אבי הר־אבן הי"ד
אבי הר־אבן הי"ד צילום: משרד המדע והטכנולוגיה

תושבי עכו כבר החלו להתרגל מחדש לימי השקט ששבו לעירם. פעולות האכיפה של משטרת ישראל הביאו להרגעת הרוחות, ונכון לשבועות האחרונים לא נרשמו אירועים חריגים. אולם פטירתו של אבי הר־אבן, חתן פרס ביטחון ישראל שנפגע באורח קשה בעת שהתארח במלון האפנדי בעכו, הזכירה כי השקט בעיר עדיין שברירי.

הר־אבן נפצע בליל 11 במאי, בעודו מתארח במלון העכואי, כשפורעים ערבים הציתו את המבנה. הוא הועבר לבית החולים רמב"ם בחיפה כשהוא סובל מכוויות קשות ומשאיפת עשן, והיה מורדם ומונשם לכל אורך זמן אשפוזו. השבוע, בתום שלושה שבועות של מאבק על חייו, קבעו הרופאים את מותו כשהוא מוקף בבני משפחתו.

הר־אבן שימש בשלל תפקידים ציבורים רגישים, בין היתר היה ראש אגף אמצעים מיוחדים במשרד הביטחון, ובתפקידו האחרון בצה"ל כיהן כראש מחלקת מחקר ופיתוח במטכ”ל עד שחרורו בדרגת אל”מ ב־1979. לאחר שחרורו מילא שורה של תפקידים בתעשייה האווירית, שימש כמנכ”ל החמישי של סוכנות החלל הישראלית וניהל את פיתוח משגר הלוויינים 'שביט'. בשנים האחרונות עסק רבות בפיתוח ומחקר במסגרת רפאל.

החשש עדיין ברחובות

פטירתו כאמור ערערה את השקט שהגיע אחרי ימי המהומות. המון מוסת ואחוז טירוף אומנם כבר לא ממלא את רחובות העיר ופוגע ברכוש ובנפש, אבל בכל זאת התושבים בעיר מבקשים להיות בטוחים שתופעות האלימות נעקרו מהשורש מבלי יכולת לשוב.

אורי ירמיאס, הבעלים של מלון אפנדי ומסעדת אורי בורי הסמוכה שהוצתה גם היא, אמר השבוע לכתבים כי "הבשורות קשות מאוד. היה אצלנו רצח. את נזקי המבנה והרכוש אפשר לתקן, אבל פגיעה בחיי אדם זה משהו לא נתפס". ירמיאס עמד מאז המקרה בקשר עם בתו של הר־אבן והתעדכן במצבו. "לא הכרתי אותו אישית, אבל ידענו מי הוא ומה תרומתו הביטחונית. ידעתי שמצבו קשה, אבל היו לי תקוות שיקרה נס, שהוא יתאושש ושאולי אפילו עוד ניפגש ונחגוג יחד".

"לא הכרתי את הר־אבן ז"ל באופן אישי", אומרת רעות גץ, מנהלת הגרעין התורני 'אומץ' בעכו, "אבל שקעתי בעצב מאוד גדול מאז האירוע הזה. גיבור ישראל שהרוע ניצח אותו. אנחנו רוצים להרים את הדגל הזה של גידול גיבורים והרמת רוח ישראלית שלא מתביישת ולא מתנצלת. אנחנו עוד מהוססים, התחושה שלנו היא שיותר מדי עוברים לסדר היום". גץ מספרת על הניסיונות לחזור לסדר השגרתי של החיים על אף החשש. "מתחת לפני השטח וגם קצת מעל אנחנו מבינים שזו לא באמת חזרה לשגרה. אנחנו עדיין עדים לאירועים עוינים, לקללות ברחוב, לגרימת נזק לרכוש. יותר מדי מהר מנסים לתת תחושה שהכול בסדר, אבל האווירה היא לא אותה אווירה שהייתה בעבר. העסק יותר מורכב ממה שנוטים לחשוב".

עם זאת, בכל השייך לפעילות הגרעין והתפתחותו, גץ מעידה על חזרה כמעט מלאה לתלם. "מהצד שלנו יש בהחלט חזרה לשגרה, נמשכת הפעילות החברתית של הגרעין ואנחנו שומעים על יותר משפחות שרוצות לבוא ולהיקלט בגרעין התורני ולגור בעכו".

במשטרה הוחלט נכון לעכשיו להשאיר בעכו כוח של קרוב ל־50 לוחמי מג"ב, אשר מוצבים בעיר העתיקה במטרה לשמור על השקט ולהחזיר את החיים למסלולם. מדובר בכוח לא מבוטל. בנוסף לכך, עשרות בני אדם נעצרו בחשד שהיו מעורבים באירועי הפרעות ונגד שניים מהם הוגשו כתבי אישום. על חקירת מותו של הר־אבן הטיל בית המשפט, לבקשת המשטרה והשב"כ, צו איסור פרסום. במשפחת הר־אבן ביקשו לאחר פטירתו "להודות לצוות בית החולים על הטיפול המסור והמקצועי באבי בשבועות האחרונים, זאת בנוסף לרבים שהתפללו ודרשו בשלומו".

