כך נפתור חילוקי דעות

כאשר איש ואישה מתחתנים כל אחד מהם מביא לנישואין חוקים וההרגלים שונים. בדרך הטבע, החוקים וההרגלים השונים האלו לא תמיד תואמים ועלולים להתנגש האחד בשני ולגרום למריבות בין בני הזוג.

תגיות: זאב קרומבי
זאב קרומבי , י' בתמוז תשפ"א

כך נפתור חילוקי דעות-ערוץ 7
זאב קרומבי
צילום: באדיבות המצלם

כאשר איש ואישה מתחתנים כל אחד מהם מביא לנישואין חוקים וההרגלים שונים. בדרך הטבע, החוקים וההרגלים השונים האלו לא תמיד תואמים ועלולים להתנגש האחד בשני ולגרום למריבות בין בני הזוג.

מכיוון שכך, נהוג להציע לבני הזוג לחוקק ביחד חוקים חדשים שיהיו מקובלים על שניהם. הרעיון הוא שאם נסכים על החוקים וההרגלים של הבית יהיו לנו פחות עימותים.

לכאורה נראה שזו תמיד הדרך להתמודד עם חילוקי הדעות בקשר לחוקים ולהרגלים השונים ולהפחית את העימותים והמריבות בינינו.

זה נשמע מאד הגיוני, שאם יש לנו בעיה בחיים ומשהו לא מסתדר, הפתרון הוא ״לתקן״ את הבעיה כדי שתפסיק להפריע לנו. בהתאם להגיון, אם אנו רבים בגלל שאנו לא מסכימים לגבי החוקים וההרגלים השונים, כדאי ש-״נתקן״ את הבעיה ואז נריב פחות. אולם, כפי שאולי כבר נוכחתן בעצמכן, הגישה הזו לבעיות לא תמיד עובדת... מסתבר שלא כל בעיה ניתן ״לתקן״, ולא כל בעיה כדאי לנסות ״לתקן״.

לפעמים, עצם הניסיון ״לתקן״ את הבעיה עלול דווקא להחמיר אותה. פעמים רבות אפשר להגיע להסכמה לגבי החוקים וההרגלים השונים, אולם לפעמים אנו עלולות לגלות, שבמקום הבעיה שלא הצלחנו ״לתקן״ (הבעיה שאנו רבים בגלל שיש לנו הרגלים וחוקים שונים) יצרנו בעיה יותר חמורה (הבעיה שעכשיו אנו רבים עוד יותר).

אם כך, מה כדאי לעשות? ננסה ללמוד מה כדאי לעשות מהתמודדות אחרת שכנראה מוכרת להרבה קוראות, ההתמודדות עם בעיית משקל יתר. משקל יתר היא בעיה שמפריעה לנשים וגברים רבים. איך אנו עלולים להגיע למשקל יתר? אנו עלולים להגיע למשקל יתר מסיבות רבות, שכוללות גנטיקה ותורשה, גיל, מצב רוח, מוסכמות חברתיות, הרגלי ילדות, עונות השנה, ועוד ועוד. כהרגלנו נתייחס הפעם רק להיבט הרגשי של עליה במשקל, ונשאיר את ההיבטים האחרים לדיאטניות.

ההיבט הרגשי באכילת יתר הוא מאד משמעותי. ההיבט הרגשי של אכילת יתר נקרא ״אכילה רגשית״. ״אכילה רגשית״ היא אכילה שנגרמת על רקע של התמודדות עם קשיים רגשיים. אכילה רגשית יכולה לקרות, לדוגמא, אם לא היה לנו נחמד היום, ואכלנו כדי שיהיה לנו קצת יותר נחמד. במילים אחרות: הייתה לנו הרגשה לא-נעימה, וניסינו ״לתקן״ את אי הנעימות הזו על ידי ההרגשה הנעימה שנגרמת מהאכילה. בטווח הקצר אמנם הרגשנו יותר נעים, ואולם בטווח היותר רחוק (למחרת בבוקר כשעלינו על המשקל) כנראה שהרגשנו פחות נעים... בדוגמא הזו ניסינו ״לתקן״ את אי הנעימות שהרגשנו על יד אכילה, אולם ה-״תיקון״ שלנו רק גרם לנו לבעיה יותר גדולה... יש פעמים שניתן לתקן בעיות בחיינו, אולם לפעמים הניסיון ״לתקן״ בעיה עלול ליצור בעיה יותר גדולה. 

