בית הדין לממונות ארץ חמדה-גזית בירושלים הכריע לאחרונה בתביעה שהוגשה לו על ידי אדם שהזמין חופשה משפחתית בפסח תש"פ, וזו התבטלה עקב מגיפת הקורונה.
התביעה הוגשה נגד חברת תיירות המארגנת חופשות לציבור הדתי, אשר לטענת המזמין השיבה לו רק 90% מסכום עלות החופשה והותירה בידיה 10 אחוזים מהסכום, 2,640 שקלים.
לטענת המזמין, מאחר שהחופשה לא סופקה לו, ובוטלה שלא באשמתו, הוא זכאי להחזר של מלוא הסכום ששילם. בעל החברה טען שמדובר במכת מדינה, וכמו פועל שזכאי לתשלום על העבודה שעשה בפועל, הוא זכאי גם כן להוצאות שכבר ביצע בפועל סביב ארגון החופשה, למרות שזו בוטלה.
לטענתו, הוא הוציא כבר מתוך עלות החופשות 20%, ולכן מגיע לו תשלום של 20%. ההחלטה להותיר אצלו רק 10% מהתשלום היתה רק כפשרה ומשהמזמין תבע אותו בבית הדין הוא דורש לקבל 10% נוספים ממחיר החופשה.
כחלק מהדיון בתביעה דנו הדיינים בשאלה מה מעמדה של חברת התיירות, וקבעו כי מדובר בקבלן שבמקרה של מכת מדינה איננו זכאי לקבל את שכרו.
הדיינים קבעו עוד, כי גם לו היה דינה של החברה כפועל לא היתה זכאית עקרונית לדבר, וזאת על פי פסק ערוך השולחן לפיו, "כבר נתבאר דכל אונס שאירע בהמלאכה עד שנתבטלה, בין ששניהם היו יודעים שדרך האונס לבא, או שניהם אינם יודעים - הוי פסידא דפועל", וזאת משום שבמקרה הזה אף אחד מהצדדים לא ידע מראש שהחופשה לא תוכל לצאת לפועל.
עוד קבעו הדיינים כי העובדה שהחברה מחזיקה בכספים כבר איננה מועילה לה, משום שמדובר במכת מדינה וכי "העיכוב במימוש ההסכם לא נוצר בגלל אחד מהצדדים, אלא זו גזירה משמים".
עוד קבעו הדיינים כי גם אם תוגדר חברת התיירות כשליח לא יועיל לה הדבר משום ששליח שביצע עבור משלחו פעולה, זכאי אמנם לתשלום עבור הפעולה שביצע, אך זאת בתנאי שהשליחות הסתיימה במלואה, אך דבר זה לא קרה בנידון דידן.
עם זאת, עקב מספר סיבות ובהן דעת המחנה אפרים שסובר שקבלן שמוחזק בכסף רשאי להותירו אצלו בשכר עבודתו גם במכת מדינה, מנהג חלק מבתי הדין לעשות פשרה במכת מדינה ועוד תוכל החברה להותיר בידיה 1,000 ש"ח מתוך הסכום שהיא מחזיקה בו, ותשלם למזמין 1,640 שקלים ועוד מחצית מאגרת התביעה בבית הדין
פסק הדין ניתן על ידי אב בין הדין הרב דניאל מן והדיינים הרב ישועה רטבי והרב יעקב ידידיה לוי