התחלה// פתח תקווה, בן הזקונים מבין ארבעה. "גדלנו בבית דתי־לאומי שהיה מאוד פוליטי. בילדותי היינו הולכים בכל מוצאי שבת להפגנות נגד הסכמי אוסלו".
אבא// מאיר שחר, איש מחשבים. "אבא איש מאוד צנוע, קם מדי בוקר לדף יומי ומנהל סדר יום קבוע. פחות מעניין אותו כסף. מעריך חוכמה, תבונה וידע, וזה משהו שקיבלנו".
אמא// יפה שחר, עבדה כגרפיקאית. "אמא ציירה ספרי ילדים, את ספרי 'מעגל השנה' שרבים מכירים. הכינה את לוח השנה הראשון לדתיים שהיה מעוצב עם תמונות בסטודיו. ממנה קיבלתי את היצירתיות. למדה גם קולנוע והייתה במאית".
שיעור אומנות// למד בבית הספר 'למרחב' בפתח תקווה. "הייתי תלמיד בסדר, רוב הזמן ציירתי. הלימודים פחות עניינו אותי. גם בהפסקות העדפתי לצייר על פני כדורגל בחוץ".
אומן מחאה// בתום בית הספר היסודי המשיך לישיבה התיכונית 'למרחב', אז ציוריו החלו לקבל משמעות. "הייתי מונח מאוד בפוליטיקה, ציירתי דברים שקשורים למחאה נגד הגירוש ושלחתי אותם לעלוני שבת, אתרים מגזריים, ומשם בעצם התחלתי לפרסם את היצירות".
יורד לדפוס// "בכיתה י"א ציירתי את הקומיקס 'מושון', עלילות של ילד בבית הספר, מה שקורה לו עם המורים, החברים. זה החל להתפרסם ב'מקור ראשון' ובהמשך פורסם כספר".
רק תורה// לפני הצבא למד בישיבת ההסדר כרם ביבנה. "זה היה מקום טוב כי פחות עסקנו בו באידיאולוגיה, התפניתי ללמוד תורה נטו. למדתי שם שבע שנים סך הכול".
נכנס לרצועה// אחרי שיעור ג' התגייס לצה"ל ושירת בצנחנים במסגרת מסלול ההסדר. במהלך שירותו כלוחם נכנס לרצועת עזה במבצע עופרת יצוקה. "המפקד שלי היה אהרון קרוב. זה היה אירוע משמעותי בחיים שלי. המפקד שלנו נפצע קשה, חברים נוספים נפצעו. זה דבר שמאוד גיבש ועיצב אותנו".
מסביב לעולם// בתום מבצע עופרת יצוקה אייר לחבריו חולצה של הפלוגה, ובה מצויר חייל צה"ל אוחז במסגד. עיתון 'הארץ' חשף את האיור בכתבה זועמת, והאיור קיבל תהודה בכלי תקשורת בכל העולם. "כשבחור הגיע לכרם ביבנה מאוסטרליה, הוא ראה אותי הולך עם החולצה הזאת ואמר שראה אותה בחדשות. אחר כך התחלתי לשלוח קריקטורה שבועית ל'ערוץ 7' ולהביע את דעתי ואת אמירותיי דרך הציור".
המעצבייניש// עם החזרה לישיבה ייסד את קומיקס 'המעצבייניש'. "זה מאוד תפס, הקומיקס היה נתלה בבסיסים בצבא על לוח המודעות, בנות שירות קראו את זה, בחורי ישיבה מאוד נהנו לצחוק על הפער בין הישיבה לעולם החילוני. אחר כך יצא 'תורה־מן', ועם הזמן התווספו עוד דמויות ועוד יצירות".
סערה מצוירת// "מישהו שאל אותי למה אין גיבור־על שמתחרה בתורה־מן, כי לכל גיבור־על יש דמות נבל. אז עשיתי את חפי החפיפניק. לא השקעתי יותר מדי מחשבה, סתם עשיתי מישהו שמחפף במצוות. חשבתי שכמה ילדים יקראו בבית הכנסת ואולי יבינו, אבל התחוללה סערה כשציירתי איך תורה־מן מעיף את חפי לגבעת שמואל. כמה שבועות אחר כך נכתבו מאמרים ונעשו דיונים על דמות הציונות הדתית, על המחויבות למצוות. אז הבנתי כמה כוח יש באיורים האלה, כמה משמעות יש להם ואיזה כלי חזק יש לי בידיים".
איפה הנשים// בעבר הצליח להרגיז את ארגוני הרפורמים והגופים הליברליים בארץ ובעולם. "ציירתי את עשרת בני המן תלויים על עץ, ואישה מ'נשות הכותל' ששואלת 'עמוד תלייה שלם, ואין אפילו אישה אחת?'. קיבלתי המון תגובות זועמות מארגונים רפורמיים שלא אהבו את המסר ואת הציור. אבל זה רק עשה לי טוב".
סטודנט// אחרי שנות הישיבה הלך ללמוד במכללת אריאל גרפיקה אינטראקטיבית - עיצוב ממוחשב של איורים, וידאו, אתרים ואפליקציות. "הייתי בתוכנית שילובים בהר ברכה, שמשלבת שמירה על לימוד תורה מסודר בישיבה לצד לימודי האוניברסיטה. מאז אני בקשר טוב עם הר ברכה, וסוגר איתם מעגל כשאני אחראי לקמפיין הדירות החדשות ומעצב להם את המודעות".