מאחר שברור לנו שאם נרצה לאכול כנראה שנאכל יותר מידי, מה אנו יכולות לעשות כדי לא לרצות לאכול? כל מי שניסתה אי-פעם לעשות דיאטה התמודדה עם השאלה הזו. דיאטות שונות מציעות פתרונות שונים איך לא לרצות לאכול כדי לאכול פחות. לדוגמא, יש דיאטות שמציעות לאכול ארוחות קטנות לעיתים מזומנות כדי שלא יתעורר הרצון לאכול. דיאטות אחרות מציעות לאכול דווקא מאכלים מסוימים כדי לא להרגיש רצון לאכול. הרעיון בכל הדיאטות האלו למצוא מה ניתן לעשות כדי שלא להרגיש רצון לאכול, כי ברור לנו שהרצון לאכול יגרום לנו בסופו של דבר לאכול יותר מידי. ההנחה היא שאם נרגיש רצון לאכול נהיה ״חייבות״ לאכול. הפתרונות האלו עשויים בהחלט לעזור לנו לאכול פחות.

אבל, יכול להיות שקיימת דרך נוספת להפחית באכילה, בלי לחפש דרכים איך לא לרצות לאכול. במקום לחפש דרכים איך לא לרצות לאכול, אולי אפשר לרצות לאכול, אבל לא לתת להרגשה הלא-נעימה הזו לנהל אותנו. אפשר גם להכיל את ההרגשה הלא-נעימה הזו מבלי לנסות ״לתקן״ אותה. במילים אחרות, אם אנו חושבות שאנו ״חייבות״ לאכול הרי שקרוב לוודאי שאמנם נאכל. אולם, אולם אם נחשוב שאנו לא באמת ״חייבות״ לאכול אלא רק ״רוצות״ לאכול נוכל ״להכיל״ את אי-הנעימות של אי האכילה מבלי לנסות ״לתקן״ אותה על יד אכילה. (כאמור ההתייחסות כאן היא רק להיבט הרגשי של האכילה ולא להיבטים רפואיים וכד׳).

באופן דומה, כנראה שלא תמיד חייבים לפתור חילוקי דעות. יש חילוקי דעות שאמנם חשוב להגיע להסכמה לגביהם, אולם יכול להיות שזה לא נכון לגבי כל חילוקי הדעות בינינו. יש חילוקי דעות כאלו שניתן למצוא דרך איך לחיות איתם גם בלי להגיע להסכמה. אם חילוקי הדעות אינם בנושאים חשובים, ואם הניסיון לפתור חילוקי דעות רק גורם ליותר מריבות בינינו (מה שלרוב קורה), אולי עדיף להמשיך לא להסכים על החוקים וההרגלים האלו, ולראות איך אנו יכולות ״להכיל״ את חילוקי הדעות מבלי לריב עליהם. אנו לא חייבים בהכרח להסכים תמיד על כל דבר, וזה לא נורא שיש נושאים שאנו לא מסכימים עליהם.

לדוגמא, אם אישה מגיעה ממשפחה שרגילים שלא להיכנס עם נעליים לבית, ואילו הבעל רגיל להיכנס עם נעליים לבית. אפשר להתווכח על כך, ויתכן שהוויכוח יארך שנים רבות ללא הכרעה. אולי הגיע הזמן להפסיק לנסות ׳לחנך׳ אתו להיכנס לבית ללא נעלים?... נכון שלאישה לא יהיה נעים מכך שהוא לא מקבל את החוקים וההרגלים שלה, ושאין הסכמה לגבי כל החוקים וההרגלים לגבי ניהול המשפחה, אבל כך יחסכו את המריבות.

מחקרים מצאו שזוגות מוצלחים לא מנסים לפתור את כל חילוקי דעות ביניהם. במקום זאת הם ״עוקפים״ חלק מחילוקי הדעות. במאזן הכללי, חיינו יהיו הרבה יותר טובים דווקא אם לא ננסה להגיע להסכמה תמיד בכל נושא. גם אם חילוקי הדעות האלו ימשיכו עוד הרבה שנים, חיי הנישואין שלנו יהיו הרבה יותר טובים.

______

זאב קרומבי הוא עובד סוציאלי ומטפל זוגי (MSW), מומחה להתמכרויות התנהגותיות (MA), ודוקטורנט בטיפול זוגי באוניברסיטת חיפה. להערות ושאלות 0547-822686 או zeev@crombie.com