מזנון הכנסת
מזנון הכנסת צילום: מרים אלסטר, פלאש 90

מזנון חברי הכנסת, הידוע כאחד ממוקדי ההתרחשויות המרתקים במשכן, ייפתח הבוקר (שני) אחרי שהיה סגור בשנה האחרונה לנוכח משבר הקורונה.

המזנון, שמהווה בימים כתיקונם מוקד התרחשויות מרכזי בכנסת, לעיתים אף יותר מאולמות המליאה והוועדות, פסק כבר לפני שנה מלארח בשולחנותיו את חברי הכנסת ויועציהם, עובדי הכנסת ויתר יושבי הבית, בשל הגבלות הקורונה.

לקראת הפתיחה המחודשת, ב"ישראל היום" נחשפו מסמכים, תפריטים ופרוטוקולים היסטוריים שנשמרו במוזיאון הכנסת - ומספרים יחד את סיפורו של המזנון שמשקף את ההיסטוריה, ההוויה, השסעים והתמורות שעברו הכנסת והחברה הישראלית כולה ב־73 שנותיה של מדינת ישראל.

בשנים הראשונות לקיומן של המדינה והכנסת, זכה המזנון ללא פחות מוועדת משנה רשמית ומיוחדת של חברי כנסת שדנה בענייניו. בפרוטוקול ממאי 1949, מתועדת מסירת מסקנותיה של ועדת המשנה המיוחדת לוועדת הכנסת. במהלך ישיבת הוועדה התקיים בין חבריה דיון נוקב בשאלה שתשובתה עשויה להיראות כיום כברורה מאליה - כשרותו של המזנון.

ח"כ ערי ז'בוטינסקי, בנו של זאב ז'בוטינסקי, הלין בפני הנוכחים על כך שמגישת הקפה במזנון סירבה לתת לו קפה עם חלב, לאחר שקנה פלטה עם בשר.

לדבריו, נבע הסירוב מהוראותיו של שר הסעד יצחק מאיר לוין, אף שאין זה מעניינה של הממשלה להתעסק בענייני המזנון, המצויים בסמכותה של ועדת המשנה. בהמשך אף הציע ז'בוטינסקי שלא לחייב את המזנון בכשרות, אלא להקים במשכן הכנסת מזנון נוסף שיהיה כשר, עבור אלה הדורשים זאת. זמן קצר לאחר מכן הודלף הפרוטוקול של אותה ישיבה לעיתונות על ידי חברי כנסת מתנועת המזרחי, מפלגת הציונות הדתית דאז, במטרה לנגח את תנועת החרות שהייתה המתחרה הפוליטית המרכזית של התנועה.

ואכן, הפרסום יצר סערה תקשורתית וציבורית רבה והיה למשבר הראשון בסדרת משברים שהביאו בסופו של דבר להתפטרותו של ח"כ ז'בוטינסקי מתנועת החרות.

באותה ישיבה תהו חברי הוועדה גם אם ראוי למכור משקאות חריפים. התומכים בהיתר המכירה הציגו בפני חברי הוועדה נימוקים מעניינים; ח"כ יונה כסה (קוסוי) הסביר כי "ידוע לכולנו שאין היהודים משתכרים - אפילו לא ביום העצמאות – ולכן אין חשש לשכרות".

ח"כ יוסף סרלין אמר כי לדעתו "צריכים חברי הכנסת לעשן ולשתות כדי לדעת כיצד להטיל מסים (על טבק ומשקאות)".

את שאלת הכשרות החליטו חברי הכנסת להוריד מסדר היום. בפועל, שמר מזנון הכנסת על כשרות מלאה, ואף שנהג להגיש מנות חלביות ובשריות, עשה זאת בהפרדה מלאה ובהשגחה של הרבנות. לאחר זריקת הרימון במליאת הכנסת ב־1957, נפתח במשכן מזנון נפרד ומאובטח יותר עבור חברי הכנסת ומלוויהם. לאחר פתיחתו של אגף קדמה החדש ב־2005, הופרד המזנון הכללי לשני מזנונים נפרדים, חלבי ובשרי, וכך הוא פועל עד היום.

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו