקליים שבלי הבנה שלהם – הם פשוט לא היו קיימים. השפה של הפיזיקה ושל תחומי מחקר ופיתוח אחרים היא המתמטיקה. הבנה עמוקה במתמטיקה מאפשרת לחדד את היצירתיות, את ההבנה ואת היכולת להמציא פיתוחים חדשים. הבנה ויישום משולב של שני התחומים יחד נותנים כלים ואפשרות להיות בחוד החנית של הפיתוח והחדשנות בתחומי ההיי־טק והמחקר".

את מדברת על הבנות עמוקות ועקרונות פיזיקליים ועל שפה ייחודית לעולם הזה. קשה לברוח מהתחושה שמדובר בתחום ליחידי סגולה שניחנו ביכולות חריגות.

"מניסיוני, אני יכולה לומר שפריצות הדרך בתחום המדע לא נעשות דווקא על ידי יחידי סגולה, אלא על ידי אנשים סקרנים וחרוצים שמעניין אותם העולם שסובב אותם וחושבים איך להבין אותו לעומק יותר ואיך ניתן לשפר אותו. לא כל מי שלומד פיזיקה ומתמטיקה הוא גאון הדור, אך בהחלט התחומים האלה צריכים להיות קרובים לליבו ומעניינים בעיניו כך שיהיה מוכן להשקיע".

איך גורמים לתחום כזה להיות קרוב לליבו של הסטודנט הממוצע?

"זאת שאלה טובה מאוד. אני יכולה להגיד לך שאצלנו במרכז האקדמי לב אנו רואים כחלק משמעותי מהעבודה שלנו בתור מרצים להביא את הפוטנציאל של הסטודנטיות והסטודנטים למימוש, תוך מתן יחס אישי ובלי לוותר על רמה אקדמית גבוהה. אנחנו רואים את לימודי התואר הזה בפיזיקה־מתמטיקה כמקפצה וכתואר שפותח דלתות לתחומי מחקר ופיתוח רבים, כמו ננוטכנולוגיה, פיתוחים רפואיים, פיתוחים צבאיים, פיתוחים בתחום איכות הסביבה ופיתוחים בתחומי הסייבר וכריית המידע. אני חושבת שהיכולת להראות שזה לא רק עקרונות אלא גם מגיע בסופו של דבר לעולם המעשי במקומות הכי נחשקים ונחשבים שיש היום עושה את שלה".

"ככל שאנחנו לומדים ומעמיקים יותר, אנחנו מבינים רק עוד כמה יש לנו ללמוד ועד כמה לא הכול מובן וידוע. התפתחויות, גם בתחום הפיזיקה וגם במתמטיקה, יש כל הזמן. המדע מתקדם בקצב ענק וכל חוקר מוסיף עוד נדבך בהתקדמות המדע", היא מציינת. "לפני עשרים שנה, ובוודאי שלפני ארבעים שנה ויותר, לא יכולנו לדמיין את הפיתוחים הטכנולוגיים שיהיו מובנים מאליהם בשנים אלה. איך ייראה העולם בעתיד מבחינת איכות החיים שבו? טיפול ואבחון מוקדם של מחלות קשות? שמירה על אקולוגיה? שמירה על הביטחון? הרבה תלוי במי שיתגייס להיות שותף למחקר ולעשייה".

כריית מידע

גם המקצוע הזה אינו חריג במיוחד, אבל הוא כן אחד הצומחים ביותר בעולם ההיי־טק. "התחום נמצא בצמיחה אדירה. יש עניין רב בקרב הלומדים ובתעשייה להעמיק בתחומים אלו של כריית מידע ובינה מלאכותית. כמעט כל חברה או ארגון מבקשים היום לעשות שימוש בטכנולוגיות של כריית מידע לשם שיפור המוצר שהם מייצרים, ייעול הארגון ועוד", אומרת ד"ר אריאלה ריצ'רדסון, רכזת התוכנית ללימודי תואר שני בכריית מידע במרכז האקדמי לב.

מה הופך את הטכנולוגיות של כריית מידע לכל כך מבוקשות?

"הסיבה לכך היא שמדובר בתחום העוסק בגילוי מידע החבוי באוספים של נתונים. הנתונים יכולים להגיע כמעט מכל תחום. עולם המסחר, מקצועות הרפואה והבריאות, חקלאות, הוראה ותחום הביטחון הם דוגמאות לקשת הרחבה של התחומים שבהם ניתן ליישם כריית מידע. המידע הרב המצטבר בעידן הנוכחי דורש כלים אלגוריתמיים מתקדמים, כגון רשתות נוירונים, שמסוגלים להתמודד עם כמויות המידע ועם תוכנות המגוון. כלים של כריית מידע מאפשרים לנתח נתונים טקסטואליים, מספריים, תמונות ועוד. מטרת הכרייה היא להבין תהליכים מורכבים ולזהות תבניות על מנת לאפשר אוטומטיזציה של תהליכים או לחילופין תמיכה בקבלת החלטות".

"מטרת הלימודים לתואר שני בכריית מידע היא להכשיר חוקרים ומהנדסים שיוכלו לעסוק בתחומים אלו במחקר ובתעשייה", היא מסבירה את השוני משאר לימודי המחשבים. "הבוגרים יעסקו במגוון רחב של תחומים: ניתוח טקסטים, עיבוד תמונה, ניתוח מאגרי מידע גדולים (Big Data) וכן הלאה. אצלנו, במרכז האקדמי לב התואר השני מיועד בעיקר לבוגרים של מדעי המחשב ומערכות מידע. הוא משלב בתוכו לימודים מתמטיים, אלגוריתמיים, וכן שימוש בכלים יישומיים. התואר בכריית מידע אומנם עוסק גם בתיאוריה של התחום, אך הוא שם דגש על הפן היישומי ועל ההשקה לתחומים מגוונים. ההתמקדות היא דווקא באלגוריתמים שמעבדים נתונים ובתהליך יצירת הידע מתוך הנתונים הללו".

לאן בוגרי התואר אמורים להגיע בסוף הלימודים?

"לכל מקום, כולל לעולם המחקר. זאת הסיבה שאנחנו מפעילים שני מסלולים, האחד עיוני והשני מחקרי הכולל בתוכו תזה. בעולם שמחוץ לאקדמיה המטרה היא להגיע לכל מקום. אין ספק שכיום הביקוש בעולם לבוגרי התחום גבוה מההיצע. המשרות הרלוונטיות לבוגרים בתחום כריית המידע רבות וכוללות חברות ממשלתיות, ארגונים גדולים, חברות הזנק ורבים אחרים".