בלי תירוצים – לשון הרע לא מדברים

אם באמת אכפת לנו מהעם שלנו אז כדאי לזכור: כאשר אנו נמנעים מלדבר לשון הרע אנו מביאים ברכה גדולה לעם ישראל.

הרב שלמה סובול , י"ז בסיון תשפ"א

בלי תירוצים – לשון הרע לא מדברים-ערוץ 7
הרב שלמה סובול
צילום: גיא טייב

על פי מה שמספרת לנו התורה, עם ישראל שהה במדבר סיני מראש חודש סיון של השנה הראשונה לצאת בני ישראל ממצרים ועד כ' באייר של השנה השנייה. כעת בפרשתנו, סוף סוף, לאחר 11 חודשים ו-20 יום, עם ישראל מתחיל את המסע האמיתי שלו לארץ ישראל. זה היה נראה מבטיח, אבל מיד עם היציאה לדרך מתחילות העיכובים, שעל אחד מהם מסופר בסוף הפרשה.

התורה מספרת לנו שמרים הצדיקה מדברת לשון הרע על אחיה משה והיא מצטרעת. עם ישראל מתעכב שבוע במסעו לארץ ישראל, עד שמרים מתרפאת. מסיפור זה אנחנו רואים קודם כל עד כמה צריך לכבד את צדיקי הדור. הם אלו שבצדקותם משפיעים על כללי ישראל שפע אלוקי, ואנו צריכים להחזיר להם הכרת טובה. ולכן לכבודה של מרים, העם מתעכב שבוע. אך נראה שמעבר לזה, התורה מלמדת אותנו שיעור עד כמה חמור חטא לשון הרע. בגלל חטא זה הצטרעה מרים וכתוצאה ממנו התעכב המסע לארץ ישראל.

אך עם זאת, הדברים צריכים העמקה. מדוע לעכב עם שלם בדרכו לישראל בכלל חטא של אדם פרטי? יתרה מזאת: בספר דברים ערב הכניסה לארץ, מצטווים אנחנו לזכור את מעשה מרים "זכור את אשר ה' אלקיך למרים בדרך בצאכם ממצרים". זכירה זאת נוהגים לאומרה כחלק משש זכירות הנאמרות בכל יום. וגם כאן יש להעמיק: מדוע הצריכה התורה לדורות לזכור חטא של אדם פרטי? שאר כל הזכירות עוסקות בנושאים כלליים, כגון זכירת מעמד הר סיני, שבת, מתן תורה, מלחמת עמלק, ומה מקום יש לזכירה של חטא ספציפי?

נראה שהתורה רוצה ללמד אותנו שההשפעה של לשון הרע הרסנית לא רק על הפרט המדבר לשון הרע, אלא יש לזה השפעה מכרעת על כלל ישראל ועל הזכות שלנו להיות בארץ ישראל. לעם ישראל אין ח"ו זכות קיום בארץ ישראל אם לא שומרים על הלשון. כדי שהקב"ה ישרה בתוכנו אנו זקוקים לפנות מקום לשכינה לחול, וכשיש לשון הרע, אין מקום להקב"ה. הדבר נכון באדם הפרטי המדבר לשון הרע, הדבר נכון על איש ואישה שרוצים שכינה בביתם, והדבר נכון על כלל ישראל שרוצה שכינה בארץ ישראל. התנאי להשראת שכינה הוא שמירת הלשון.

הרבה פעמים עצת היצר היא שכיוון שקשה מאוד שאדם לא יכשל בלשון הרע, לכן עדיף מראש להתייאש ולוותר על שמירת הלשון. החפץ חיים מביא על כך משל לאדם שנתנו לו להיכנס לכספת לזמן מוגבל ולקחת משם כסך וזהב, האם כיוון שלא יצליח לקחת הכול, יוותר ולא יקח כלום? וודאי שלא, וכך גם בלשון הרע ובכל עבודת ה', כל רגע שאדם מתגבר ולא מדבר לשון הרע הוא זוכה לשכר אין קץ, ולכן גם אם ניכשל בלשון הרע מידי פעם, אין זאת סיבה לא להרויח את השכר העצום שהוא כן יכול לקבל על כל פעם שמתגבר. משפט חכם אומר ש"האויב של הטוב מאוד זה המצוין" – לפעמים הרצון להיות מצוין ומושלם גורם לאדם להתייאש ולא להיות את הטוב מאוד שהיה יכול להיות.

עצת יצר נוספת היא למצוא 'היתרים' שכן מותר לדבר לשון הרע. בפרשת השבוע שלנו היה למרים לכאורה את כל הסיבות הטובות לדבר לשון הרע על משה. קודם כל היא אחותו הגדולה שבגללה הוא נולד. המדרש מספר שעמרם פרש מאשתו יוכבד בגלל גזרת פרעה, ובזכות מרים חזר אליה. מרים טענה בפניו שהוא גרוע מפרעה שגזר על הזכרים, והוא מונע אף לידת נקבות. עמרם התשכנע וחזר לאשתו וכך נולד משה. מרים אף הייתה זאת ששמרה על משה כשהיה קטן. גם כאשר היא מדברת על כך שמשה פרש מאשתו, היא עושה זאת מאהבה גם למשה וגם לציפורה. ויתרה מזאת: מרים הרגישה שיש כן "דז'ה וו". היא ראתה איך משה חוזר על אותה טעות שאביו עשה, גם הוא רוצה לפרוש מאשתו כמו אביו, והיא חשבה שכמו שבפעם הקודמת היא הצילה את המצב, כך כעת היא תציל את משה מלעשות את הטעות הזאת.

בנוסף, כאשר מרים מדברת על משה, היא לא עושה שיימינג ציבורי למה אלא רק מספרת לאהרון, וגם משה לא כעס על מה שהיא אמרה. אך למרות כל האמור לעיל רואים שמרים טעתה ונענשה בצורה חמורה, כי בלשון הרע אין תירוצים. פשוט לא מדברים (כמובן חוץ ממקרים שמותר ואף מצווה לספר על אדם פוגע וכו'). יתרה מכך, איסור מיוחד יש לדבר לשון הרע בשבת. אפילו שיחת חולין נאסרה בשבת מהפסוק "ודבר דבר" שלא יהא דיבורך בשבת כדיבורך בחול. שבת זה יום קודש שמקדשים את קדושת הדיבור, ולכן בשבת ובשולחן שבת צריכים להיות עוד יותר זהירים בשמירת הלשון, ולא להעלות נושאים שיביאו ללשון הרע, אלא לבחור נושאים ערכיים.

במדינת ישראל תמיד יש נושאים בוערים. לכולנו חשובה המדינה וכולנו מביעים דעה בנושאים אלו. אם באמת חשובה לנו טובת המדינה, אז כדאי לחשוב על זה שאם אנו מדברים לשון הרע אנו מזיקים למדינה ומסלקים את השכינה, ואם אנו נשמרים מלדבר ללשון הרע, ומשתמשים בכוח הדיבור לעודד אנשים, לדבר דיבורים של אמונה, ללימוד תורה, הרי שאנו מביאים ברכה גדולה לעם ישראל.

הרב שלמה סובול הוא ראש ארגון רבני ברקאי ורב קהילת שערי יונה מנחם במודיעין