גץ סבורה כי לא עבודת המשטרה היא הבעיה אלא הנחיות הדרג המדיני, שצריך לשנות גישה. "לפני מאה שנה ייהוד הגליל נחשב לציונות, בעשור האחרון זו מילה גיסה. אני רוצה שתהיה תוכנית לאומית להבאת אוכלוסייה יהודית לגליל, לעכו ולכל הערים המעורבות ולשאת את הדגל הזה בגאון. אנחנו לא נלחמים באף אחד ולא רבים עם אף מגזר, אנחנו רוצים להרבות חיים יהודיים ולעשות את זה בלי להתבייש. אני רוצה שתהיה אמירה כזאת ודווקא לנצל את המהומות האחרונות כדי להחזיר את זה לסדר היום. הבעיה היא לא במשטרה בפעילות כזאת או אחרת שהיא עושה או לא עושה, אלא בקבלת ההחלטות מלמעלה. צריך להיות שינוי כיוון מחשבה, צריך לחשוב בצורה של עם שיש לו ריבונות. הדיונים אם לקיים מצעד דגלים בירושלים או לא מלמדים על החוסר בריבונות ובמשילות. דגלי לאום בעיר הבירה שלנו לא צריכים להיות שאלה, והם לא מלחמה באף אחד, הם הבעת ריבונות שלנו. כאשר לנו לא ברור מה המקום שלנו, גם הפעילות של המשטרה מגמגמת".

"להעביר את איסוף הנשק לשב"כ"

כאמור בעכו ובערים מעורבות נוספות פועלים כוחות משולבים של משטרה ושב"כ. סגן ראש השב"כ בדימוס וחבר הכנסת לשעבר ישראל חסון מסביר על מעורבות השב"כ באירועים שנחשבים לכאורה לאזרחיים.

"אירועים בתוך מדינת ישראל הם תחום אחריותה של משטרת ישראל", אומר חסון, "אבל יש מקרים שחורגים וצומחים למימדים שמחייבים פתרון מהיר ויעיל שהמשטרה צריכה בו סיוע, במקרים כאלה השב"כ נכנס לתמונה. זו לא הפעם הראשונה ששב"כ נרתם ומתגייס. התפקיד שמוטל על שירות הביטחון הכללי הוא סיכול טרור. ברגע שאירוע מסוים נכנס להגדרה של טרור, השב"כ בעסק. המהומות בערים המעורבות הוגדרו כפעולה של טרור, ולכן השב"כ מגויס מיד ומנהל את החקירה יחד עם המשטרה".

ניתן להניח שחקירת חלק מהאירועים נמצאת בידיים מקצועיות, אבל במנגנוני הביטחון יודעים כי אין להסתפק במעצרם של החשודים באירועים כדי לעקור את התופעה מהשורש. לדעתו של חסון, הדרך אינה עוברת רק במקלות אלא גם בגזרים. "הגיע הזמן שהמדינה תקבל החלטה על שילוב מלא של אזרחי ישראל הערבים. הם לא ייעלמו מכאן ואנחנו לא ניעלם מכאן, צריך לפתוח בתוכנית ממלכתית שתכליתה שילוב של האוכלוסייה הלא יהודית במדינת היהודים. אי אפשר לברוח מהסוגיה הזאת. מדינת ישראל לא טיפלה עד היום בצורה ראויה ונכונה בחברה הערבית והבדואית, אבל זה לא נעלם".

לסיום חסון מבקש להדגיש את הצורך באיסוף כלי נשק לא חוקיים, אשר נפוצים בערים מעורבות ובריכוזים הערביים. "מדינת ישראל חייבת לחוקק מיד חוק ענישה למחזיקי נשק בלתי חוקי. כל אחד שנמצא ברשותו נשק לא חוקי והוא מודה שזה שייך אליו – ייגזר עליו מיד עונש של חמש עד עשר שנות מאסר. הטלת מבצע האיסוף על גורמי הביטחון בלי חקיקה מתאימה תביא למצב שבו האפקט יתמוסס כשזה יגיע לשיקול דעתו של שופט. אם כל אחד שאוחז בנשק לא חוקי יקבל חמש שנים בסהרונים, יהיה שינוי מהותי במצב. המשימה צריכה להיות מוטלת על השב"כ. בתוך ארבעה עד שישה חודשים השב"כ יעצור אלף איש ויעביר אותם למאסר, אחר כך יגיעו עשרות אלפי מחזיקי נשק לא חוקי וימסרו אותו בעצמם".

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו