
כל תלמידי החטיבות והתיכונים יצאו לחופשת הקיץ הארוכה. החל מגיל 13, ילדי ישראל יוצאים לכ-70 ימי חופשה, ויחזרו לבתי הספר כשבוע וחצי לפני ראש השנה.
כיוון שרוב ההורים עובדים באופן רגיל במשך הזמן הזה, הנערים והנערות שלנו יוצאים לזמן ארוך מאוד ללא השגחה והכוונה. לא תמיד הם יודעים מה לעשות עם עצמם ועם הזמן הארוך שיש להם.
רבים וטובים פשוט 'נרקבים' במיטה בבית במשך רוב הזמן, ולעומתם ישנם בני נוער שנבנים, מתעלים ומתקדמים בזכות החופש. כמו בכל דבר, ישנה אפשרות לרדת וישנה אפשרות להתעלות. על-כן חשבתי לצרף כאן מספר עצות לבני ובנות הנוער, ולהוריהם.
בכוונה תחילה אני כותב כאן רק רעיונות חיוביים ומעשיים, כדי שנעסוק בטוב ובאפשרי וכך נתמודד מול האתגרים שלפנינו, בעז"ה.
מניסיוני, הסכנה הגדולה ביותר בחופש הגדול היא הבטלה והריקבון בבית. נער שלא עושה כמעט כלום במשך חודשיים וחצי פשוט נרקב. קשה מאוד לצפות ממנו להרגלי למידה, השכמה לתפילה או פעילות אחרת.
הוא התרגל לא לעשות כלום. אני מקפיד לומר לתלמידיי שהם בהחלט יכולים לנוח ולא לעשות כלום, אבל שיתכננו את זה. תמיד חשוב להיות פועל ויוזם ולא מופעל. אם החלטת שלא לעשות כלום היום או אפילו במשך כמה ימים, תתכנן את זה מראש, לא סתם להתעורר בבוקר מבלי שיש לך למה לקום. זהו ההבדל שבין אקטיביות לפאסיביות.
ספורט וכושר. חשוב מאוד שהנערים והנערות שלנו לא ירבצו במשך חודשיים שלמים מבלי לעשות כלום גם בפן הבריאותי. מרן הרב קוק זצ"ל כתב שהשלב הראשון של התשובה היא התשובה הגופנית-טבעית. כדאי מאוד לבנות לוח של יעדים לתזונה ומדדי הישג בתחום הכושר- ריצה, כוח, שחייה וכיו"ב. מומלץ מאוד להיפגש עם חברים למשחקים בחוץ.
עבודת ה'. כפי שכתבתי כאן בעבר, אני מאמין גדול בסדר יום שמתחיל עוד מהלילה, כדי שנצליח לקום בבוקר בצורה מסודרת. חשוב מאוד להקפיד על 3 תפילות במנין ועל לימוד יומי, גם אם מדובר בלימוד של מספר דקות ביום. בזמן הקרוב מתחיל סבב חדש של לימוד הרמב"ם היומי, וכמובן ישנן אפשרויות רבות אחרות ללימוד יומי. כדאי מאוד להורים לפנות זמן ללימוד יומי יחד עם הבן או הבת.
עבודה. חלק מהאחריות החינוכית שלנו, ההורים, היא לחנך את הילדים שלנו לעצמאות, גם בתחום הכלכלי. עבודה בחופש היא הזדמנות מצוינת גם למילוי שעות היום בתוכן וגם לחינוך ולשותפות כלכלית של הילדים.
בדרך זו הם לומדים על המשמעות של עמידה בזמנים, מחויבות לעבודה ולאנשים, חיסכון, תכנון כלכלי, שותפות בהוצאות ובבילויים שלהם. הם יכולים לחסוך כסף לשותפות בלימודי הנהיגה, בילויים, אוכל, קורסים או חוגים שהם רוצים לקחת ועוד.
טיולים. צאו לטייל! יש לנו ארץ נהדרת ויפה, צאו להכיר אותה. כדאי לצאת עם חברים או עם המשפחה וליהנות. כמובן יש לשמור על כללי הבטיחות.
התנדבות. יש לנו המון זמן פנוי, ומעבר לעבודה, טיולים ולבילויים אנחנו יכולים וצריכים גם לתרום מעצמנו. יש אינסוף אפשרויות לתרום לחברה, ב"ה, וכל אחד ואחת יכולים למצוא את התחום אליו הם מתחברים. עזר מציון, שמחה לילד, קו לחיים, מד"א, בתי אבות, השומר החדש, זכרון מנחם, מכבי אש, משמר אזרחי- רק תבחרו. כדאי לקבוע זמנים שבהם אנחנו נותנים הלאה, ולא רק דואגים לעצמנו.
השלמת פערים לימודיים. השארתי את זה לסוף כי רוב בני הנוער עוזבים את המאמר בסעיף הזה... אבל ברצינות, לרבים מהנערים ישנם פערים או קשיים בתחום לימוד מסוים. אפשר בהחלט להשקיע חלק מהחופש או זמן לימוד יומי להשלים ולהבין טוב יותר את החומרים האלה.
שנת הלימודים הבאה תתחיל מהמקום בו סיימתם את השנה האחרונה, והפערים רק ילכו ויגדלו. תגידו: 'מה, אני חנון?'- לא, אתה נער חכם שמבין שגם לימודים הם חשובים וחבל להשלים פערים גדולים יותר אחר-כך.
וסעיף אחרון חשוב להורים. בזמן בו הילדים שלנו מבלים כל כך הרבה זמן בבית הוא הזדמנות חשובה מאוד עבורנו להיות יותר איתם. הם זקוקים לנו, להכוונה, לדיבור, לאמון ולהעצמה של הכוחות שלהם. חשוב מאוד לפנות זמן לדיבור ולחוויות משותפות.
וזכרו, הילדים שלנו זקוקים לנו כהורים משמעותיים ונוכחים, וכל רגע הוא הזדמנות מחודשת להורות טובה.
צביאל סולמון הוא מחנך בתיכון הימלפרב ופסיכולוג חינוכי מומחה בשפ"ח ירושלים