שלושים לאסון מירון - זמן חשבון נפש

מתי הודינו באמת לקב"ה על כל הטוב? הרי כשמגיע לאדם משהו רע, הוא מתלונן ושואל: "למה זה מגיע לי?"

הרב ד"ר חנן יצחקי , ט"ו בסיון תשפ"א

שלושים לאסון מירון - זמן חשבון נפש-ערוץ 7
הרב ד"ר חנן יצחקי
צילום: באדיבות המצולם

צרות חדשות משכחות צרות ישנות. מבצע שומר החומות ובעיקר המכות שהוטחו על העורף הישראלי, הטילים שנורו ביום ירושלים לפאתי העיר ומאז בימים והלילות הארוכים בכל חלקי הארץ, מציאות שלא הכרנו כבר שנים ארוכות, לצד הנעשה בערים המעורבות ותחושת אוזלת ידה של המשטרה, עמעמו קצת את הדי אסון מירון. אסון אזרחי כה קשה, שלא היה כמותו במדינת ישראל.

מיד אחרי האסון, ביקשנו כולנו להתייחס ולנסות להקל על הכאב. של המשפחות, של החברים והמכרים, וגם של כל עם ישראל. ולאחר ימי השלושים, חשוב להאיר דבר גם מהבחינה האמונית.

המשפט המרכזי שנאמר מאז האסון הוא: אין אנו מבינים את דרכיו של הקב"ה. וכאן חשוב להאיר שתי נקודות:

א. במשנה במסכת ברכות כתוב: "חייב אדם לברך על הרעה כשם שמברך על הטובה", והדבר הוא קשה מאוד - איך אדם יכול לברך על הדברים הרעים שקורים לו? הרי בדרך כלל מתלוננים על דברים רעים, ולא מברכים עליהם.

אך חישבו לעצמכם, מתי לאחרונה ברכנו על הטובה? מתי הודינו באמת לקב"ה על כל הטוב? הרי כשמגיע לאדם משהו רע, הוא מתלונן ושואל: "למה זה מגיע לי?" האם כאשר מגיע לאדם משהו טוב, הוא שואל את עצמו "למה זה מגיע לי"? האדם יוצא מנקודת הנחה שהכל צריך להיות טוב וכשמגיע משהו רע הוא שואל ומתפלא, אך הוא אף פעם לא מתפלא מדוע מגיע לו הטוב.

הדברים הטובים והדברים הרעים באים מאת הקב"ה. וכשם שאין אנו מתפלאים על הדברים הטובים, כך אין פלא שלעיתים יש בעולם גם דברים שאינם טובים, וכשם שאין אנו מברכים בדרך כלל על הטובה, אל לנו להתלונן על הרעה. כמו שאמר איוב לאשתו: "גם את הטוב נקבל מאת האלוהים ואת הרע לא נקבל"?

ב. כשאנו אומרים שאין אנו מבינים את דרכיו של הקב"ה, זה פעמים רבות בא עם אנחה (סמויה או גלויה) - הלוואי והיינו מבינים, אך, מה לעשות? לצערנו אין אנו יכולים לרדת לעומק מחשבתו של הקב"ה.

רבי מנחם מנדל מקוצק אמר פעם משפט מדהים: "לעולם לא הייתי ממליך על עצמי אלוה, שדרכיו מובנות לכל טיפה סרוחה." הרבי מקוצק משנה את ההסתכלות. דרכיו של הקב"ה מוכרחות להיות לא מובנות לבני האדם, כי אם כל אחד יבין את דרכיו - איזה מין אלוקים הוא זה? החידוש כאן הוא גדול. ברור לנו שאין אנו יכולים להבין את דרכיו של הבורא, אך השאלה היא כיצד להתייחס לעובדה זו. אפשר להתייחס לכך בעצב ובייאוש, ואפשר להתייחס לכך ביראת הרוממות- אכן, אינני מבין את דרכיו של האלוקים, זה מה שמוכיח שהוא האלוקים ואני עבדו, שהוא הבורא ואני הנברא. וטוב שאינני מבין, זה אומר שיש לי אלוקים שהוא גדול ממני, ועושה דברים מעבר להבנתי.

אנו נמצאים בעידן שבו העם היהודי נמצא בשיא, מדינת ישראל וארץ ישראל פורחות בכל תחומי העשיה והרוח, בתורה ובעבודה. למרות המחירים כבדים, אנו שמחים בבניין הארץ , רואים את הטוב ומודים עליו. אין אנו מבינים את דרכיו של הקב"ה לטוב ולמוטב. נקבל את הנהגתו גם אם לעיתים איננו מבינים הכל, אך נדע להודות בלב שלם על כל הטוב אשר גמלנו.

הכותב: רב מכללת אפרתה