תמונת השבוע של שייע דייטש: חסיד ועושה חסד

תאריך: יום שלישי, י"ד בסיון ה'תשפ"א
מיקום: חדר הסלון בדירתנו

שעה מוקדמת יחסית של הבוקר, ואני שומע ממיטתי את הצעדים האיטיים והשקטים, כמותם שמעתי אך לפני שעות מועטות, כשהוא סיים את שיעוריו וחוק לימודיו והחל ב'קריאת שמע שעל המיטה', לא לפני שדן הלכתית, שהיות וכבר 'עלה עמוד השחר', לכן כבר אי אפשר לברך את 'ברכת המפיל', ולאחר דקות ארוכות של התבוננות והכנות שונות, החל לקרוא את שמע וכל הנלווה לו, בנוסח הארוך על-פי האר"י ז"ל.

והנה כעת, כאילו ישן שינה מלאה וארוכה, וכאילו לא הגיע אך לפני פחות מיממה בטיסה, ובהמשך המתין שעות ארוכות בשדה התעופה לאישור אישור הכניסה המיוחד בתקופה זו, והנה הוא כבר על הרגליים. עד שהתארגנתי ויצאתי מחדרי, הוא כבר היה לאחר 'ברכות השחר'. עטור בתפילין, ידו על עיניו קורא 'קריאת שמע של שחרית'? שח"ו לא יפסיד את זמן קריאת שמע, בזמן המוקדם בעונה זו של הקיץ.

אני נכנס בשקט, ונפעם מהמראה שכבש אותי לגמרי. כל מילה נשקלת ונאמרת בהטעמה, מדקדק היטב במילים, לא ממהר לשום מקום בעולם. בערב חתונת נכדו - בעבורו טרח והגיע במיוחד עם רעייתו הרבנית היקרה. עד אז, יתפלל במתינות, יִלְמַד וִילַמֵּד. 'לישון ולנוח' - אלו לא דברים שבלקסיקון היומי שלו, זה לא מה שעומד על סדר היום.

'נלך לבית הכנסת להתפלל שחרית?' אני שואל אותו לאחר שהסיר את התפילין. 'לאחר השיעור בבקשה' הוא עונה, תוך שהוא מוציא טאבלט מתיקו, מדליקו, מעמידו מולו, נשען על אגרטל שעל השולחן ומתיישב בניחותא על הכסא, כשהוא פותח את ספר התניא. אני מכין לו תה חם וקצת תמרים חתוכים, ולא עוברות דקות ארוכות וקולותיהם של המשתתפים עולים בזה אחר זה. הם מכל גווני הקשת; רבנים ופרופסורים, אנשי עסקים ופנסיונרים, צעירים ועסקנים. גרעין חזק של תלמידים ותיקים יחד עם חדשים הבאים להתחזק, לשמוע ולהרוות את צימאונם להמשך החיים.

'היום זה נושא קבלי, ולכן השיעור יהיה יחסית קצר' - הוא מסביר לי מראש, כשאני לוקח גם ספר תניא, ומצטרף באופן פיזי לשיעור המרתק. ס"ה 9 שורות כלולות בקטע התניא של היום, כפי שמחולקים בחלוקה השנתית, הנלמדת מדי יום. וכך דבריו של בעל התניא ביום זה: "והנה בחינת הצמצום והסתר החיות נקרא בשם 'כלים', והחיות עצמו נקרא בשם 'אור'... במתק לשונו, מגיד השיעור כאן ממשיל את הדברים, מפשיט את המושגים, וכל מילה נהפכת למובנת, ובעיקר לכזו שקשורה לחיי היום-יום שלנו, של המידות וההתנהגות האישית.

ארבעים דקות מתוקות מדבש חולפות כרגעים מספר, ואתה חש ומבין שהיום הזה כבר לא יהיה כמו אתמול ולאלו שקדמו לו. קיבלתי פה כלים לחיים יהודיים כפי שאמורים להיות. לא פלא שהתלמידים הקבועים לא מוותרים לו, וציידו אותו במכשיר איתו הוא יוכל יהיה להעביר להם את השיעור היומי, גם בהיותו כאן במוסקבה.

