ימים לא פשוטים עוברים על ישיבת ההסדר שעלבים. דניאל (דוני) מוריס ז"ל, תלמיד הישיבה, נספה באסון במירון והוא בן 19. "דניאל מוריס ז"ל ראה בישיבה תקופה שבה הוא מעצים את אישיותו והיה עמל מאוד בתורה. בנוסף ללימוד עיון, בקיאות ומחשבה הוא למד כל יום דף יומי, וכן חזר על הדף היומי של היום הקודם. דניאל היה בחור מתוק מדבש. בחור שמח עם חיוך מאיר, אהב כל אדם, בעל עין טובה, שמחה וחן, יופיו הפנימי קרן החוצה. היה לו לב טוב. הוא היה אהוב על רבניו וחבריו ובעל שאיפות גדולות ונעלות".
איך חבריו של דניאל מתמודדים עם האובדן הגדול?
"כולנו כאן, תלמידים, אברכים ורבנים, מרגישים את ההעדר, הטרגדיה והכאב. צוות הרבנים תומך בתלמידים באופן אישי יומם ולילה במסירות, באהבה ובהקשבה. בעקבות האירוע הובא פסיכולוג שהגיע במיוחד, נפגש עם התלמידים ומייעץ לכל אחד בהתאם לאישיותו. ההתמודדות הנוספת היא בפן המחשבתי, בבחינת 'אחד מהחבורה שמת, תדאג כל החבורה כולה', מה יש ללמוד משעה קשה זו להמשך הצמיחה והגדילה לפרט ולכלל. אחריותנו לתת חיזוק אמוני שיסייע לתלמידים בהתמודדות עם האובדן".
להלווייתו של דניאל בשעלבים הגיעו אלפים מכל רחבי הארץ. הרב ימר בהספדו הסביר שיש שתי מטרות להספד. האחת, עדות מה הייתה ההשפעה של הנפטר בעולם. השנייה, לאור שמיעת דברי ההספד כל אחד יקבל קבלה בעבודת ה', וקבלה זו תהיה לעילוי נשמת הנפטר. "בדניאל ז"ל שני הדברים הללו באו לידי ביטוי. הוא השפיע רבות על אחרים וניתן ללמוד רבות מאישיותו, הן בתחום שבין אדם למקום והן בתחום שבין אדם לחברו".
"כל אדם נמצא בעולם כדי להשפיע על אחרים", אומר הרב ימר, "תפקיד האדם להכיר את חסרונותיו ולעבוד לתיקונם, אך גם להכיר את הכוחות החיוביים שבו ולרומם ולהעצים אותם לטובת עם ישראל. הרב שמעון שקופ בהקדמה לספרו 'שערי יֹשר' כותב שאדם שאומר את המילה 'אני' צריך להרגיש שהוא חלק מכלל ישראל, בבחינת גזבר - המתנות שקיבל מהבורא באישיותו נועדו לשרת את כלל ישראל".
"בשבת הראשונה של חיילנו בחטיבת כפיר הם הקרינו אהבת תורה על ידי שירה ודברי תורה בעוצמה רבה", הוא מספר. "לאחר הסעודה ניגש חייל ואמר שהוא רוצה להתגייר לאור העוצמה שקרנה מהם. תפקידנו בישיבה שיהיו אנשים גדולים בכל מקום ויקרינו את זה החוצה".
הרב ימר מציין בפניי כדוגמה לשליחות את תלמיד הישיבה גילעד אביעד, שלאחרונה כתבתי אודותיו כתבה. גילעד נדבק בקורונה ובתוך זמן קצר הפך ל"רב" של מלון הקורונה ג'רוזלם גולד בירושלים. במלון לא הסכימו להיפרד ממנו גם אחרי שהחלים וביקשו ממנו להישאר עד להודעה חדשה.
"גילעד אביעד הוא דוגמה לתלמיד שיום יום מיישם בחיים שלו את השאיפות של הישיבה - להיות שליח לעם ישראל. הוא התייעץ עם הרב משה גנץ, מרבני הישיבה, האם לחזור למלון הקורונה. מצד אחד לחזור זה סיכון, אבל מאידך הוא רצה למלא את שליחותו בעולם. לאחר פסק שקיבל חזר למלון כדי להקרין אהבת תורה ולעודד את החולים השוהים במלון. אנו מחנכים את תלמידינו שתפקידנו לקחת אחריות על עם ישראל ולרומם אותו מעלה מעלה".
התלמיד והתורה חד הם
"חשוב לנו לשים דגש על הקשר הנפשי ללימוד התורה וקיום המצוות ודבקות בבורא. קשר נפשי שכזה גורם לקניינה של תורה. כדי להגיע לקניין זה חשוב שכל תלמיד יידע כיצד לומדים, יקבל שיטה בלימוד התורה, יאהב ויתחבר ללימוד התורה ויבין את חשיבותה ותפקידה בבניין האישיות של האדם", אומר הרב ימר. "חשוב שכל תלמיד ימצא את האות שלו בתורה ואת הקשר המיוחד שלו עם התורה ובורא עולם. לשם כך יש לתת לכל תלמיד את המענה לנשמתו ולייחודו ולדאוג לפיתוח השאיפות, העוצמה והרוממות, מסביר הרב ימר.
"תפקידנו הוא הן להוציא אנשי חינוך ורבנים שיחנכו את הדור הבא - אנו מכשירים אותם לכך בכולל הרבנות והדיינות - והן להוציא אנשי מעשה, בוגרים שישתלבו בכל תחומי העשייה מתוך הרגשת שליחות ועבודת ה'. כל תלמיד בהתאם למה שמתאים לאישיותו ופנימיותו".
הרב ימר מתייחס להתרופפות הדת לאחר עזיבת הישיבה והליכה לאקדמיה, תופעה שהולכת וגוברת במגזר. "לפני כמה חודשים קראתי עבודה שנכתבה באוניברסיטת בר אילן על ידי סטודנט במחלקה לעבודה סוציאלית. העבודה חוקרת מה המניעים שגורמים לתלמידים רבים לרדת ברמתם הדתית לאחר שעזבו את הישיבה. כתבתי לכותב העבודה מכתב תודה ונימקתי את התופעה: לדעתי הדבר נובע מכך שהם למדו בישיבה לימוד שכלי, אבל לא נוצר אצלם קשר נפשי. התורה לא נהפכה להיות חלק מהאישיות שלהם. המטרה שלי כראש ישיבה היא לבנות ידע רב בתורה ועל גביו קשר נפשי שהתלמיד והתורה חד הם. כאשר יש קשר נפשי כזה, להט לימוד התורה ועבודת ה' נשאר לשנים ומוקרן החוצה".
הרב מיכאל ימר מכהן משנת תשע"ו כראש ישיבת ההסדר שעלבים, המונה יותר מ־300 תלמידים ואברכים. הוא נשוי ללאה, אב לארבעה וסב ל־12 נכדים, כן ירבו. אביו, חתן פרס ישראל פרופ' משה ימר ז"ל, היה פיזיקאי דגול, מהחוקרים המקורבים לאלברט איינשטיין וממייסדי אוניברסיטת בר אילן. בצעירותו למד הרב ימר בנתיב מאיר ומשנת תשל"ח הוא נמצא תחת כנפיה של ישיבת שעלבים. תחילה כתלמיד, אחר כך כאברך ובהמשך כר"מ.
"השיחה עם אבי ז"ל מהדהדת בראשי עד היום", הוא נזכר. "כאשר הייתי בכיתה י"ב הוא שאל אותי מה ברצוני בעיקר לקבל בישיבה. עניתי שההליכה לישיבה היא כדי לדעת איך ללמוד, רציתי שלימוד התורה יישאר אצלי כל החיים. חיפשתי ישיבה שתיתן לי את הכלים הלימודיים הטובים ביותר. ואכן, זכיתי לקבל כאן בישיבה שיטה וכלים כיצד ללמוד, ובנוסף קיבלתי את אהבת הלימוד והרצון לחיות חיי שליחות. ואת מה שקיבלתי חשוב לי להעביר לתלמידים".
