הרב יהודה עמיחי
הרב יהודה עמיחי צילום: דוד וילדר

הגיור מלווה את עם ישראל מראשית היותו לעם. התורה מספרת לנו על אברהם ושרה "את הנפש אשר עשו בחרן" וחז"ל הוסיפו שאברהם גייר את האנשים ושרה את הנשים. אנו מוצאים גיורים אצל שמשון, רות, שלמה ועולי בבל. בכל דור ודור עשו פעולות גיור והכנסת גרים לכלל ישראל.

פעמים היו פעולות הגיור מוצלחות יותר ועם ישראל התברך בגיורים אלו, כגיורה של רות, ופעמים היו גיורים שנשארו לדיראון עולם (עיין רמב"ם אסו"ב פי"ג הט"ז). היו בני גרים שהפכו להיות אבני יסוד וכוחות בונים בעם, כגון: שמעיה, אבטליון ורבי עקיבא והיו גרים שהכשילו את עם ישראל בעבודה זרה (עיין רמב"ן במדבר טו, כו).

בהיות המקדש על מכונו וישראל הביאו ביכורים, אמר מביא הביכורים "ארמי אובד אבי". נחלקו במשנה האם גר שנתגייר יכול לומר את הוידוי הזה. המשנה בבכורים (פ"א מ"ד) אומרת שהגר מביא ואינו קורא, שאינו יכול לומר אשר נשבע ה' לאבותינו לתת לנו. מנגד, הירושלמי מביא את דעת רבי יהודה שהגר מביא וקורא, מה טעם – כי אב המון גויים נתתיך, לשעבר היית אב לארם מיכן ואילך אב לכל הגויים.

אנו רואים שנחלקו תנאים האם גר מתייחס לאבות האומה אברהם יצחק ויעקב וכך סובר רבי יהודה, ולעומתו דעת המשנה היא שהגר הוא אמנם יהודי אבל איננו מיוחס לאבות האומה. הרמב"ם (הל' ביכורים פ"ד ה"ג) פוסק כדעת ר' יהודה שגר אומר "לאבותינו" למרות שהוא לא שייך ביולוגית לאבות האומה הישראלית, הוא נכלל בבני אברהם. השאלה היא מתי הגר נעשה חלק מעם ישראל שאבות האומה הישראלית הם אבותיו?

נראה להסביר שיש בכל גיור שני שלבים. א. קבלת מצוות כאדם פרטי. ב. הצטרפות והתמסרות לכלל ישראל (עיין ענבי פתחיה עמ' 152). וכפי שכתב השפת אמת (קרח תרלא) שאף אחד לא יכול להתקרב ולהיות גר אמיתי אלא א"כ הוא מתבטל לכלל ישראל, ועבודת כל יחיד תהא בטלה אל הכלל. הכניסה לכלל ישראל נעשית בשעה שהגר עומד בפני בית הדין, שהוא נציג כל ישראל, לא קבלה פרטית אלא לפני האלוקים, וכל גיור מזקיק משפט אלוקים. העמידה בפני בית הדין היא זאת הגורמת לאדם להצטרף לעם ישראל ולהתבטל אל הכלל.

היו מקרים בעם ישראל שנתגיירו נשים (אצל שלמה ושמשון) שלא על פי בית דין. נראה שאמנם היה בית דין בשעת הגיור אבל לא היה את היחס הנכון של בית הדין, אלא הגיור היה של הנשים כמצוות אנשים ללא כוונה להיות חלק מעם ישראל, ולכן כתב הרמב"ם (אסורי ביאה פי"ג הט"ז) "ולא על פי בית דין גיירום". אנו לומדים שהמעמד בפני בית הדין הוא הגורם למתגייר להיות חלק מעם ישראל.

דורות רבים גיירו גרים בפני בתי דין. בכל עיר ובכל יישוב התחברו 3 דיינים והיו לבית דין שמקבל גרים. אולם זה היה נכון כאשר הגר נכנס לתוך עולם היהדות בצורה ברורה ומובהקת, כאשר הגר בא להצטרף לעם ישראל "מי גר אתך" – בעניותך, "עליך יפול" – בעשירותך. הגיור היה מתוך נכונות לקבל תורה ומצוות למרות המצב הכלכלי הקשה והדוחק.

בימינו, הבאים בשערי הגיור רובם באים בגלל הטובה שחנן הקב"ה את עמו, וכשם שלא קבלו גרים בימי שלמה כך גם בימינו לכאורה היה צריך להיות מצב שלא יתקבלו גרים. מכיוון שבכל אופן באים גויים להתגייר ורוצים להיות חלק מכלל ישראל, ובייחוד שיש רבים נשואים או נשואות ליהודים, על כן אנו מגיירים. אלא שלשם כך צריך להבחין היטב שהגיור הוא אמיתי ולא רק הצגה.

זכינו בימינו שהכל נעשה בבתי דין, שהם מיוחדים לבדיקת גרים, בתי דין בעלי מיומנות בנושא זה. כשם שלטיפול רפואי יעיל וטוב אנו מזמינים את הרופאים הטובים ובעלי הניסיון, כך גם בגיור אנו צריכים בתי דין שהם מוכשרים ועוסקים בכך תדיר, לא פעם בתקופה, לא כפעולה צדדית, אלא אנשים יראי ד' הבקיאים בבחינת הגר - האם הוא אמנם רוצה להתגייר ולהצטרף לעם ישראל או שמא הוא בא מסיבות צדדיות (עיין רמב"ם אסורי ביאה פי"ג הי"ד). רק בתי דין שהם מתמחים ושקועים בהתמודדות עם שאלות אלו, יכולים להבחין בגר את עומק הסיבות לגיור.

למרות כל זאת, גם כאן ישנן לעיתים נפילות שונות. על כן ישנה חובה לקחת בתי דין מומחים שהם רגילים ובקיאים בעיסוק במצווה זו ולא לקחת בתי דין שהוקמו לצורך מסוים ואין להם את ההבחנה המיוחדת הנדרשת לעסוק במצווה חשובה זו.

עוד יש להוסיף שהגיור הממלכתי הוא אחיד, יש כללים מסוימים המועברים מנשיאי בתי הדין העליון בארץ ישראל. הם מדריכים את הדיינים כיצד להתנהג, ישנה אחידות בגיור. כל אחד יכול לסמוך שגיור זה נעשה על פי ההלכה. כאשר אנו מקימים בתי דין לצרכים מיוחדים, ולפעמים לאנשים מיוחדים, כאן אין מסורות ופקוח שהכל נעשה כדין וכהלכה, ולפתח חטאת רובץ (כפי שהיה בעבר).

על כן הגיור הממלכתי הוא מעביר המסורת של הפסיקה בעניין הגיור והציבור מקבל את ההדרכות הללו, אבל כאשר אנו פונים לבתי דין פרטיים איננו יודעים מה הן ההנחיות ומי מקפיד עליהן, ועל כן תרבה מבוכה ומבולקה, ואי אפשר יהיה לסמוך על הגיורים הללו, ובכך ייסתם חלילה הגולל על פרשת הגיור בישראל, ואדרבא במקום לקבל גרים רבים חלילה יישארו בלא הכרה וסמכות הלכתית. כדי לחזק את מעמד הגר ואהבתו יש לפעול במסגרת בתי הדין הממלכתיים, וכל ישראל יתנו יד באימוץ הגרים וקירובם לעם ישראל.

המאמר מתפרסם כחלק מסדרת פרסומים של ארגון 'חותם יהדות על סדר היום' בנושא הגיור לקראת חג שבועות

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו