הגות הרמב"ם – רלוונטית לימינו?

מפעל הנגשת ה'מורה נבוכים' הושלם. האם הגותו ושאלותיו הפילוסופיות והאמוניות רלוונטיות לדורנו? מוביל המיזם, הרב מקבילי, בראיון.

תגיות: הרמב"ם
שמעון כהן - ערוץ 7 , י"ג בתמוז תשפ"א

הגות הרמב"ם – רלוונטית לימינו?-ערוץ 7
פסל הרמב"ם, קורדובה
צילום: ISTOCK

הרב ד"ר יוחאי מקבילי העומד מאחורי המיזם מספר על משימת הנגשת משנת הרמב"ם לדורנו.

על מורכבות המשימה שנטל על עצמו להנגיש את דברי הרמב"ם לדורנו מספר הרב מקבילי: "זו משימה מורכב אבל גם מאוד נצרכת וחשובה. הרמב"ם הוא גדול הפוסקים ואי אפשר שלא להכיר אותו. בגלל היסודיות והשיטתיות שהוא מציע יש בדבריו הצעה של תשתית ללומד לפני שהוא יוצא ללימודי גמרא, מחשבה והלכה. בכל תחום שהרמב"ם נוגע הוא נוגע בהיקפים מאוד עצומים. הוא עוסק גם בהלכתא דמשיחא, בקורבנות וטהרה, בנזירות ושלטון ועוד, זהו עולם יהודי מלא על כל צדדיו".

"עבדנו עם הרבה חוקרים ומכונים עם מומחיות בתחומים שונים. במשנה תורה היה חשוב לרמב"ם לזהות את הצמחים והחיות שהוא מדבר עליהם ולשם כך נעזרנו בכמאה רבנים, חוקרים ומכונים", מספר הרב מקבילי הרואה את המיזם ההגותי של הרמב"ם כמעין אינציקלופדיה. "הרמב"ם כותב את מורה נבוכים בערבית יהודית ויש צורך לטפל בתרגום של הספר, ואת זה עשה הלל גרשוני בחכמה רבה, אבל צריך לשם כך להכיר גם את העברית וגם את הפילוסופיה הערבית וגם הפילוסופיה היוונית על יסודה".

"בנוסף, לא מספיק רק לתרגם את הרמב"ם, אלא צריך גם להבין את הרמב"ם צריך להבין שנכתבו 25,000 ספרים ומאמרים על מורה נבוכים. קראנו אלפים ומרכזיים מהם ורצינו לייצר ביאור שיאפשר לכל אדם לקרוא מתוך תמצית של הדברים, לפתוח כיוני חשיבה חדשים, וזה מצריך את הערבית, הפילוסופיה היוונית וגם את הפילוסופיה של ימינו".

האם דברי הגותו של הרמב"ם מדברים לדורנו? או שאולי המטרה היא רק להכיר את התפיסות שהיו נכונות ומותאמות לדורו? הרב מקבילי משיב וקובע כי הדברים משולבים. "המטרה היא שיכירו את הרמב"ם לזמנו, גם אם לא מסכימים אתו, שהדברים יהיו בהירים מאוד ומלהיבים. התפיסה הרווחת היא שמה שמלהיב הוא מיסטיקה ודברים מעורפלים, וכאן אנחנו מגלים שהחכמה של הרמב"ם יכולה להיות מלהיבה עם אהבת ה' מאוד גדולה".

באשר לרלוונטיות לימינו אומר הרב מקבילי כי אכן "יש חלקים במורה נבוכים שלא רלוונטיים לימינו, אבל הם מעטים. עמדנו על כך והסברנו אותם, כמו את האסטרונומיה שהיא ארכיאולוגיה במובנים מסוימים, אבל גם אם הפיסיקה של הרמב"ם לא רלוונטית לימינו, המטפיסיקה שלו רלוונטית, כלומר שאלות של מהו הקב"ה, שאלות של טוב ורע, אחריות האדם, אהבת ה' ועם ישראל, כל אלה רלוונטיים לימינו והדגשנו אותם".

עוד מספר הרב מקבילי כי את תפיסות הרמב"ם השווה המיזם שלו גם לפילוסופיות של ימינו. בנוסף הוא מציין את המפגש עם התפיסה האיסלאמית כתפיסה שמובאת ברמב"ם טוב ובהיר יותר מכפי שעשו זאת המוסלמים עצמם. הרמב"ם מציג את הדברים בצורה ברורה ונהירה לפני שהוא תוקף אותה ו"הדרך שבה הוא מתמודד מעוררת השראה כי הוא לא מציג אותם כטיפשים אלא כחכמים שהוא מבקש לפרק את המקום בו הם עומדים".

עוד מרחיב הרב מקבילי על הרלוונטיות של משנת הרמב"ם במהותה העמוקה לדורנו ומציין כי לעיתים דווקא הפתיחות שקיימת בדורנו שלנו מאפשרת לקבל ולהכיל את העמדות והתפיסות שהוא הציג, טוב יותר מכפי שהדברים יכולים היו להיקלט בדורו של הרמב"ם עצמו. דוגמא לכך הוא מוצא בסיפור אדם וחווה אותו ראה הרמב"ם כמשל לכוחות הנפש שבאדם פנימה. את העמדה הזו חשש הרמב"ם להציג בגלוי על מנת שלא יצטייר ככופר ולכן רק רמז עליה. לעומת זאת, כיום קיימת יכולת הגותית להכיל את הדברים.

עוד מדגיש הרב מקבילי את מאפייני משנתו של הרמב"ם ככאלה המקשרים את גדול ההגות עם הנהגת העם וההיכרות עימו, והיכרות עם פרקטיקות של מנהיגות ניתנות להילמד גם ממשנתו הכתוב וגם מהאופן בו התנהל בעצמו.