ההזדמנות הנדירה של החזרה המלאה לבתי הכנסת

דרוש ריענון, שינוי ושדרוג על מנת שהשיבה לבית הכנסת תהיה ברובד שונה, אחר אשר יאפשר קיום טהור ואמיתי יותר לתפילת הציבור.

הרב שמואל סלוטקי , כ"ו בסיון תשפ"א

ההזדמנות הנדירה של החזרה המלאה לבתי הכנסת-ערוץ 7
הרב שמואל סלוטקי
צילום: חזקי ברוך

זוכים אנחנו כעת, באופן רשמי ומסודר, לחזור לעבודת ה' בבית הכנסת, כפי שייעד משה רבנו לנו את מטרת יציאת מצרים בימים ההם - 'בנערינו ובזקנינו נלך, בבנינו ובבנותינו'.

תקופה ארוכה, ויש יאמרו אף ארוכה מדי, התפללנו מחוץ לבתי הכנסת, במנייני חצר ומרפסות, בקרנות רחוב ובחניונים. עברנו תקופות של מספרים שמשתנים מעת לעת- 10 בחלל בית הכנסת, 20 בחוץ , 50% מהמתפללים במגבלות גודל בית הכנסת, תו ירוק, תו סגול ועוד ועוד.

המשותף לכל השלבים הללו היה שהקהילה לא תפקדה כציבור שלם המתפלל יחדיו בבית הכנסת. מכורח הנסיבות ילדים ובלתי מחוסנים הודרו מתפילת הציבור והתחושות שלנו כהורים, כמחנכים וכקהילה היו מורכבות וחסרות.

הגיעה העת בה ניתנה הרשות לחזור לתפילה של הציבור כולו יחד - כקהילה בבית הכנסת. כיצד צריכה להיות חזרה זו? האם סתם, פשוט ניכנס ונתפלל כאילו לא אירע דבר? וכי לא עברה עלינו תקופה ארוכה של יותר משנה בה השתנו סדרי עולם ודרך עבודת ה' כציבור היתה אחרת לגמרי ממה שהכרנו?

אין ספק שעלינו לעשות חשבון נפש ולערוך דיון עמוק, ציבורי, קהילתי ואישי, ולהכין עצמנו לחזרה מתאימה לתפילת הציבור. אלו לקחים אנו יכולים להביא עימנו לחידוש התפילה הציבורית?

שני התחומים המרכזיים – הן בין אדם לחברו והן בין אדם למקום- צריכים לעבור ריענון, שינוי ושדרוג על מנת שהשיבה לבית הכנסת תהיה ברובד שונה, אחר אשר יאפשר קיום טהור ואמיתי יותר לתפילת הציבור.

אם נשכיל להפוך את בית הכנסת שלנו למקום מאיר פנים, מזמין, בו שולטת ההסתכלות ב'עין טובה' על הבאים בשעריו, בו לא שופטים או מעירים למי שמגיע רק לפעמים, מאחר או יוצא טרם סיום התפילה. כל זאת תוך הבנה שהבסיס לתפילה משותפת היא 'שלום עלינו ועל כל ישראל עמך'. שלום פנימי, יחס אוהד, חם ומחבק לכל מתפלל – כך נצליח ליצור תשתית מתאימה לקומה הנוספת של התפילה כעבודת ה' ציבורית.

בנושאי בין אדם למקום, מוטלת עלינו החובה לחזור ולהפנים שבית הכנסת הוא בראש ובראשונה מקום תפילה. עלינו למעט עד כמה שניתן שיח חולין בבית הכנסת, לבחון את היחס המתאים לעלונים למיניהם- האם הם מוסיפים קדושה, תורה וכבוד לתפילה או שמא להיפך. להקפיד מחד על מניעת 'טירחא דציבורא' בתפילה, ומאידך שתפילתנו תהיה בנעימות, ברגש, ובמתינות ראויה.

עלינו לדון בהנהגת דרכים אלו איש איש עם עצמו, ואחר כך במישור הציבורי הקהילתי תוך התאמות קונקרטיות לכל קהילה וקהילה. רק כך נוכל ליישמן בבתי הכנסיות שלנו ולזכות שחזרתנו לבית הכנסת תהיה מבורכת. כך התקופה המאתגרת והקשה של הקורונה לא תיזכר רק כתקופה אפילה אלא גם כפרק זמן שהצמיח תובנות חדשות והזדמנויות שהפכו את התפילה בבית הכנסת לחוויה ברמה אחרת לאורך ימים ושנים. בע"ה כך תתקיים בנו הבקשה 'מי שברך אבותינו אברהם יצחק ויעקב הוא יברך את כל הקהל הקדוש הזה.... ומי שבאים בתוכם להתפלל'.

הרב שמואל סלוטקי, מנהל הארגון העולמי של בתי הכנסת