הרב יוסף שלום אלישיב
הרב יוסף שלום אלישיב צילום: פלאש 90

הכנס לזכרו של נשיא ומייסד מכון "ארץ חמדה", ראש ישיבת מרכז הרב ודיין בית הדין הרבני הגדול הרב שאול ישראלי זצ"ל התקיים אתמול (ראשון) בירושלים, בבית המדרש של "ארץ חמדה" בשיתוף מרכז הרב ומרכז אחוה, תחת הכותרת "היבטים חברתיים למצוות השמיטה בימנו"

את הכנס פתח הרב יעקב אריאל בקביעתו של הרב ישראלי כי התורה היא המקור של הגישה הכלכלית החברתית. הרב הוסיף כי קארל מארקס קשר בין קומוניזם וסוציאליזם לבין התנגדות לתורה ולאמונה. התוצאה הייתה שאנשים מאמינים חשבו שהיהדות מתנגדת לגישה החברתית, אולם, אין זה כך.

הרב אריאל שכיהן במשך שנים בוועדת השמיטה של הרבנות הראשית ואף עמד בראשה ציין ששמע בעצמו מהרב יוסף ש. אלישיב על תמיכתו בהיתר המכירה של הראי"ה קוק. הרב אריאל הוסיף שהוא רואה את עצמו כחסיד של החזון איש שתמך באוצר בית הדין. לדבריו, אוצר בית הדין הוא הדרך האמתית לקיים את מצוות השמיטה בימינו. שהרי מי ילך בעצמו לפרדס כל שבוע כדי לקטוף כמה תפוחים?

הרב יוסף כרמל, ראש מכון ארץ חמדה הסביר כי אוצר בית דין שמאפשר ליהנות מיבול הקדוש בקדושת שביעית במחירים מוזלים (המבטיחים רק כיסוי הוצאות) מביא לידי ביטוי ממשי את ההיבט החברתי של מצוות השמיטה. זו הזדמנות של פעם בשבע שנים לאכול אוכל קדוש בימנו. לדעת הרמב"ן יש מצווה באכילה שכזו. הרב כרמל הכריז כי "ארץ חמדה" תהיה מעורבת גם בשמיטה הקרובה בהקמת "אוצר בית דין" מאוחד, בו יהיו שותפים כל תתי המגזרים של הציבור הדתי (לאומי חרדי וספרדי) שיפעל להפוך את השמיטה מבעיה שיש לעקוף, לזכות שמצווה ליהנות ממנה. "ארץ חמדה" תפעל גם להגברת לימוד נושא השמיטה באמצעות תוכנית "מורנו" בישיבות, בבתי הספר ובציבור הרחב.

בהמשך התקיים פאנל בנושא המשמעות הכלכלית והחברתית של שמיטה בימינו. הרב אחיה אמתי, רב היישוב שדה אליהו, והרב אורי סדן, רב המושב נוב, אמרו שהשאיפה למימוש אוצר בית דין מותנית בקיומו של קהל צרכנים גדול שיתחייב לצרוך את היבול של אוצר בית הדין.

הרב אסף ברלינר ממרכז אחווה עמד על דרכים לממש את מצוות שמיטת כספים בימינו מבלי להסתמך על היתר הפרוזבול. הרב עדו רכניץ, מארץ חמדה ומכון משפטי ארץ, טען שמצוות שמיטת כספים היא הבסיס התורני לחוק פשיטת הרגל, וכן ששמיטת כספים יכולה לתת תוכן ממשי להיתר עסקא בימינו.

בהקשר התפיסה הכלכלית היהודית עמדו כל חברי הפאנל על כך ששוויון כלכלי איננו ערך יהודי. ובניגוד לתפיסה המערבית המקובלת המנסה ליישב בין ערך החירות וערך השוויון, התפיסה היהודית רואה עצמה מחויבת לערך החירות ולערך האחווה.

הרב יהושע מגנס, ר"מ בישיבת מרכז הרב, דיבר על הקשר המיוחד והערכה הרבה בין הראי"ה קוק ותלמידו הרב ישראלי. ולמרות זאת, הרב ישראלי לא נמנע מלחלוק על רבו המובהק. דוגמא לכך היא המחלוקת לגבי השאלה האם היה שינוי בקדושת הארץ כאשר אין חיוב במצוות התלויות בארץ מדאורייתא.

הכלכלן הבכיר, עו"ד יהושע רוזנצווייג הוכיח שמצוות שמיטת כספים מבוססת על מוסר ואחווה ולא על שוויון, ולכן יש מצווה על הלווה להחזיר את החוב גם לאחר השמיטה.

ר' ישראל שריר, חתנו של הרב ישראלי, הראה כי מתוך כתבי הרב ישראלי שטרם ראו אור עולה שעמדתו של הרב ישראלי הייתה שישנו אתגר חינוכי מרכזי להראות שהתורה עוסקת בכל תחומי החיים. ברוח זו, לדעתו תפיסה חברתית צריכה לנבוע מתוך הקודש, וזה מה שיבטיח את העמידות שלה. בהמשך לכך, התורה אינה מתנגדת לרכוש הפרטי אולם על הרכוש הפרטי לשמש כלי לשיפור מוסרי של הפרט והכלל, וזו המשמעות של מצוות התלויות בארץ.

ניתן לצפות באירוע כולו באתר ישיבה yeshiva.org.

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו