הרב יצחק דדון במכתב פתוח לניר אורבך ועידית סילמן

הביטו לאחוריכם וראו מה קרה עם מי שנטל עצה ועם מי שלא נטל עצה. מי שחכם בעיני עצמו לא נשאר ממנו דבר, מי שבא מכוח שליחותם של תלמידי חכמים, ההסטוריה עמדה לצידו והגנה על שמו הטוב.

הרב יצחק דדון , כ"ז בסיון תשפ"א

הרב יצחק דדון במכתב פתוח לניר אורבך ועידית סילמן-ערוץ 7
עידית סילמן וניר אורבך
צילום: פלאש 90, Avshalom Sassoni/Flash90

בס"ד

לכבוד חה"כ ניר אורבך ועידית סילמן הי"ו

שלום וברכה

איני מכירכם ואינכם מכירים אותי. אבל דומה שפחות או יותר מאותו בית מדרש צמחנו, ורבותינו נ"ע ושיבדל"א אותם רבנים. בימים טרופים כשאלה מיימינים ואלה משמאילים והנכם עומדים בתווך ובטח משתאים ונבוכים מהיותכם מחוללי הסערה, אומר לכם דבר שהרבה היה על ליבי, נתלבטתי עם עצמי ואמרתי אוי לי אם אומר ואוי לי אם לא אומר, אבל סוף סוף החלטתי שכדאי הדבר לשמוע.

בין פשוטי עם גדלתי, יהודים פשוטים שדעתם התמימה היתה יכולה להעלות גיחוך וביטול בהינף יד. תמימי עולם אלה שגדלתי על ברכיהם לימדוני דבר אחד עיקרי, סוף הפשטות לנצח וכל התחכמות זמנית סופה צער וחרטה היכן שדוחקת היא את ההבנה הפשטנית.

עכשיו אומר למה דבריי מכוונים. רואה אני את זעקת הציבור, אלה מכאן ואלה מכאן, סופרת חשובה מצדדת מכאן וחתן פרס נובל מזהיר מכאן, אלמנת גיבור ישראל תומכת ואח גיבור ישראל זועק נגד, וכך הלאה. ואתם שליחי ציבור מה עליכם לעשות? תשובתכם בצידכם.

שליחי ציבור אתם. לו יצוייר ששליח ציבור יעלה לבימה בבית הכנסת וישנה את נוסח התפלה הקבוע ומוסכם על הקהל, הרי שעל פי דין מותר ומחוייבים להורידו אם לא יתקן ויחזור לנוסח התפלה. לכך נשלח שהרי שליח ציבור נקרא. נשלחתם על ידי ציבור רחב. עתה השאלה אם שינוי שאתם רוצים לשנות הוא שינוי נוסח "התפילה"- השליחות שאליה נשלחתם או לא. לכך יש לפנות לסמכות התורנית שתורה לכם הדרך וההלכה.

כל הנוטל עצה מן הזקנים אינו נכשל אמרו חכמים. ואתם באים בשם עצמכם להחליט. צר לי ידידיי על דבריי הקשים, אבל הגם שאין זה "פופולרי מודרני ומקובל" להשמיע דברים שכאלה, אומר אותם כפי שפשוטי העם לימדוני: כופר אני בסמכותכם להחליט! אם תחליטו זו תהיה הפרת השליחות שלכם! שליח לא נועד להביע דעתו על עצם השליחות (וזה עיקר חטא המרגלים שמעלו בשליחותם כי חיוו דעתם).

לשליח אין דעה. שליח יכול לבצע את שליחותו ותוך כדי ביצוע, יכול הוא לסלסל בגרונו, להאריך ולקצר בתפלה, זה סגנונו, יאהב הקהל או לא, זו בעייתו אבל לא יוכל לפטרו משליחותו. אף אדם לא יתערב בסגנונכם האישי לבצע את שליחותכם, אבל על עצם השליחות ,מהיכי תיתי ליטול את "נוסח" השליחות לעצמכם ולהתנתק ממשלחכם?

הביטו לאחוריכם וראו מה קרה עם מי שנטל עצה ועם מי שלא נטל עצה. מי שחכם בעיני עצמו היה לא נשאר ממנו דבר, מי שבא מכוחה של תורה ומכוח שליחותם של תלמידי חכמים, ההסטוריה עמדה לצידו והגנה על שמו הטוב לבל יהיה לשם משל ושנינה.

לכו, טלו עצה מחכמי ישראל. הסתתרו מאחורי גלימתם ותאמרו בגאון: שליחותייהו קא עבדינן! או אז לא יהיה פוצה פה ומצפצף כנגדכם. אבל כל עוד , רוב ככל חכמי ישראל מנגד לכם, איך לא תתביישו לחלוק ולומר: זו דעתי! שליחים אתם, ודעתכם אינה רלוונטית לעצם שליחותכם! עצרו ואל תחליטו בעצמכם את הדבר.

ואם תאמרו מה לי ולצרה הזו, אתפטר ושלום עלייך נפשי, הרי אינכם אלא כאותו שליח ציבור ששינה את הנוסח וכשרצו לתקנו, ירד מהתיבה ועזב את בית הכנסת, ומניין לא נשאר. נמצא ביטל עצמו וביטל את הציבור מתפלה...

הכותב אליכם מתוך אהבת העם התורה והארץ המשותפת לנו

יצחק דדון נר"ו