החצי השני// בגיל 28 החברותא שלו מהישיבה הכיר לו מכרה מלימודיו בראיית חשבון, אבישג טרבלסי. "יצאנו תקופה ממושכת, והתחתנו ב"ה. עד אז האיור והציור היו תחביב ועבודה מהצד. אבישג מאוד שמחה בזה ועודדה, וככה התחלתי להפוך את התחום הזה למקצוע שלי".
מעצב לחמאס// "באחד התרגילים שעשינו בלימודים, היינו צריכים לעשות הדמיית אפקט של מכונית דורסת בן אדם ושייראה כמה שיותר אמיתי. יצרתי לצורך התרגיל אדם חוצה את הכביש ומונית ערבית פוגעת בו. אתר חדשות ערבי גדול לקח את הקטע שעשיתי ודיווח על פיגוע דריסה בצומת תפוח. זה אפילו הופיע בקליפ של חמאס 'תקוף תעשה פיגועים'".
היום// הקריקטורות מתפרסמות מדי שבוע בעלון 'גילוי דעת' ובמקומות אחרים, ובהן גם ציורים עוקצניים על פוליטיקאים וגופים מסוימים. "יש אנשים שלא אוהבים את מה שאני מפרסם. קיבלתי בעבר התראה לפני תביעה ואיומים שיינקטו נגדי הליכים משפטיים. כשזה קורה אני אומר שסימנתי וי. אני לא מנסה לעצבן, אלא אומר את מה שיש לי להגיד בלי לייפות את המציאות".
מעמיד תלמידים// בשנים האחרונות הוא מעביר הרצאות במוסדות חינוך. "אני מלמד איך להעביר מסרים דרך אומנות ויצירה. בציבור הדתי העברת מסר דרך איור נראית משהו לא רלוונטי, סבורים שאנחנו עם הספר, שמעיין בטקסטים ולא מצייר ציורים. אני מלמד איך אפשר להעביר דרך היצירה מסרים חדים וברורים".
הנחת// שניים. הלל בת 4, בגן טרום חובה, ובניה יעקב בן שמונה חודשים. "אני עובד חלק מהזמן מהבית ולכן נהנה להיות עם הילדים בבית, מצד שני אני עובד הרבה גם כשאני איתם. מנסה להקדיש להם הרבה זמן וכן, אני אבא שמצייר לילדים".
חלק ממשהו גדול// בין היתר הוא עובד היום בערוץ מאיר לילדים ובאתר החדש של מכון מאיר. "בחצי השנה האחרונה הקמנו אתר חדש עם כתבות צבע, תחקירים, שיעורי תורה. אני מעצב להם את הפתיחים, הלוגואים והגרפיקות. מעבר לעבודה, נעים להיות חלק ממיזם חשוב שיש בו דברים גדולים".
המסביר הלאומי// חלק מאיוריו ומהקריקטורות שלו עוסקים בהסברת המצב הביטחוני בישראל לעולם. "הראיתי איך בבתי ספר מוטמן נשק, איירתי תינוקות שיושבים על טילים בתור מגן אנושי. הפריע לי שכשמחפשים בגוגל "קריקטורות ישראל" באנגלית ישר מוצאים קריקטורות בגנות ישראל. משרד החוץ לא השקיע באגף הזה. התחלתי לאייר קריקטורות כאלה שעלו לרשת ל'סטטוסים מצייצים', ומשם נפוצו בכל העולם בהמון שפות".
אם זה לא היה המסלול// "אם לא היה לי הכישרון לצייר, הייתי בתחום המחשבים".
במגרש הביתי:
בוקר טוב// קם באזור 6, יוצא לתפילה, משתדל ללמוד תורה במשך שעתיים ובאזור 9 או 10 מתחיל לעבוד, אחרי פיזור הילדים במסגרות.
פלייליסט// "אחד היתרונות בעבודה שלי הוא שאפשר לשמוע שיעורים או רדיו בזמן העבודה. אוהב לשמוע את הרב אנגלמן או הרב שרקי, ואת בן כספית וינון מגל. מוזיקה זה בנסיעות לפעמים, כדי לא להירדם".
שבת שלום// "בגלל שאני עצמאי ועובד בשעות לא שגרתיות לפעמים, שבת היא זמן למנוחה, מפגשים, משפחה, סעודות, ומשתדל גם ללמוד תורה".
דמות מופת// "סבא יעקב, הבן שלי קרוי על שמו. כתב בשואה מגילת אסתר. סיים בחייו שבעה סבבים וחצי של דף יומי. אדם שקט וצנוע".
מפחיד אותי// "שהעבודה שלי תהפוך להיות מקצוע ולא תחביב, כי זה הופך לעסק ועבודה".
משאלה// "שיבוא המשיח ונזכה לצאת מהצרות שעם ישראל עובר".
כשאהיה גדול// "מקווה לגדול כמה שיותר בתחום שבו אני עוסק, ולהעמיק בתחום ההסברה".
לתגובות: [email protected]