עם יוספה דאר, מנכ"לית הקרן לעידוד יוזמות חינוכיות, שוחחנו על הדרכים להפגת המתח אצל תלמידים ביישובי העוטף ההולך ומתרחב לעבר מרכז הארץ ככל שטווח הטילים מרצועת עזה הולך וגדל.
בראשית דבריה מזכירה דאר את מיזם 'זום אאוט' אותו הובילה הקרן ושנועד לסייע לילדי כיתות ה'-י' שנפגעו פגיעה רגשית בתקופת הקורונה ובעיניה ההשלכות של המתיחות הנוכחית דומות מאוד לאלה של תקופת הקורונה.
"ביקשנו מהמורים, שהם סוכני השינוי המשמעותיים ביותר, לחשוב על פעולות יזמיות כדי לתת מענה רגשי לילדינו בכל מערכת החינוך בישראל. פנינו גם לכל גורם בקהילה שרוצה לתת רעיון שייתן מענה. זה תופס אותנו בכל מציאות ביטחונית שמצריכה מענה רגשי".
"צריך לייצר שגרה וכמה שיותר להרגיע ולתווך. המורים עושים עבודת קודש וצריך לדעת להיעזר בהם", אומרת דאר המציינת כי גם ברשויות המקומיות קיימים מוקדים שתכליתם לתווך לילדים את העזרה הנדרשת עבורם. מוקדים אלה מסייעים לבתי הספר במגזרים השונים והורים צריכים לדעת לבקש את העזרה ולהסתייע בה. דאר מציינת כי ישנם מפקחים שממתינים להזדמנות בה יוכלו לסייע לאותם הורים.
לדבריה האופן בו יתבצע תיווך המציאות מתוך ביטחון ושלווה בכל בית ובית תלוי באווירה הקיימת בכל מקום ובכל בית ואין מקום להכתבה מגבוה. "הילדים היום חכמים יותר מאיתנו, הם צורכים את המידע ברשת כזו או אחרת ומשום כך עדיף שהם יקבלו את המידע מאיתנו ולא מגורמים חיצוניים, מה שמחייב אותנו לדעת לתווך להם את הדברים בצורה נכונה".
ההדרכה שעליה מדברת דאר מגיעה אל ההורים דרך מחנכי הכיתות שרואים כחלק מתפקידם החינוכי גם את העמידה בקשר עם ההורים, הייעוץ שניתן להעביר להורים וכך את ההדרכה כיצד לשוחח עם הילדים, להפיג מתחים ולתווך את המציאות המורכבת שבפנינו. "זו עבודת קודש שמחכי ישראל עושים, לתווך, לסייע ולתת מענה רגשי".
במקביל ישנן רשויות מקומיות כדוגמת ירושלים שמעמידות מומחים ואנשי חינוך לטובת ההורים. גם את המידע על שירות זה ניתן ונכון לקבל מהמחנכים האישיים.