אין קפיצות דרך

התורה לא ניתנה לבני ישראל ביציאת מצרים כי לא ניתן לצאת בו ביום מעבדות לחרות גשמית ורוחנית כאחד. לשם כך עלינו לספור 49 ימים ובכל יום לעלות במדרגה נוספת עד יום מתן תורה.

עו"ד שלום וסרטייל , ג' בסיון תשפ"א

אין קפיצות דרך-ערוץ 7
עו"ד שלום וסרטייל
צילום: דוברות ציפחה

זכרו, מעמד הר סיני שציוונו הקב"ה לזכרו תמיד... וציוונו ללמד אותו לבנינו כדי שיגדלו על תלמודו כתב הרמב"ם באיגרת תימן. אך למעמד הר סיני שבו ניצבו עם ישראל לדורותיו, קדם מעמד הר סיני הפרטי למשה רבנו.

היה זה הרבה לפני עשר המכות; במעמד הר סיני זה, נאמר למשה ישירות מפי הגבורה, מהי מטרת יציאתנו ממצרים - קבלת התורה בהר סיני והעליה לארץ ישראל. 'ויגדל הילד' נאמר על משה, ומיד לאחר מכן שוב 'ויגדל משה ויצא אל אחיו'. במה התבטאה גדילתו וגדולתו בשנית? בזה שיצא אל אחיו וראה בסבלותם.

מאותו רגע, באופן פלאי לכל מתבונן, סובבה ההשגחה את הדברים כך שמשה האיש, שגדל בבית המלוכה של מלך מצריים ולמד שם גינוני מלכות ורכש כלים של מנהיג, ינוס למדין. במדין ישלים משה את הכשרתו וילמד כרועה במשך כ-60 שנה, כיצד מובילים ומנהיגים צאן.

רק בהגיעו לגבורות, כבן שמונים, דאגה ההשגחה שיום בהיר אחד, לא הוא יוביל את הצאן אלא הצאן יוביל אותו למראה הגדול, מראה הסנה. ה' קורא למשה מתוך הסנה, אשר כעם ישראל יש והוא בוער אך לעולם איננו מתאכל, ומזהירו כי המקום אשר עליו הוא עומד, אדמת קודש היא, הר סיני הוא זה, מקום בו עתיד להיות מעמד הר סיני לעם ישראל שאתה עומד להנהיגו.

כאן מתגלה בורא עולם למשה כאלוקי אביו וכאלוקי האבות, ומטיל עליו את השליחות הגדולה- להצילו מיד מצרים ולהעלות ממנה, כלשון הכתוב, אל ארץ טובה ורחבה, ארץ זבת חלב ודבש כדי לאפשר לו לממש את תפקידו ותכליתו – לספר את תהילת ה' בעולם.

יציאת מצרים מסתיימת, אפוא, במעמד הר סיני כתחנת ביניים ובכניסה לארץ ישראל. במעמד זה יקבל העם את התורה וכאן, כהמשך דברי ה' למשה, 'תעבדון את האלוקים על ההר הזה', הוא הר סיני. כדברי רש"י במקום: אם תשאל מה זכות יש לישראל שיצאו ממצרים? אומר הקב"ה: דבר גדול יש לי על הוצאה זו, שהרי עתידים לקבל את התורה על ההר הזה... אחר שיצאו ממצרים.

בפסח יצאנו מעבדות מצרים לעבדות ה' הבאה לידי ביטוי בקיום מצוות התורה שקיבלנו במעמד הר סיני. ישאל השואל, מדוע לא ניתנה, אפוא, התורה ביום יציאת מצרים? התשובה פשוטה: אין קפיצות דרך. לא ניתן לצאת בו ביום מעבדות לחרות גשמית ורוחנית כאחד.

לשם כך עלינו לספור ארבעים ותשעה יום ובכל יום להתעלות ולהתכונן במדרגה נוספת, החל ממידת חסד שבחסד עד מלכות שבמלכות, יום מתן תורה. ובתווך, בל"ג בעומר, קיבלנו שיעור קשה שעל מנת להגיע ליעד, יש הכרח לאומי באחדות, עם אחד בלב אחד, כבמעמד הר סיני.

אך אשרי דורנו, שאחרי אלפיים שנות גלות, קיבלה מידת המלכות ביטוי הלכה למעשה בחיזוק חוט השידרה הלאומי, בשתי תחנות נוספות בדרך העולה מיום יציאת מצרים עד ליום מעמד הר סיני.

הראשונה, יום העצמאות, ה' באייר, יסוד שבתפארת, השבת היסוד של המלכות הגשמית לישראל, והתחנה השנייה, יום שחרור ירושלים, מקום השכינה, מקום המקדש, מקום הסנהדרין, יום חסד שבמלכות, תוספת הקומה של המלכות הרוחנית לקראת היום הגדול, יום מתן תורה, עליו אמר הראי"ה עוד בתרפ"ג, רק אם אנחנו מקבלים את התורה... היו תהיה לנו תחיה לאומית חמה וברה...בעלת אחרית ותקווה.

עו"ד שלום וסרטייל הוא יו"ר ציפחה אינטרנשיונל