התורה מספרת שהמרגלים הוציאו את "דיבת הארץ" ועל כך נענשו ומתו במגפה. כאשר מתבוננים בדבריהם, דווקא בתחילה שבחו את הארץ (במדבר י"ג כ"ז):

וַיְסַפְּרוּ־לוֹ֙ וַיֹּ֣אמְר֔וּ בָּ֕אנוּ אֶל־הָאָ֖רֶץ אֲשֶׁ֣ר שְׁלַחְתָּ֑נוּ וְ֠גַם זָבַ֨ת חָלָ֥ב וּדְבַ֛שׁ הִ֖וא וְזֶה־פִּרְיָֽהּ:

בפסוק הבא המרגלים מספרים כמה בלתי אפשרי לכבוש את הארץ, אך לא נאמרה עדיין מילה אחת של גנות:

אֶ֚פֶס כִּֽי־עַ֣ז הָעָ֔ם הַיֹּשֵׁ֖ב בָּאָ֑רֶץ וְהֶֽעָרִ֗ים בְּצֻר֤וֹת גְּדֹלֹת֙ מְאֹ֔ד וְגַם־יְלִדֵ֥י הָֽעֲנָ֖ק רָאִ֥ינוּ שָֽׁם:

לאחר מכן, כאשר המרגלים מוסיפים להמריד את העם, הם מתייחסים באופן שלילי לארץ עצמה:

וַיֹּצִ֜יאוּ דִּבַּ֤ת הָאָ֙רֶץ֙ אֲשֶׁ֣ר תָּר֣וּ אֹתָ֔הּ אֶל־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר הָאָ֡רֶץ אֲשֶׁר֩ עָבַ֨רְנוּ בָ֜הּ לָת֣וּר אֹתָ֗הּ אֶ֣רֶץ אֹכֶ֤לֶת יוֹשְׁבֶ֙יהָ֙ הִ֔וא וְכָל־הָעָ֛ם אֲשֶׁר־רָאִ֥ינוּ בְתוֹכָ֖הּ אַנְשֵׁ֥י מִדּֽוֹת

לכאורה, יש לשאול מה הפגם בדברי המרגלים? הם תארו בדיוק את מה שראו. מצד אחד הארץ טובה ומשובחת ומצד שני קשה לכבוש אותה וגם האוויר בה כנראה גורם לאנשים רבים למות. מה יהושע וכלב חשבו על כך? מה הם טוענים בחזרה?

על דבריהם הראשונים עונה כלב:

וַיַּ֧הַס כָּלֵ֛ב אֶת־הָעָ֖ם אֶל־מֹשֶׁ֑ה וַיֹּ֗אמֶר עָלֹ֤ה נַעֲלֶה֙ וְיָרַ֣שְׁנוּ אֹתָ֔הּ כִּֽי־יָכ֥וֹל נוּכַ֖ל לָֽהּ

האם מדובר כאן על מחלוקת בין גנרלים האם ניתן לכבוש את הארץ או לא? ואם מדובר בסוגיה צבאית, מדוע כלב לא נכנע מול עשרה אנשים חשובים שחלקו עליו?

לאחר הדברים השניים של המרגלים, עונים יהושע וכלב יחד:

הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁ֨ר עָבַ֤רְנוּ בָהּ֙ לָת֣וּר אֹתָ֔הּ טוֹבָ֥ה הָאָ֖רֶץ מְאֹ֥ד מְאֹֽד:

והרי גם שאר המרגלים הסכימו שזאת ארץ טובה מלאה בשפע, רק שיש שם בני ענקים שקשה לנצחם!

ניתן לומר, שבשלב הזה כבר יש ביטוי ל'תורתו של יהושע'. אתם יודעים למה "יכול נוכל"? למה "עלה נעלה"? הרי "על הנייר" יתכן שעם ישראל יפסיד במלחמה! הסיבה היא- "טובה הארץ מאד מאד", הכפילות מעידה על חיבה, על קשר פנימי, מדובר בעודף מוטיבציה שנובע מהמקום הכי עמוק ונשמתי של אהבתנו את הארץ. הגמרא בסוטה דף לד: מספרת ש"כבר ביקש משה עליו רחמים" רחמים בארמית זו אהבה. משה רבינו מבקש שיהושע מתוך אהבתו העזה לארץ ישראל, לא יקשיב לכל דבורי השכל שמתעלמים מעובדה אחת פשוטה- הארץ הזאת שלנו ולכן אנחנו אוהבים אותה.

לגדל ילדים זה לעיתים קשה מאוד, להחזיק קשר זוגי לעיתים דורש וויתורים ותעצומות נפש, אבל כל זה לא מרתיע כשמדובר בילדים שלך, באישה שלך, בארץ שלך!

כשמדובר בבית שלך, אתה לא נדרש לדבר מתוך הגיון, כי האהבה חזקה יותר מכל הגיון ושכל! יהושע הוא איש האהבה, איש החופש והבחירה, זה שמסדר את הספסלים בבית המדרש כל בוקר מתוך אהבה לתורה. ר' צדוק הכהן מלובלין כותב, שיהושע רצה להביא את עם ישראל לכדי קבלת תורה מאהבה. כל עניינה של הארץ הוא שותפות עם הקב"ה וכאשר יש שותפות אמת, אז אנחנו אוהבים את התורה ולא רק משועבדים אליה. האהבה מקלקלת את השורה, היא מביאה כוחות למעלה מן הטבע עם תעצומות נפש מלמטה.

הרב קוק זצ"ל היה אוהב ארץ ישראל שאי אפשר לתאר. כך הוא ניתח את הדור שחוזר לארצו ומוכן למסור את נפשו כדי להתיישב בה. בעיניים של אהבה הוא גם מנתח את החוויות שלו בה.

מילים:

שפריר שחק
מלא זיו
עצם שמיים
תכלת חכלילי
מרהיב עין
בגילת לב

ומפאת קדים
ניצוצי חמה
דוקרים אישון
במכאוב נחת
וצפצוף ציפורים
בשמחה גלויה

פזמון:

לארץ החביבה חיבת עולמים
ארץ אבות ארץ קודש
שבה באושרי
רגלי עומדת

ב

אגן מלא אור
וחוטי פז
יריעת תכלת מבהקת
שפריר שמיים
בצאת השמש
וריח פרחים
בשמי עדן

ועושר צבעים
ימלאו ששון
חדרי לבב
והשמיים חביבים
הנשמה מהם פורחת
וטל ורביבים
דים יתנו

פזמון

. . .

מילים: הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל
לחן: צחי קליין
עיבוד והפקה מוזיקאלית: ערן קליין
קלידים בס ותכנותים: ערן קליין
צילום רחפן: עזרי טובי
קליפ מילים: MATISHRIKI
ניהול קריירה ורפרטואר: טלי כץ
שיווק דיגיטלי: עידו שטיינר - עידוס דיגיטל https://idos-digital.co.il