גם ל'בערך' יש ערך

עמלק חשב שהתפילה פועלת רק כשהיא מדוייקת, ולכן אם הוא יתחפש ויבלבל את ישראל, הוא ינצח, חלילה. אך האמת היא שתפילתם של כל ישראל, ואף אם היא נאמרת באופן כללי, כשהיא מכוונת לשם ה', הרי היא פועלת ומשפיעה.

הרב נתנאל יוסיפון , ז' בתמוז תשפ"א

גם ל'בערך' יש ערך-ערוץ 7
הרב נתנאל יוסיפון
צילום: יח"צ

 

נערה אחת, כך מספרים, באה לפני אחד הצדיקים בבכי גדול.

הושיעה רבי, התחננה בפניו, אבי שוכב על ערש דוי, (לא עלינו), ממש גוסס, ורק אתה יכול להצילו.

אך הצדיק ענה לה בעצב, לצערי הרב איני יכול, אין בכוחי להציל את אביך. 

כששמעה אותה נערה את תשובתו של הצדיק, אמרה בבכי גדול – אם אפילו הצדיק לא יכול להציל את אבי, הרי שאין דרך אחרת, רק ה' יכול להציל את אבי.

כששמע הצדיק את דבריה, אמר – עכשיו שאת מתפללת לה', שרק בכוחו להושיע, אף אני אתפלל עימך, ובעזרת ה' אביך יינצל.

אכן, תפילתם של צדיקים גדולה מתפילתם של אנשים רגילים, ומעלה גדולה יש בה. ובכל זאת, חשוב לזכור שתפילת הצדיקים לא באה במקום תפילת האנשים הרגילים, אלא כל תפילה משפיעה ומשמעותית, ואף תפילה פשוטה. וכפי שאומרת הגמרא (תענית ח.) על הפסוק "ואין יתרון לבעל הלשון", "ומי שאפשר לו ללחוש (להתפלל) ואינו לוחש מה הנאה יש לו? ואם לחש ולא נענה - מאי תקנתיה (מה תקנתו)? ילך אצל חסיד שבדור, וירבה עליו בתפלה...". נמצאנו למדים שקודם יתפלל אדם בעצמו, ורק אם תפילתו לא נענתה, ילך לצדיק שיתפלל עליו.

זוהי נקודה חשובה מאוד בענייני תפילה, כי לעיתים אנשים נוטים לחשוב שהתפילה משפיעה רק אם היא באה מפיו של מי שבקיא בשבילי השמיים, וכביכול יודע לכוון לנקודה המדוייקת שפותחת את שערי השמיים. אך, האמת היא, שכל תפילה בכוחה להשפיע, ואפילו אם אדם לא יודע למשל את שם אימו של החולה, עדיין אם יתפלל באופן כללי התפילה תשפיע. (וכמובן, עדיף להתפלל בצורה מדוייקת. ותפילה בכוונה או תפילה מפי צדיק, מעלתה והשפעתה גדולה יותר, וכפי שמצאנו אפילו בתפילתם של יצחק ורבקה, ששניהם היו צדיקים יסודי עולם, ובכל זאת נאמר בתורה "ויעתר לו ה'", "לו ולא לה, שאין דומה תפילת צדיק בן רשע לתפילת צדיק בן צדיק" (יבמות סד.). ובכל זאת, זה לא בא לסתור את חשיבות כל התפילות).

וכך מצאנו בפרשתנו (כא, א-ד) "וישמע הכנעני מלך ערד יושב הנגב... וילחם בישראל, וישב ממנו שבי. וידר ישראל נדר לה' ויאמר: אם נתן תתן את העם הזה בידי... וישמע ה' בקול ישראל". 

אומר על כך רש"י: "יושב הנגב - זה עמלק, שנאמר (במדבר יג, כט) עמלק יושב בארץ הנגב. ושנה את לשונו לדבר בלשון כנען, כדי שיהיו ישראל מתפללים להקב"ה לתת כנענים בידם והם אינם כנענים, ראו ישראל לבושיהם כלבושי עמלקים ולשונם לשון כנען, אמרו נתפלל סתם, שנאמר אם נתון תתן את העם הזה בידי". 

נמצאנו למדים כאן את העקרונות הנ"ל בהלכות תפילה. עמלק כבר פגש בעבר את כוח תפילתם ואמונתם של ישראל. כבר במלחמה הראשונה שלו עם ישראל, בעת שיצא יהושע להילחם בעמלק, עמד משה בסיוע אהרון וחור כל היום בתפילה, ויהיו ידיו אמונה כל היום, וכשישראל הסתכלו כלפי מעלה ושעבדו ליבם לאביהם שבשמיים היו מנצחים (משנה ראש השנה).

אם כך, מה ראה עמלק לשטות זו, לשוב ולהילחם בישראל?

אלא שעמלק טעה לחשוב, שהוא מכיר את מגבלות כוח התפילה של ישראל. ראשית – אומרת הגמרא (תענית ט.) – מהי אותה שמועה ששמע כאן עמלק? "שמע שמת אהרון ונסתלקו ענני כבוד, וכסבור ניתנה רשות להילחם בישראל". כלומר, עמלק טעה לחשוב שרק תפילתם של הצדיקים פועלת, כפי שמשה אהרון וחור עמדו בראש הגבעה בזמן המלחמה הראשונה. וכעת, שמת אהרון, הסתלקו העננים, הסתלק הצדיק שהגן על ישראל, ואפשר להילחם בהם.

שנית – עמלק חשב שהתפילה פועלת רק כשהיא מדוייקת, ולכן אם הוא יתחפש ויבלבל את ישראל, הוא ינצח, חלילה.

אך האמת היא שתפילתם של כל ישראל, ואף אם היא נאמרת באופן כללי, כשהיא מכוונת לשם ה', הרי היא פועלת ומשפיעה.

ויהי רצון, שנזכה תמיד להתפלל באמת לשם ה', וה' ישמע תפילתנו וישלח לנו את ישועתנו המדוייקת והשלמה!    

הכותב הוא ראש הגרעין החינוכי וישיבת אורות נתניה