קבלת תורה ובנין רוח האומה בשעת מלחמה

בערב חג השבועות בעיצומה של מלחמה נגד אויבנו מבחוץ ובשעה של התקוממות של ערביי ישראל מבפנים עלינו לחדד לעצמנו שהמלחמות על א"י אינן על שטחי ארץ ונדל"ן

הרב אליעזר שנוולד , ג' בסיון תשפ"א

קבלת תורה ובנין רוח האומה בשעת מלחמה-ערוץ 7
הרב אליעזר שנוולד
צילום: עצמי

ההכנות למתן תורה החלו כבר בר"ח סיון ככתוב (שמות יט א): "בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי לְצֵאת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם, בַּיּוֹם הַזֶּה בָּאוּ מִדְבַּר סִינָי".

מפסוק זה למדו חז"ל (גמ' שבת פ"ו ע"א): ש"בראש חודש אתו (באו) למדבר סיני". בכל שנה אנו זוכים מחדש להארה של מתן תורה כפי שכותב הרמח"ל (דרך ה' - ח"ד פ"ז):

"כל תיקון שנתקן ואור גדול שהאיר בזמן מהזמנים, בשוב תקופת הזמן ההוא, יאיר אור מעין האור הראשון, ותחודש תולדת התיקון ההוא במי שקבלו. וכו'.. ועל דרך זה חג השבועות למתן התורה וכו'".

וכן כותב הרמח"ל במקום אחר (דעת תבונות - קנ"ג): "ומתחדש דבר זה תמיד, שאינו נפסק מישראל, אלא כעניין שנאמר: "היום הזה נהיית לעם" וגו' - שחייב אדם לראות את עצמו כאילו מקבל תורה מהר סיני, כי כל השבח הזה מתחדש לישראל דבר יום ביומו, ודבר בעתו".

בכל דור יש הארה מיוחדת של קבלת תורה: הארה של עומקים חדשים, ופנים חדשות, הארה של אופנים חדשים בהתקשרות לתורה, ולפעמים זוהי הארה של עוצמת ההשפעה הקיומית שיש ללימוד. עם כניסת חודש סיון אנו מתחילים בהכנות לקבלת תורה ובכללם הברור מהי מהות קבלת התורה היחודית של דורנו. דומה שבדורנו ישנה הארה מיוחדת מהסוג האחרון.

הערך של לימוד "תורה לשמה" כולל כמה מימדים: הראשון, עצם הלימוד "לשם התורה" - כיעד רוחני עליון, כמטרה בפני עצמה ולא כאמצעי למטרה אחרת! השני, לימוד תורה לשמה משפיע על מצבו הרוחני של עם ישראל - של האומה והפרט.

הרב קוק זצ"ל חידש שיש גם מימד שלישי; 'לימוד תורה לשמה' משפיע על החיים המעשיים של היחיד והאומה (אורות התורה פרק ב'): "כשלומדים תורה לשמה עושים חסד עם כנסת ישראל.

הא כיצד, רוח האומה מתחזק על ידי מה שבניה מתפרנסים בפרנסתם הרוחנית מפרי רוחה...
וכל יחיד העוסק בתורה הוא מגלה כח חיים חדש בנשמת ישראל ע"י המזון הנשמתי שהוא מקבל מהתורה.

...וכל מה שמתוספת בו יותר נדיבות לבב וטהרת נפש, כן כח החיים הישראליים הולך ומתגלה על ידו
ונותן להאומה כח ושמחת חיים להתעודד ולקום. וכל הרפיונות שבאים לעולם ברוח ישראל, מקורם הוא שכחת התורה ורפיון ידים מן התורה".

הכיצד? 'לימוד תורה לשמה' ממלא את היחיד והכלל בתעצומות נפש ורוחניות אשר יוצרים מוטיבציה לעשייה ולתרומה למען העם ומורשתו. את התוצאות אנו יכולים לראות בהירתמות של היחיד לתרום למען קיום המדינה ומערכותיה: לרווחה, לביטחון להתיישבות וכו'. השפעה של הלימוד על העשייה ניכרת באופן מיוחד כאשר העשייה כרוכה במאמץ מתמשך, בסיכון כלשהו, או כשיש בה שחיקה גדולה של כוחות הנפש.

אז ה'לימוד לשמה' מזין את כוחות הנפש ומעצים אותם. מאידך, בקרב מי שאינו מקפיד על ההזנה של כוחות הנפש שכיח יותר למצוא שחיקה ועייפות עד כדי נכונות לוויתורים מפליגים. בשנים האחרונות נוכחנו עד כמה הלימוד תורם לחיזוק כח העמידה של היחיד והכלל במאבק הדמים הקשה של עם ישראל בארצו.

יותר ויותר מתברר שמאבק זה הוא מאבק במגרש הערכי רוחני, שבו ינצח מי שאמונתו איתנה יותר וכח עמידתו חזק יותר, ולאו דווקא מי שיש לו צבא גדול ומשוכלל וכלי נשק רבים וחדישים.

שני הממדים הראשונים של תורה לשמה התגלו כבר בעבר, אולם דומה שהמימד השלישי שעליו הצביע הרב קוק זצ"ל הולך ומתברר כגורם מכריע שבלעדיו עם ישראל מתקשה לגייס כוחות עמידה וחוסן בהתמודדות על קיומו. דברים אלה כתב הרב זצ"ל לפני מאה שנה! (בהקדמתו ללוח ארץ הצבי תרע"ד):

"בימים הראשונים היה הצורך של חיזוק מעמד האמונה ניכר רק בחיי הדת, ולא היה עלול להיות נחלץ לזה כי אם אדם קדוש ונעלה מאד, עכשיו בימינו נתגלה הפרץ כל כך עד שאנו רואים בעיננו את ההריסה הכללית המסובבה מעזיבתה ומאסה של התורה לכלל האומה. האמונה שאנו צריכים כל כך להלחם עבורה נגד שוטניה מבני עמינו היא יסוד חיינו מעמד קיומנו הלאומי והציבורי, שכל מי שלא נכבה מלבו הזיק האחרון של אהבת עמנו מוצא הוא את עצמו לחזק בכל מה שיוכל את בדקי הדת והתורה בשביל הצלת כלל האומה התלויה בה".

בערב חג השבועות בעיצומה של מלחמה נגד אויבנו מבחוץ ובשעה של התקוממות של ערביי ישראל מבפנים עלינו לחדד לעצמנו שהמלחמות על א"י אינן על שטחי ארץ ונדל"ן, אלא על הנרטיב ועל המשמעות הרוחנית והאמונית של ירושת ארץ ישראל והחזקתה.

'ארץ ישראל נקנית ביסורין' ורק מי שיהיה מוכן לקבל על עצמו את יסורי ירושת הארץ יוכל לזכות לה. לשם כך צריך הרבה אמונה בקב"ה, בתורה ובצדקת הזיקה שלנו לארץ ישראל. ולחיזוק רוח האומה והעצמת החוסן הלאומי. כל אלה נבנים מתוך 'לימוד התורה לשמה'.

התרומה של 'לימוד תורה' לחיזוק רוח האומה, מטילה על כתפינו אחריות גדולה. נקבל על עצמנו להטות כתף כדי לשאת באחריות, וזאת תהיה 'קבלת התורה' היחודית של דורנו.