לפני מספר חודשים, כאשר נשמע קול חתן וקול כלה, בשידוכי הבת של הדיין השליח הרב שניאור זלמן הכהן, עם בנו של בן-דודי רב העיר סמרה השליח הרב שלמה דייטש, שמחנו כולנו על 'ענבי הגפן בענבי הגפן'; שמחה שהורגשה היטב באולם החתונה השבוע ביום שלישי. מטבע הדברים הצעתי את עזרתנו לקראת השמחה בכל מה שניתן. סב החתן הודיע על רצונו להגיע לחתונה, וביקש להתארח אצלנו בבית, כפי שכבר היה בפעמים הקודמות שהגיע למוסקבה, כשהוזמן לפני למעלה מעשור, לבוא ולהתוועד עם בני הקהילה לקראת אחד מהחגים החסידיים.

מה רבה הייתה ההתרגשות אצלנו בבית, לקראת הגעתו עם רעייתו. וכי מילתא זוטרתא היא? הגאון החסיד רבי חיים שלום דייטש שליט"א, ראש הכולל הוותיק והמפורסם שהקים הרבי בבית הכנסת 'צמח צדק' בירושלים העתיקה, חסיד ומקושר לרבי בכל נפשו ומאודו, פאר משפחתנו - משפחת דייטש. איש שכל כולו מחושב על-פי ההלכה. סמל ודוגמה חיה של יהודי חסידי, שכל ברכה ומחשבה, כל דיבור וכל מבט, הכל נעשה כראוי וכנכון. החסיד שזכה לעשות דרך אישית מרתקת מכותלי ישיבת פוניבז' בבני ברק, ועד להקמת דור של שלוחים ורבנים הפזורים במקומות שונים בעולם, ואף כאן ברוסיה - מכהנים שניים מבניו כרבנים ושלוחים בעיר סמרה ופערם.

למחרת - ביום רביעי בלילה, ערכתי בסייעתא דשמיא יחד עם אשתי תחי' מסיבת "שבע ברכות" לזוג הצעיר והטרי, באולם בית התבשיל במרכז החסד היהודי, בהשתתפות ידידים, עובדים ומתנדבים בפרויקטי החסד בעיר. ובדברי הפתיחה שנשאתי לכבוד השמחה והאורחים, ציינתי שהיום בדיוק 94 שנים מאז נכלא ה'פריערדיגער רבי' - הרבי הריי"צ נ"ע בידי הסובייטים, על עוון הפצת תורה וחסידות, כשסכנת חיים מרחפת על ראשו. והנה כיום, נאספו אורחים רבים וחשובים מכל קצווי תבל לשוש ולשמוח בשמחת שתי משפחות חשובות, והם זוכים לראות את ה"ברינה יקצורו", לאחר שנים רבות וקשות של "הזורעים בדמעה", והפצת התורה, חסידות וחינוך במוסדות המפוארים שהקים הרב הראשי שליט"א, ניכרת לעין כל, ובמיוחד בהתכנסותם במרכז החסד היהודי, ששמו הטוב הולך בכל מקום, כבית שכל כולו למען הזולת בכל יום ובכל שעה ובמגוון רחב של מסלולי סיוע, וכיום מוסד חסד זה, הוא המוביל והגדול בכל מדינות חבר העמים.

בהמשך נזכרתי והעליתי זכרונות ילדות מה'דוד הנכבד ר' יוס'ל', הוא סבא רבה של החתן היקר, אביו של רבי חיים שלום, אחיו של סבי הקדוש; יהודי נכבד שהפיץ תורה והרבה במעשי חסד נפלאים לכלל ולפרט. המשכתי לספר על למעלה בקודש ה'באבע יהודית' - שזכיתי ב"ה להכירה ולבקרה רבות. סבתא צדיקה, שהייתה אלמנה במשך 36 שנה, אך מעולם לא התלוננה, ואת כל חייה הקדישה למען הילדים הקדושים שלה, שהיו אריות בתורה ויראי שמים בירושלים של אותן שנים, וזכתה ב"ה להקים דור המונה היום אלפי צאצאים כן ירבו - משפחות מפוארות וחשובות.

מצפה לנו בע"ה שבת נפלאה של 'שבת שבע ברכות', בצילו של האורח הדגול שניאות לבקשה, והוא יתוועד בע"ה בשבת קודש בבית הכנסת המרכזי. 'התוועדות עם ר' חיים-שלום' נהפכו מכבר להתכנסות שממנה יוצאים אחרת, טובים יותר, ברורים ושמחים, כאשר הוא משלב דברי חסידות ועצות מחכימות לחיים, שלום בית, חינוך ילדים, וכל כולו קשב לזולת מתוך אהבת ישראל מיוחדת. אשרינו שזכינו!

גוט שבת
שייע