אחד הדברים המייחדים את ישיבת שעלבים הוא היותה נמצאת בקריית חינוך, קהילה הקשורה כולה לישיבה. הרבנים והאברכים גרים בצמידות לישיבה, דבר המוסיף רבות לקשר האישי של הבחורים עם הצוות ולדיבוק החברים. "זכינו לצוות גדול של רבנים ותיקים וצעירים, בעלי גדלות בתורה, להט בתורה ובעבודת ה', אהבת אדם וקשר עמוק עם התלמידים", אומר הרב.
"תפיסתנו החינוכית שמה דגש על רמה לימודית גבוהה בתחומים רבים בתורה, מיצוי הייחודיות של הלומד לאור אישיותו וייחודו בשילוב הקשר הנפשי, שמחתה של תורה, ההרגשה שישיבה היא בית ודיבוק חברים", מסכם הרב.
תורת חיים
כחלק מבניית הקשר הנפשי לתורה דוגלים בישיבה ברמה לימודית גבוהה. "קשר נפשי ללימוד התורה נוצר כאשר לומדים בצורה יסודית עיונית ועמוקה ומגיעים לשורש הדברים, וכשיש לתלמיד כלים כיצד לחדש בעצמו, ליצור ולהעמיק בלימוד. חדוות היצירה היא הנותנת את השמחה בלימוד. מדי שבוע כהקדמה לשיעור הכללי אני מציג מקרה אקטואלי עם דילמות הלכתיות והכוונה למקורות בגמרא, בראשונים ובפוסקים. לאחר הצגת המקרה התלמידים דנים עם רבני הישיבה באריכות בקבוצות לימוד בשיטות השונות לאור לימוד המקורות, ולאחר מכן במהלך השיעור הכללי אני מלמד בהרחבה ובעיון לעומק את הסוגיה, הדעות השונות והמסקנות ההלכתיות.
"השבוע, לדוגמה, לאחר האסון במירון, דיברתי על צוללת דקר שבה נשאלה השאלה האם חייבים להשקיע מילוני שקלים כדי להעלות את הצוללת ממעמקי הים ולהביא את העצמות לקבורה. יש להראות לתלמיד כמה התורה היא תורת חיים. כיצד הוא לומד סוגיה בבבא קמא ומגיע לשאלות בחיים שלנו, בעומק וביצירתיות. חשוב שכל תלמיד יעיין וילמד חלקים רבים בתורה. גמרא, אמונה ומחשבה, הלכה ותנ"ך, כדי שיראה וילמד את עומק התורה ויחוש את הפסיפס כולו".
לישיבה יש אמירות ציבוריות?
"בהחלט, הישיבה רלוונטית ואקטואלית. כל מה שקורה במדינה ובחברה מעסיק אותנו רבות. ב'בתים חמים' בבתי הרבנים והאברכים דנים רבות בנושאים אלו. לומדים בעומק מקור, מדרש או פרשן כלשהו, וממנו דנים על ההתייחסות לנעשה במדינה ובחברה".
אני מבקש מהרב לדבר על הקרע שהולך ומתרחב בעם ומתבטא בפוליטיקה. הרב מצידו נענה בחיוב.
"בדיון עם תלמידיי על מדרש בפרשת תזריע דנו על כך שבשאלות הרות גורל חובה על האדם לעסוק בשאלות המהותיות ודרכן להחליט בשאר הנושאים. השאלה המהותית בסבך הפוליטי של היום היא השאלה אם תקום ממשלת ימין או שמאל. השאלה הזאת צריכה להיות מול עיניהם של כל מנהיגי הימין, ומכוחה להגיע לאיחוד למרות השוני וחילוקי הדעות".
מטבע הדברים, כישיבת הסדר, נמצאים רבני הישיבה בקשר רציף עם התלמידים המשרתים בצבא. "אנו רואים בשירות הצבאי זכות גדולה של שותפות ולקיחת אחריות במהלך האלוקי הגדול של חזרת עם ישראל לארצו והגנה ושמירה על מדינת ישראל".