בני גנץ: לעכב את קיצור השירות הצבאי

תקנים לשירות נוסף בסדיר, המפצים על הירידה בכוח האדם של המערך הלוחם, צפויים להתבטל בסוף השנה.

ערוץ 7 , כ"ט בסיון תשפ"א

בני גנץ: לעכב את קיצור השירות הצבאי-ערוץ 7
חיילים באימון. ארכיון
צילום: דובר צה"ל

מכסת חודשי הקבע שהוקצתה כפיצוי על קיצור שירות החובה מ-36 ל-32 חודשים צפויה להסתיים בסוף השנה ובצה"ל חוששים שאם לא תוארך ההקצאה - המערך הלוחם והכושר המבצעי של הצבא ייפגעו, כך פורסם בעיתון 'ישראל היום'.

על פי הצבא, המשמעות היא ירידה בכ-3,000 תקני קבע לטווח קצר, המפצים כעת על הירידה בכוח האדם, בעיקר במערך הלוחם.

קיצור שירות החובה הוחל על מתגייסי קיץ 2015, שבמקום לשרת 36 חודשים - התגייסו לשירות של 32 חודשים. המהלך נעשה בלחץ משרד האוצר, בהתאם לסיכום בין שר האוצר דאז, משה כחלון, לבין שר הביטחון דאז, משה יעלון.

קיצור השירות הוחל למרות החשש הגדול בצה"ל מפני פגיעה ביחידות הלוחמות, שם מסלול ההכשרה לעיתים ארוך מאוד, ולפיכך קיצור השירות מקטין את פרק זמן השירות האפקטיבי של החיילים. באוצר דחפו לקיצור השירות כדי להזרים כוח עבודה צעיר למשק לטובת הגדלת התל"ג והצמיחה, והעריכו כי התרומה הכלכלית של קיצור השירות נאמדת בכמיליארד שקלים בשנה (לפני הקורונה).

פתרון הביניים שנמצא היה מכסה של 'שירות נוסף בסדיר' - כ-3,000 חיילים בתפקידי לחימה כמו יחידות מיוחדות, גדודי סיור, חטיבת הקומנדו ועוד, שימשיכו לשרת ארבעה חודשים נוספים, ובתמורה יקבלו שכר קבע.

3,000 התקנים הללו לא הספיקו לצבא כדי להתגבר על המחסור בחיילים שנבע מקיצור השירות. לאור זאת, הצבא נקט צעדים נוספים ומשלימים, כמו קיצור משך ההכשרה ביחידות הלוחמות ופתיחת תפקידים נוספים לנשים כדי לפנות יותר גברים ליחידות החוד.

הבעיה החריפה לנוכח הירידה במוטיבציה לשירות קרבי בשנים האחרונות והעלייה התלולה במספר המשתחררים על רקע נפשי. כעת בצה"ל מוטרדים מאוד מסיום המכסה, שכן הצבא לא יוכל אפילו לממן מכיסו אותם חודשי קבע לנוכח מגבלת 40 אלף אנשי הקבע שהקציב לו האוצר.

בפועל, גם אם המכסה תוארך, נדמה כי הצבא יתקשה לס גור את הפערים במערך הלוחם, בכוח האדם הטכנולוגי ובמקצועות ספציפיים כמו מערכים טכניים מסוימים. עם זאת, בצבא מבהירים כי גם אם לא יאושרו תקנים נוספים, הצבא לא מתכוון לחרוג מהסיכומים עם האוצר.

מדובר צה"ל נמסר בתגובה: "בשנת 2017 סוכם בין משרד הביטחון לבין משרד האוצר להעמיד לרשות צה"ל משאבים שנועדו לגשר על פערי כוח האדם בעקבות קיצור שירות החובה לגברים. בסיכום נקבע כי משאבים אלו יועמדו לרשות הצבא עד לסוף 2021. לצד זאת נקבע כי במהלך שנת 2021 תבוצע בחינה משותפת של משרד הביטחון ומשרד האוצר בדבר הצורך בהארכת המשאבים לשנים נוספות. בחינה זו צפויה להיערך בתקופה הקרובה. כתוצאה מקיצור השירות ישנם פערי כוח אדם רבים בצה"ל ולכן נדגיש כי עמדת צה"ל היא כי יש לבטל את קיצור שירות החובה הנוסף ל 30 חודשים וחובה להמשיך בהסדר השנ״בים בגין קיצור השירות ל 32 חודשים, גם בשנים הבאות".