לפיד ובנט
לפיד ובנטצילום: יונתן סינדל, פלאש 90

אוסקר ויילד בספרון 'תמונתו של דוריאן גריי' מספר על תמונה בעלת סגולה פלאית: לאורך השנים היא משתנה בהתאם למאורעות חייו של דוריאן גריי המצויר בה, בעוד דוריאן גריי עצמו נשאר צעיר יפה תואר ועדין מראה, כשם שהיה ביום שבו צוירה.

הפער הזה מאפשר לגריי לחיות חיים חסרי מוסר ואחריות, מכיוון שדבר ממעלליו אינו ניכר בחזותו, והוא נראה תמים ואצילי כפי שהיה באביב חייו. מדי פעם הוא עולה לעליית הגג שבה מוסתרת התמונה, נחרד מהקווים הרעים המסתמנים בה, מההבעה המרושעת ומאותות הגיל, ואז נמלט החוצה להמשיך באשליית חייו.

ממשלת לפיד־בנט המתוכננת היא בעיניי מעין תמונת דוריאן גריי של החברה הישראלית. גוש הימין, ששלט כאן בעשור האחרון, הרשה לעצמו להתעלם ממגמות בעייתיות ומסוכנות שרחשו במה שנתפס כשוליים. הביטחון שחש הרוב תחת הנהגת אנ"ש, אפשר לו לחיות באשליה שהכול בסדר, ואף הולך ומשתפר. ממשלת לפיד־בנט היא התמונה שהסתרנו בעליית הגג, התמונה שבה נרשמו כל הסיבוכים והקשיים שהזנחנו, וכעת היא מוצגת לעין כול, ומחייבת אותנו להכיר במציאות שביקשנו להדחיק.

ממה מורכבת התמונה? יש בה קבוצה המתאפיינת בשנאה והסתה כלפי "חרדים ומשיחיים", שבעה מנדטים המבקשים להדיר מגזרים שלמים בעם ונוקטים במונחים אנטישמיים כלפיהם. יש בה שבעה מנדטים אשר מונהגים על ידי אישה שלקחה את הפמיניזם והפרוגרסיביות למחוזות כל כך הזויים, עד שקשה להסביר את עמדותיה לסתם אדם עם שכל ישר. ויש בה מפלגה המחויבת לביטול צביונה היהודי של מדינת ישראל.

קצוות אלו זוכים לתמיכה מועטה בציבור, ולעידוד ולהסכמה נלהבת בתקשורת־תרבות־אקדמיה. אליהם מצטרף חלק הארי של הקואליציה הזאת, 25 מנדטים של "הישראלים" – אנשי מעמד הביניים, מתונים בטבעם ובהשקפותיהם, אנשים שרוצים לחיות חיים טובים ונורמליים ומתמלאים חימה כאשר מישהו מפר את הסדר הטוב, מערער את יציבות עולמם ומסכן את מימוש חלומם על ישראל כשוויץ של המזרח התיכון – עשירה, יפה, נקייה, מסודרת ושלווה.

יש להודות כי הציבור הימני בכלל, והדתי בפרט, העדיף להתעלם מקיומן של קבוצות אלה בחברה. ההנחה הייתה שחלקן היחסי באוכלוסייה הולך ומצטמצם, ועם הזמן גם השפעתן תדעך. הנחה זו יש לה על מה להיסמך, אבל באדיבות בנט וסער, ובסיועו של עבאס, קיבלנו הזדמנות להתבונן היטב בבני הפלוגתא שלנו, ולנסות ללמוד כיצד מתנהלים מולם באופן מיטבי. ויש הרבה ללמוד.

העמדות החילוניות הקיצוניות של ישראל ביתנו, מרצ והעבודה מחייבות את חידוד העמדות האמוניות והעמקתן, תוך ליטוש ועדכון דרכי הביטוי שלהן. אלו הן העמדות שעמן יש לנו התמודדות רעיונית, בניגוד לעמדות המרכזיות המרוככות־מטושטשות של יש עתיד וכחול לבן. גדולי עמנו לאורך הדורות הקדישו זמן וספרים רבים לפולמוסים מסוג זה, מתוך אחריותם לחזק ולבצר את היהודים המאמינים אל מול רוחות הזמן הכפרניות. התורה גדלה מכך, ספרות המחשבה התעשרה, ונתחדשו ההסברים והגדרות שעליהם אנו נסמכים עד היום. התפיסות המובילות את השמאל הישראלי אולי סדורות פחות ורדודות יותר מאתגרי האמונה בדורות קודמים, אבל התמודדות איתן תיתן מענה לנמשכים אחריהן - ושומרי מצוות רבים בתוכם - ותחזק את בניין התורה.

25 המנדטים של הבורגנות הישראלית מציבים בפנינו אתגר מסוג שונה. הם אינם מתעניינים כל כך בפילוסופיה ובאידיאולוגיה, אבל במבטם המעשי, החודר והמקורקע הם מזהים רבות מהבעיות של התרבות הישראלית ושל הגוש האמוני בפרט: חוסר הממלכתיות, חוסר המעשיות, זלזול בפורמליות ובמבניות והעדפת אלתורים וניסים על פני תוכניות מסודרות וברורות. החרדה שהם חשים לקיומה ולעתידה של המדינה היא אמיתית, הביקורת שלהם מבוססת והאתגר שהם מציבים בפנינו גדול וחשוב. מי שחולם על אליטה יהודית־אמונית שתנהיג את מדינת ישראל למימוש חזון הנביאים, אינו יכול להתנהל לפי שעון בני עקיבא, להחליק דברים או לסמוך על כך שיהיה בסדר איכשהו. מי ששואף לקיום יהודי שלם חייב לתת דעתו לפרטים המעשיים, לדקדק ולדייק ולנפק תוצר שלם ומתפקד, יציב ואמין.

הנה כי כן, ממשלת לפיד־בנט, תהיה אחריתה אשר תהיה, מהווה בשבילנו קריאת השכמה. קיבלנו הצצה בתמונה שהסתרנו בעליית הגג, תמונת כשלינו והזנחתנו. ולוואי ונדע לנצל את ההזדמנות, לתקן את הדורש תיקון ולעלות עוד כמה מדרגות לקראת מימוש חזון הדורות.