אם לא הסרטונים ששטפו את הרשת, שבהם נראים שוטרים מדממים וניידות שרופות, ספק אם אירוע הירי בדיר אל־אסד היה מגיע לחדשות. למעשה, אין ספק: מדובר במעשים שבכל יום בעיירה הצפונית ובריכוזים ערביים נוספים, שבהם כמות הנשק הבלתי חוקית אדירה והחוק הוא רק בגדר המלצה. אלא שבשבת האחרונה הצפצוף על החוק עלה מדרגה כאשר שוטרים שבאו לאכוף אותו גורשו בבושת פנים כשהם חוששים לחייהם.
האירוע הקיצוני החל בשבת אחר הצהריים. שוטרים הגיעו לפעילות אכיפה בעיר, לאחר שבחתונה שנערכה בה נשמעו קולות ירי. לדברי המשטרה, השוטרים הראשונים שהוזעקו למקום שוחחו עם בעל השמחה בפתח המתחם והותקפו על ידי חלק מהחוגגים ועל ידי תושבים נוספים שהגיעו מחוץ למתחם. השוטרים ירו באוויר והמתפרעים פרצו לניידות המשטרה וגנבו מתוכן ציוד. ההמון אחוז הטירוף אף הצית שתי ניידות של מג"ב, והתפתחו עימותים חריפים שכללו פתיחה של השוטרים בירי. תושב המקום, בן 43, נפצע באורח קשה מירי והוא פונה על ידי צוות של ארגון חיאן לבית החולים. בהתפרעויות נפצעו גם ארבעה שוטרים באורח קל, אחד מהם נפגע בראשו מאבן שנזרקה מגובה. שוטרות שהיו חלק מהכוח הסתתרו בביתו של אחד התושבים שהחביא אותן עד יעבור זעם.
בריכוזי האוכלוסייה הערבית אירועי ירי הפכו לדבר שבשגרה בשנים האחרונות, וניסיונות המשטרה להשתלט על תקריות אלו גורמים לא פעם לתקריות אלימות יותר. במשטרה מיהרו להוציא הודעה שבה נכתב כי "שוטרי משטרת ישראל פועלים בתוך יישובי החברה הערבית ומוזנקים לכל אירוע ירי. מצב שבו השוטרים המגיעים לתת שירות לאזרחים ולשמור על ביטחונם מוצאים את עצמם מותקפים על ידי המון לא יעבור בשתיקה".
השר לביטחון פנים עמר בר־לב, לעומת זאת, ראה חומרה מיוחדת דווקא בצד אחר של האירוע – השוטרים שירו בניסיון להתגונן. "אין הצדקה לאלימות מכל סוג שראינו היום, בוודאי לא לירי אלא במקרה של הצלת וסכנת חיים", כתב בהודעה שהתפרסמה זמן קצר לאחר האירוע. עוד הוסיף השר: ״ביקשתי מהמפכ"ל לערוך תחקיר מהיר ולהגיש לי את מסקנותיו תוך 24 שעות. מח״ש, כמובן, תקיים חקירה עצמאית". בשיחה עם עיתונאים בכנסת אמר בר־לב: ״אני יכול לומר מניסיון מבצעי בעבר שלפעמים עדיף להשתמש באלה על אקדח״. בהמשך השבוע המשטרה עצרה 11 חשודים במעורבות באירועים האלימים וכן החרימה את כלי הנשק של השוטרים שאכפו את החוקים במקום.
"השר קפץ כאילו הכיש אותו נחש", אומרת אושרה אסף, יושבת ראש ארגון השוטרים. "השוטרים הגיעו לבקשת אזרחים שהרגישו מאוימים בחתונה שהחלו בה יריות. איך ייתכן ששר שעוד לא ממלא שבוע בתפקיד מתייחס לסוגיות שנדרשת בהן הבנת עומק?"
