איש צדיק היה

הרב חנוך (הכהן) פיוטרקובסקי ז"ל, מנכ"ל מוסדות ישיבת בית אל ומו"ל העיתון 'בשבע', תשי"ט-תשפ"א / דברים לזכרו: ח"כ בצלאל סמוטריץ'

בצלאל סמוטריץ' , ט"ז בסיון תשפ"א | עודכן: 07:50

איש צדיק היה-ערוץ 7
הרב חנוך (הכהן) פיוטרקובסקי ז"ל
צילום: מירי שמעונוביץ

משמת הרב חנוך (הכהן) פיוטרקובסקי בטלו אנשי מעשה, בטל זיו החוכמה, בטלה ענווה ויראת חטא.

איש מעשה שידיו רב לו בהיקפי עשייה והשפעה שקשה לאמוד. בתורה, בחינוך, בהתיישבות, בחסד ובמהפכת התקשורת של קבוצת בשבע. למרות זאת, סביר שמרבית קוראי העיתון הזה לא הכירו אותו, וזאת בשל צניעותו וענוותנותו הרבה.

כששלמה המלך לימד לנו ש"את צנועים חוכמה" הוא ראה מן הסתם לנגד עיניו את דמותו של הרב חנוך. צניע ומעלי, שקט, צנוע ומסתפק במועט. רחוק מלהסגיר באורחות חייו ובסגנון התנהלותו את סמכויותיו הרבות ומוטת השליטה והעשייה שחלש עליה. ממעוררי השחר ומשכימי הקום לבית המדרש, מהיושבים עם פשוטי העם, מאחרוני המדברים בכל כינוס וממקדימי השלום לכל אדם.

פניו מאירות, לבושו פשוט, רכבו רכב עבודה, הילוכו בנחת עם הבריות, דיבורו בגובה עיניים ולב. וביחס ישיר לצניעותו - חוכמתו: דעתו רחבה, ראייתו כוללת, חשיבתו סדורה, הבחנתו מדויקת. רגיש ונעים הליכות, ובאותה העת קפדן ואיש אמת שיודע לדרוש ולהציב סטנדרטים גבוהים. הרב חנוך, שגער בנו בכל פעם שכינינו אותו "הרב", ברח מן הכבוד והכבוד רדף אחריו. מי שפגשו בו עמדו מהר מאוד על מידותיו ומעלותיו הטרומיות, וכמי שיש בו יראת שמיים ודבריו נשמעים החשיבו את עמדתו וקיבלו באהבה את סמכותו מכוח תוכנה ולא מכוח יכולתו לאכוף אותה.

את הרב חנוך ומשפחתו הכרתי מילדותי היפה בישיבת בית אל, ושני פרקים לקשר בינינו. האמת היא שבפרק הילדות חששנו ממנו. הוא נתפס כדמות סמכותית, קפדנית ואוכפת משמעת. כששיחקנו בכדור בשבת אחר הצהריים במסדרון הקומה השנייה של בניין הכיתות נדרשנו למקם צופה שיכריז כשהרב חנוך, איש הנהלת הישיבה, נראה בסביבה כדי שנספיק לברוח. כששיחקנו בביתו כחברים לכיתה עם שלמה בנו, הייתה זו אשתו שרה שקיבלה אותנו בחום, האכילה והשקתה, ואילו הוא, הרב חנוך, היה תמיד רציני ועסוק בעניינים שברומו של עולם.

בפרק השני, שבו כבר עבדנו יחד, זכיתי לעמוד על מעלותיו הרבות. אינני יודע אם היה זה הוא שהשתנה והתרכך קצת או אנחנו שבגרנו והכרנו את הצדדים החשובים באישיותו. הקמנו יחדיו את איגוד הישיבות הגבוהות הציוניות וכיהנו בוועד המנהל שלו. הוא תלמיד חכם ומנהל ותיק ומנוסה של אחד המוסדות הגדולים, ואני ילד שגדל על ברכיו ובהווה בחור צעיר ומנהל טרי של מוסד קטן. והרב חנוך מתייחס אליי בכבוד כשווה בין שווים ומדבר בגובה עיניים משל לא היה גדול ממני בחוכמה ובמניין. נושא בעול עם חבריו, מקשיב, מבטל לא פעם דעתו ומקבל. ולאורך השנים אישיותו הולכת ומזהירה בחוכמתה, בצניעותה ובכישורי המעשה והמנהיגות שלה. דרכינו מצטלבות שוב ושוב בתחומים רבים ואני מתפעם ולומד להעריך אותו יותר מיום ליום, משיחה לשיחה וממפגש למפגש.

בתקופת המחלה התגלה הרב חנוך גם כאיש מאמין ברמ"ח איבריו ושס"ה גידיו, וכלוחם נחוש עם שליטה עצמית מיוחדת במינה. מודע לחלוטין למצבו בכל שלב ומשתף בפתיחות ובכנות, שמח ומודה על חלקו, דבק בבוראו, מקבל ייסורים באהבה ולא מתייאש מן הפורענות. שומר על שגרה וממשיך לעבוד, מגיע לפגישות, שומר על חיוך ואופטימיות ולא עושה לעצמו הנחות.

עולם התורה והמעשה הדתי־לאומי איבד את אחד הטובים והמוכשרים שלו. תנחומים למשפחתו, למשפחת ישיבת בית אל וקבוצת בשבע, ולמפעלים הרבים שניכרות בהם טביעות אצבעותיו. "רוכב ערבות שש ושמח בבוא אליו נפש נקי וצדיק". אנחנו חסרים ועצובים.

יהי זכרו ברוך.

הכותב הוא חבר כנסת ויו"ר הציונות הדתית