עיר בהתקפה

במהלך השבועיים האחרונים סבלו תושבי לוד היהודים מהתפרעויות של תושביה הערבים הכוללות פגיעות ברכוש ובנפש. ראש העיר לוד יאיר רביבו קורא להשיב את תחושת הביטחון על ידי טיפול שורש יסודי בפשיעה הגואה, מבטיח למצות את הדין עם הפורעים ואחרי הכול, נשאר אופטימי

שילה פריד , ט"ז בסיון תשפ"א

עיר בהתקפה-ערוץ 7
ראש העיר לוד יאיר רביבו
צילום: לירון מולדובן

"לא האמנתי שאירוע בסדר גודל כזה יתרחש אי פעם בלוד, אם כי אפשר לומר שחזיתי את הסכנה שיכולה להיות כתוצאה מהתלקחות בין יהודים וערבים", משתף בכנות ראש העיר לוד יאיר רביבו. "ראשי המדינה ובהם שרים וראשי המשטרה והשב"כ מודים היום בדיונים פנימיים כי הייתי היחידי שחזה את פרוץ המהומות לנוכח השילוב של אלמנטים פליליים והתחמשות לא חוקית לצד הסתה אסלאמיסטית קיצונית במסגדים. לו הייתה המדינה על כל זרועותיה נענית לקריאות הזעקה שהשמעתי ונערכת מבעוד מועד, ייתכן שהמהומות היו נמנעות ולבטח לא היו בהיקפים כאלה", הוא מציין.

הצטברות של נשק בלתי חוקי

עת נכנס ראש עיריית לוד, יאיר רביבו, ללשכתו בפעם הראשונה לפני שמונה שנים, הוא לא שיער שייתקל בפרץ אלימות גדול כל כך עם סממנים לאומניים מובהקים בתוך העיר השוכנת במרכז הארץ, שבימים כתיקונם חיים בה ערבים ויהודים זה לצד זה בשקט יחסי. אומנם במשך שנים ארוכות סובלת לוד מפשיעה מתעצמת והצטברות נשק לא חוקי ברחבי העיר בקרב החברה הערבית. אך בחודשים האחרונים עם בקשת העירייה מהמשרד לביטחון פנים לקיים מבצע איסוף נשק לא חוקי באופן נרחב נטשו חברי המועצה הערבים את קואליציית ראש העיר והכריזו על מאבק. מנגד החלו להתעצם אירועי האלימות, כמו תקיפת הולכי רגל, תלישת דגלי ישראל וגרימת נזק לרכוש ציבורי פרטי. בשלושת השבועות האחרונים, יחד עם התחממות המצב בירושלים וקריאה מארגוני הטרור בעזה לערביי ישראל להבעת סולידריות עם העזתים, הפכה לוד לזירת מלחמה בפני עצמה.

"צריך לזכור שאירועי האלימות אירעו בכל הערים המעורבות ובאזורים נוספים בארץ. זאת איננה בעיה רק של לוד אלא בעיה ארצית", מדגיש רביבו. "המלחמה המרכזית שלי מאז שנבחרתי לכהן כראש העיר היא המלחמה בפשיעה והאלימות. במשך שנים אני מתריע שהנשק הלא חוקי הוא סכנה קיומית בעיקר לציבור הערבי ויבוא יום שהוא יופנה גם לציבור היהודי. היום הזה הגיע לצערנו. אמשיך לפעול עד שייאסף מהעיר הנשק הלא חוקי, ועד שתוחמר החקיקה בעניין החזקת נשק לא חוקי והשימוש בו".

על אף ההתרעות וההזהרות, מראות של שריפת בתי כנסת, הבערת מאות מכוניות של יהודים, ירי וביזה הפתיעו גם את רביבו עצמו: "אין ספק שנחצה קו אדום, בעוד שכלל לא מובן מאיפה זה בא בכלל, לא היה דבר שהצדיק מעשי שנאה כה חמורים. ביום הראשון לפרעות התעוררנו לבוקר עצוב, ראינו כיצד 70 שנות דו־קיום וחיים משותפים נרמסו במחי יד על ידי צעירים פורעים ברצף אירועי פוגרום, השחתה, ונדליזם, פגיעה בסמלי שלטון, ניפוץ שמשות והשלכת בקבוקי תבערה לעבר בית העירייה החדש, נזקים אדירים במוזיאון הפסיפס שהושקעו בו עשרות מיליוני שקלים, שריפת בתי כנסת, תלמוד תורה, עשרות רכבים, תמרורים ועצים עקורים, מכולות אשפה שרופות, השחתת דגלי ישראל וחמור מכך הורדת דגל ישראל והנפת דגל פלשתין, בליל פרעות שהביא לפציעתם של שוטרים ותושבים שמצאו עצמם נצורים. שום דבר לא יכול לשמש תירוץ לפרעות, לאלימות ולטירוף שהיה בלוד ובכל הערים המעורבות בישראל", חוזר ומדגיש רביבו. "לא מבצע 'שומר החומות' בעזה, לא מסגד אל־אקצא או שייח' ג'ראח ולא טענות לאפליה או הזנחה. יגאל יהושע הי"ד נרצח בלינץ' לאחר שלבנה נזרקה לעבר מכוניתו ופגעה בו אנושות, הוא הקורבן היהודי הראשון שקיפח את חייו בפרעות הקשות. הדעת אינה סובלת פגיעה בחיי אדם רק בשל היותו יהודי. זהו מחיר האלימות וההסתה שמחייב את כולם בחשבון נפש".

"פעלנו יחד עם המשטרה כדי להוציא את הגורמים הקיצוניים מהעיר"

בלילות הבוערים הראשונים מי שנתנו מענה ומנעו בידיהם הבערת בתי כנסת ומכוניות ופגיעה במשפחות היו מתנדבים שהגיעו מרחבי הארץ כדי לסייע לציבור היהודי בלוד. מי שלא התעמקו בסיוע שניתן טענו כי מדובר בניסיונות של צעירים יהודים להבעיר את השטח, אבל גם רביבו מודע לתרומתם של המתנדבים לשמירה על חיי אדם ורכוש. "בימים הראשונים של המהומות הגיעו ללוד חבורות צעירים של לה פמיליה ונוער הגבעות והיה חשש כבד שהם רק יגרמו להסלמה. פעלנו יחד עם המשטרה כדי להוציא את כל הגורמים הקיצוניים מהעיר, יהודים וערבים, ואת כל מי שאינו תושב העיר שהגיע כדי ללבות את האש. במקביל הגיעו מתנדבים נפלאים מכל רחבי הארץ, בהם בוגרים מכוחות ביטחון בעבר ומהמשמר האזרחי, שבאו לשמור על בתי כנסת ובתים שלא יישרפו בהיעדר יכולת של המדינה לספק הגנה מלאה בימים הראשונים של הפרעות. מאות מתנדבים מכל רחבי הארץ הגיעו חדורי שליחות ערכית כדי להגן על המשפחות ועל רכושן, הקימו חמ"לים משותפים יחד עם חברי הגרעין התורני ויצאו למבצעי חילוץ להצלת ספרי התורה ובתי כנסת. מרגש היה לראות אותם פועלים יחד עם התושבים שלנו, ואת הערבות ההדדית של חברה לודאית מגובשת, תומכת וחזקה. מתוך האתגרים הקשים והמורכבים ראינו את האחווה ושיתוף הפעולה, את התרוממות הרוח ואת ניצחון הרוח".

אחרי ימי הפרעות הראשונים בלוד גויסה משטרת ישראל יחד עם כוחות שב"כ בסיוע של צה"ל להרגעת הרוחות. פלוגות מג"ב התייצבו בעיר ויחד עם שב"כ ומקורות נוספים ביצעו עשרות מעצרים של חשודים בהפרות הסדר. "אני שמח שראש הממשלה, שר הביטחון, השר לביטחון פנים ומפכ"ל המשטרה נענו לקראתי והתגייסו למען החזרת השקט והסדר לרחובות העיר לוד. אין ספק שהצעתי המקורית להטיל עוצר על העיר בימים הראשונים התקבלה על ידי ראש הממשלה והיועץ המשפטי לממשלה, ובמבט לאחור אני יכול כעת לומר שהמהלך הזה הציל את חייהם של עשרות תושבי לוד, משום שהודות לעוצר נמנע חיכוך אלים ברחובות".

בימים שלאחר מכן נשמר שקט יחסי. תושבים יהודים שראו את שכניהם הערבים מבעירים את מכוניתם או את בית הכנסת בשכונה שלהם מנסים להחזיר לעצמם את תחושת הביטחון שהייתה להם לפני המאורעות ולהרגיש חופשיים לצאת מביתם, ללכת ללימודים או לעבודה כרגיל.

"עברנו שבועיים קשים בלוד", אומר רביבו, "ימים שהעמידו במבחן את חוסנה החברתי והקהילתי של העיר. ברוך השם, השקט חוזר אט אט לרחובות והעיר חוזרת למסלולה. כעת אנחנו מסתכלים קדימה לעבר העתיד ומנסים לאחות את היחסים שנפגעו קשות. עובדי העירייה המסורים פעלו בקדחתנות כדי לתקן את נזקי הפוגרום. השמשנו מחדש את מצלמות האבטחה שהושחתו. הלימודים בלוד נפתחו בכל מוסדות החינוך כסדרם, למעט השבתת לימודים ביום ראשון השבוע בשכונת רמת אשכול, לאחר שוועד השכונה החליט לתגבר באבטחה פרטית עם מאבטחים חמושים. ביום שני העניין כבר סודר, הוצבו מאבטחים לצד עשרות רבות של לוחמי מג"ב שפרוסים בכל רגע בשכונה. כחלק מההיערכות בכל העיר, כולל ברמת אשכול, תוגברה האבטחה בצירים המובילים למוסדות החינוך בעיר, הוארכו שעות הפעילות של כל המאבטחים ונוספו נקודות שמירה בעיר. מערך ניידות מוסדות החינוך תוגבר באופן משמעותי לסיורים ברחבי העיר, בבתי הספר ובגנים, והשיטור העירוני יחד עם המשטרה פרוס בצירים ובצמתים מרכזיים. אנחנו מסיימים את השבועיים הקשים האלה באופטימיות זהירה ובעזרת ה' נצא לדרך חדשה ביחסי יהודים וערבים".

למרות אווירת הפסקת האש, גם השבוע נרשמו בעיר כמה אירועי אלימות. אבנים הושלכו לגני ילדים, חלונות בית הכנסת המרכזי בלוד נופצו ועובד ניקיון יהודי הותקף ברחוב על ידי עובדים ערבים. בעירייה הודיעו מיד על הפסקת העסקת העובדים התוקפים, אבל בעיר שורר מתח. "אנחנו בכל רגע נתון עם האצבע על הדופק, מגיבים מיד לכל אירוע חריג. עדיין קיימים חיכוכים קטנים, בעיקר בשכונת רמת אשכול בעיר העתיקה שבה מתגוררים יחד יהודים וערבים, בהם ציבור דתי־לאומי מבורך שהגיע ללוד מתוך רצון לשותפות קהילתית למען כל תושבי העיר, יהודים וערבים. מדובר בצעירים אקדמאים שתורמים לקהילה, לכלכלה, לחברה ולחינוך, והם לא הגיעו ללוד כדי לעקור את התושבים הערבים אלא למצוא את המחבר והמשותף, כתושבים שמובילים שינוי חברתי חינוכי ותורמים רבות להידוק הקשר בין הציבור הדתי בעיר ובין אוכלוסיית העיר על כל גווניה. בהחלט אוכלוסייה איכותית ביותר שתורמת רבות לעיר ולביסוס מעמדה כעיר עצמאית במרכז המדינה, בהיותה מעורבת בחיי הקהילה ושותפה לתחומי עשייה מגוונים וערכיים בעיר".

