רפואה בפרשה – פרשת חוקת

האם נחש ממית או נחש מחיה? לכאורה, מדובר בנס גלוי: מי שננשך ע"י נחש שרף ואמור למות יביט על עמוד הנחושת וינצל.

ד"ר חנה קטן , ז' בתמוז תשפ"א

רפואה בפרשה – פרשת חוקת-ערוץ 7
ד"ר חנה קטן
צילום: יפעת צדוק ליאור

'והביט אל נחש הנחושת וחי'

האם נחש ממית או נחש מחיה? לכאורה, מדובר בנס גלוי: מי שננשך ע"י נחש שרף ואמור למות בתוך זמן קצר –ירים את עיניו ויביט אל נחש הנחושת אשר על הנס [=עמוד] והוא יינצל ויישאר בחיים. אולם חז"ל קבעו שלא ההבטה אל נחש הנחושת תחייה את הנשוך – אלא שיעבוד ליבו לאביו שבשמים , בכך שהרים את עיניו אל עבר נחש הנחושת: 'וכי נחש ממית, וכי נחש מחיה?

אלא בזמן שישראל מתסכלים כלפי מעלה ומשעבדים את ליבם לאביהם שבשמים היו מתרפאים'. אולם לא כל יום מתרחשים ניסים כאלו, בין אם במבט אל נחש הנחושת ובין בשיעבוד הלב לריבונו של עולם. בדרך כלל ללא השתדלות מעשית אמתית, קשה מאוד להינצל כאשר צרה מתרגשת על האדם.

מהו אם כן היחס הנכון בין ההשתדלות המעשית הרציונלית בטיפול בחולה לבין ההישענות על חסדי אבינו שבשמיים?

למרות ש'ניתנה רשות לרופא לרפא', גנז המלך חזקיהו הצדיק את 'ספר הרפואות' העתיק, וחז"ל משבחים אותו על כך. יש שטענו שהסיבה לגניזתו הייתה כדי שהחולים יבקשו רחמים מהקב"ה שהחיים והמוות בידיו, ולא יסמכו על ספר הרפואות. אבל לא כך מנהיג ריבונו של עולם את עולמו.

בתלמוד ובפוסקים מוזכרות תפילות שתיקנו לומר לפני טיפול רפואי או נטילת תרופה ואחריהן. לפני פעולה רפואית יש לומר: "יהי רצון מלפניך ה' אלוקי שיהא עסק זה לי לרפואה, כי רופא חינם אתה", ולאחר שהסתיימה הפעולה יש להוסיף- "ברוך רופא חולים" בלי שם ומלכות.

ויש את הברכה המופלאה של 'אשר יצר' , שחשוב לאומרה בכוונה גדולה; זו ברכה בעלת תוכן וסגנון מיוחדים ביותר. תוכן הברכה מבטא שבח עצום לבורא עולם על בריאת המכונה הנפלאה הזו שהיא גוף האדם, ועל החיבור בינה לבין הנפש המחיה אותה.

הרפואה אכן תלויה גם בהשתדלותו של החולה בכך, ולא רק ב- 'מעשה שמים'. אין הבדל בין אכילת מזון בידי מי שרעב לבין נטילת תרופה בידי החולה. יש לנהוג על פי הידוע והמקובל ברפואה המודרנית, ובד בבד להודות לקב"ה על העבר ולבטוח בו במה שעתיד לקרות.

אולם במקרים גבוליים, כגון בנטילת תרופות ניסיוניות שעוד לא הוכח שהן אפקטיביות, או בטיפול במחלה שהזיהוי שלה אינו וודאי, יש מקום להעדיף 'שב ואל תעשה' ולסמוך על כך שהרשות לרופא לרפא אמורה בעיקר כאשר מדובר על טיפול מוכח מדעית כשהמחלה מזוהה בסבירות גבוהה, והרשות אינה נתונה כמובן מאליו במצבי ספק שונים.

וכך זה בכל תחום בחיינו. אין קיצורי דרך. וכל רפואה שמציגה את עצמה כ'אלטרנטיבית', יש לנהוג בה ב'כבדהו וחשדהו. ' רפואה משלימה זה שם מתאים יותר. וגם כאן, חייבים עין ביקורתית.

והנה סיפור מעולם ראיית החשבון 'המשלימה'.

לפני כמה שבועות קיבלתי התראה אחרונה ממס הכנסה: החוב שלכם כבר מגיע לסכום בין שש ספרות, ואתה עומד לפני משפטים ועיקולים. לא היה נעים לי לפנות לרואה החשבון שלי, שהזהיר אותי שההתראה הזו תגיע. נזכרתי שראיתי מודעה על משרד רואי חשבון בגישה חדשה, אלטרנטיבית. פניתי אליהם טלפונית, וקבענו פגישה.

כשהגעתי למשרד שלהם חיכה לי בחור צעיר בחדר מאובזר בפשטות, אולם הדבר שהדהים אותי היה שלא היה לפניו מחשב. הבחור הביט אלי בחיוך, ושאל אותי מה הבעיה. סיפרתי לו בקיצור. הוא לא נראה כלל מזועזע, וזה מאוד מצא חן בעיניי. הוא שאל אותי: "מה אתה מרגיש בקשר לחוב הזה למס הכנסה"?

הוא המשיך בחיוך: "השאלה העיקרית אינה החוב עצמו, אלא היחס שלך כלפיו, וההשלמה שלך עם המצב הזה שתביא למבט חדש על החוב. עשיתי קורס שכלל עשרים פגישות, ומאז נהייתי מומחה עולמי לתחום ראיית החשבון בגישה הוליסטית-אלטרנטיבית", סיים. "האם יש על כך מחקרים מדעיים", שאלתי? והוא השיב: "אנחנו נגד מחקרים. הבנקים גם לא מוכנים לממן את המחקרים שלנו בגלל חוסר עניין לציבור".

העיקרון ברור?