הרב איתיאל בר לוי
הרב איתיאל בר לוי צילום: אוריאל הברמן

ידוע הסיפור על הצדיק הירושלמי ר' אריה לוין שאסף לביתו אסיר פלילי שלא הייתה בכיסו פרוטה ואף לא מקום ללון. בבוקר, כשקם לתפילת ותיקין, גילה ר' אריה שהאורח המכובד ברח ויחד עמו גנב את גביע הכסף היחיד שהיה להם. ר' אריה העיר את אשתו וסיפר לה את שאירע, אך ביקש להדגיש כי לא רק שהוא מוחל לגנב, אלא שהוא אוהב אותו באותה מידה. ר' אריה ואשתו החליטו שלא יימנעו מלהמשיך להזמין אורחים כאלה לביתם.

זוכר אני שאת הסיפור הזה שמענו מהמדריך בסניף בגיל צעיר והתמלאנו התפעלות ואולי פליאה. איזו מסירות ואהבת הזולת הייתה בהם, בר' אריה ואשתו. הרי ההיגיון אומר שאהבה יכולה להיות רק אם יש סיבה לכך, ואם לא כך הדבר זוהי אהבת חינם.

אהבת חינם היא תעודת הכניסה לעם היהודי. זה עתה קראנו את מגילת רות וראינו את יחס האהבה שמעניקה רות לנעמי חמותה, בלי שניתן להבין את הסיבה לכך אחרי שהקשר המשפחתי נותק עם מות בן זוגה. עדות לכך מתגלה לנו מיד ביחסו של בועז אל רות, כשהיא שואלת אותו ליחסו המיוחד אליה ותשובתו החד־משמעית היא ששמע כבר הכול עליה ועל אהבת החינם שהרעיפה על נעמי ולכן מגיע לה ממנו יחס מועדף.

סיפור מגילת רות מלמדנו את הלקח החשוב, שלא רק דוד מלך ישראל היה צריך להיוולד מתוך אהבה וכבוד, אלא לכולנו זוהי תעודת הכניסה לעם היהודי. שנזכה.

הרב איתיאל בר לוי

מנהל האגף לתרבות יהודית