"אני רוצה לנצל את ההזדמנות להצדיע למשטרת ישראל ובעיקר לכוחות מג"ב שהגיעו ללוד והצליחו בנחישות רבה להשתלט על המהומות ולהחזיר את הסדר והשקט לרחובות העיר. אני שמח על הנוכחות שלהם בלוד ואני מלא הכרת תודה על תפקידם החשוב המהווה את אחד העוגנים האיתנים לחיזוק המשילות בלוד וביטחונם האישי של תושבי העיר. אדאג שתגבור הכוחות בלוד יהיה לאורך זמן ככל שיידרש, ואמשיך בדרישתי לקיים מבצע רחב היקף להוצאת הנשק הבלתי חוקי מלוד. בשם תושבי העיר לוד אני רוצה להודות להם על פועלם הנחוש בעיר, אשר היה גורם מכריע בדיכוי המהומות והפרות הסדר. זה הזמן לקרוא לכולם להוריד את הלהבות ולתמוך בגורמי האכיפה והחוק שפועלים להחזרת השקט ללוד".

למרות המצב השברירי, ההסתה במסגדים והקריאות של גורמים בחברה הערבית להמשיך בהפרות הסדר, ראש העיר רביבו מרשה לעצמו לשמור על אופטימיות: "אסור שאירוע כזה יחזור, לכן דרשתי ואני דורש שהעיר לוד תתוגבר באופן קבוע בכוחות משטרה ומג"ב. שוטרי מג"ב שרגילים לשמור ולהגן על גבולותיה של המדינה הם כוח מרתיע שיודע היטב לטפל גם בבעיות בנושאי ביטחון פנים, לחימה בפשיעה קשה ודיכוי הפרות סדר, ואין מתאים יותר מהם, כזרוע המבצעית של משטרת ישראל, לביצוע משימות אלו. אני לא רואה צורך להכניס גם כוחות צבא. יש פה תגבור כוחות והוא חייב להיות קבוע. אנחנו מחזקים את ידי המשטרה בלוד, אולם המשימות בלוד גדולות על תחנה מקומית. משטרת לוד לבדה לא תוכל להתמודד עם התופעה ולעקור אותה מהשורש. חייבים שתהיה פה הרתעה, כיבוד החוק ומשילות חזקה בעיר שנמצאת במרכז הארץ".

מעודד הידברות ודיאלוג בקרב בני נוער יהודי וערבי

השקט היחסי לא מערער את רביבו, וגם בימים שגובה הלהבות יורד הוא סבור שאת תרבות תפוצת הנשק וגרימת הנזק הסדרתית צריכה לעקור מהשורש: "כדי שהעיר תעלה על דרך המלך חייבים להפסיק את ההסתה, את האלימות, יש לאסוף הנשק הלא חוקי ולהשיב את הביטחון האישי לכל התושבים, כדי שאף תושב לא יחשוש שיאונה לו רע מהשכן שלו. אני מכבד את האוכלוסייה הערבית בלוד, רובם הגדול הם אזרחים נורמטיביים שרוצים לחיות בשלום תוך כיבוד החוק והסדר. יש מיעוט בעייתי ורק אותו צריך להוקיע. אני מפנה קריאה אמיתית ליותר הידברות, הבנה וסובלנות, ליותר ידידות, אחווה ושכנות טובה. כאשר מחליטים על הידברות ושכנות טובה אין מנצחים או מפסידים, כולם מרוויחים. קראתי מעל לכל במה אפשרית ואני קורא לכולם להימנע מאלימות, לבחור בהידברות, ידידות ואחווה ולקדם את הדו־קיום והשכנות הטובה. פרסמתי הודעת גינוי חריפה בשל הפגיעה שהייתה בימי הפרעות והפרות הסדר בבתים של אזרחים יהודים וערבים חפים מפשע, ונגד חילול המקומות הקדושים ליהדות ולאסלאם. נעשה הכול על מנת למצות את הדין עם הפורעים. בשבע השנים האחרונות אנחנו פועלים לשיפור איכות החיים במגזר הערבי באופן שלא זכור כדוגמתו מאז הקמתה של העיר, תוך השקעה חסרת תקדים בהיקף של יותר מ־350 מיליון שקלים. אני מאמין שהתוצרים של ההשקעה הזאת יובילו לכך שתהיה פה חברה ערבית מתקדמת יותר שתזכה לאיכות חיים טובה יותר ונטולת פשע. תושבי לוד כולם, ואין זה משנה מהי דתם, מינם או מוצאם, זכאים לאיכות חיים, זכאים לחיות בשקט תוך שמירה על ערכים של כבוד, סובלנות, רגישות לזולת, הידברות ושמירה על זכויות האדם. אנחנו חיים יחד, זה הבית של כולנו ואין לנו לוד אחרת".

ולא רק פעילות אכיפתית היא הפתרון. לטענת רביבו יש צורך גם בשינוי יסודי ושורשי בדיאלוג שבין המגזר הערבי בעיר לתושבים היהודים: "אני מאמין שהכול מתחיל בחינוך. אני מעודד פעילות חינוכית משותפת בין בתי הספר היסודיים והתיכוניים במגוון תוכניות ייחודיות, שמטרתן הידברות ודיאלוג בקרב בני נוער יהודים וערבים, וכך גם פעילויות משותפות בתחום התרבות, האומנות והספורט, כעיר שוחרת שלום בין תושביה. כל פעילות משותפת כזאת מטרתה היא צמצום פערים והגברת השוויון. אני חוזר ואומר שאני מכיר בכך שהאזרחים הערבים מהווים חלק אינטגרלי מהחברה בלוד, וכי יש לאפשר להם להיות שותפים מלאים בעשייה ולסייע להם להיות מעורבים ביצירת המרחב הציבורי שבו הם מתגוררים, תוך הכרה בשונותם האתנית והתרבותית. בחירתי למתג את לוד כ'פסיפס של תרבויות' מדגישה את כבוד האדם וייחודו, את כבודה של כל קבוצה על הייחודי התרבותי שלה, ואת החובה של כולם לקיים ביניהם יחסים של כבוד הדדי המתחייבים מאזרחותם המשותפת, תוך היכרות והידברות שהן צורך בסיסי להמשך קיומה של החברה על אף הקשיים הנובעים מהשונות הבין־תרבותית. יש כאן מקומות תעסוקה, חיבור תחבורתי לצירים מובילים ומערכת חינוך מתקדמת. הביקוש למגורים בעיר על ידי משפחות צעירות יימשך והמגמה הזאת רק תתרחב".

שכנים יהודים וערבים שעד היום קיימו יחסי שכנות טובים יוכלו לחזור להסתכל זה לזה בעיניים?

"כפי שציינתי, המצב נרגע והשקט חוזר ללוד ואין צורך לחשוש. אני מאמין ומקווה שמעז יצא מתוק וכי מקרי קיצון כאלה לא יחזרו על עצמם ואולי דווקא יובילו להבנה משותפת שאין כל דרך אחרת אלא להימנע מאלימות, הסתה, הפחדה וליבוי שנאה. לכולם צריך להיות מצפן ערכי של סובלנות ובחירה בשלום, לכולם חשובים העם, העיר, הדת והקהילה שבתוכה אנו חיים. לכולם הזכות להשמיע דעות מגוונות, אך לא בדרכים אלימות אלא מתוך מחויבות לקיים חברה איכותית שמאמינה בהידברות ובכבוד הדדי. נגזר עלינו לחיות ביחד".