לדברי אסף הקריאה לחקור את השוטרים פוגעת ביכולת של המשטרה להשתלט על אירועי אלימות וירי. "שהשר יבדוק, שילמד את הנושא, ידבר עם השוטרים שבשטח, עם המפקדים ועם השוטרים הזוטרים. ההתנהלות של השר היא פופוליזם זול. צריך לנהל את המשרד לביטחון פנים ביד רמה, לתת גב לשוטרים. ההתנהלות של השר מחלישה את המשטרה. בחודשים האחרונים פעם אחר פעם פוגעים במעמדה ובתפקודה של משטרת ישראל. גם ככה תהיה חקירה מאוד קשה נגד אותם השוטרים, לפחות בתור השר הממונה עליהם כלפי חוץ תביע בהם תמיכה. למה ששוטר ירצה להיכנס למזרח ירושלים, לרמלה, ללוד, לעכו או לאיו"ש כשהוא יודע שבסופו של דבר לא תהיה לו תמיכה מאף אחד כולל לא מצמרת המשרד והשר בעצמו?"
השינוי תלוי בחינוך
דיר אל־אסד, כאמור, היא רק קצה הקרחון. עשרות כלי נשק לא חוקיים אותרו על ידי המשטרה בשבועות האחרונים בג'סר א־זרקא, בפזורה הבדואית ובריכוזים ערביים נוספים. ניצב משנה בדימוס גדעון מור, לשעבר ראש מחלקת מבצעים במשטרת ישראל, מכיר מקרוב את התופעה. "האמל"ח הבלתי חוקי נמצא בחברה הערבית בישראל ובמגזר הבדואי בדרום בהיקפים אדירים", הוא אומר. "אף אחד לא יודע אם יש מאה אלף, חמישים אלף או שלושים אלף כלי נשק ותחמושת לא חוקיים, אבל זה גם לא משנה. זו תופעה חמורה שמאיימת על המשילות של מדינת ישראל באזורים הללו, ובתקופות של מתיחות ביטחונית כמו מבצע שומר החומות זה דבר שמהווה איום ביטחוני של ממש".
מור עומד לא רק על היקפי המכה אלא על מקורותיה. "הנשק מהגיע מכמה כיוונים", הוא אומר. "הראשון הוא הגניבות מצה"ל. הצבא מגן על הבסיסים שלו, אבל בכל זאת המגזר הבדואי בדרום יודע לאן להגיע וכיצד לגנוב נשק מחיילים שעומדים לבדם או ממחסני נשק בבסיסי צה"ל שנמצאים באזורים פחות שמורים. מתברר שלמרות כל השמירה הצבאית יש אזורים שלמים שרמת ההגנה עליהם היא לא גבוהה וקל מאוד לגנוב מהם נשק. מי שגר באזור, מכיר את נקודות התורפה ואת מחסני הנשק, עם הזמן לומד כיצד להגיע לשם וגם להצליח לשים את ידו על כמויות של אמצעי לחימה".
נדירות יותר הן תופעות של גניבת נשק מבתים ומכלי רכב, ואפילו מקרים שבהם חיילים מוכרים מיוזמתם נשק לעבריינים. "יש מקרים שפחות מוכרים לנו של חיילים שמוכרים נשק לגורמים עברייניים. זה קורה לעיתים נדירות עם חיילים שנקלעו למצב קשה, היו זקוקים לכסף ונופלים לפשע המסוכן של מכירת נשק. מקור נוסף להימצאות כלי נשק אצל גורמים עברייניים הוא מכת גניבות כלי הרכב. כשהגנב נכנס לרכב הוא מוצא בו לפעמים גם אקדח שבעל המכונית השאיר בתא המטען. זה היה קורה יותר בעבר לפני שהיה איסור להשאיר נשק במכוניות. אדם שהיה רוצה להיכנס לקולנוע או למקום כזה שלא היו מכניסים עם נשק היה שם אותו ברכב ולפעמים הנשק היה נגנב יחד עם המכונית. גם גניבת נשק מבתים היא תופעה קיימת".
ציר שמהווה פתח משמעותי לתופעת הנשק הבלתי חוקי הוא ההברחות מהמדינות השכנות ומרצועת עזה. "בכל מקום שבו יש הברחות של סמים, תעשייה פלילית כלשהי או נשים לצורך שירותים מפוקפקים אפשר למצוא גם הברחת נשק. ערבים שגרים בסמיכות לגבול עם לבנון, עזה וכדומה יודעים את השפה, מכירים את הגורמים השונים ומבריחים".
לדוגמה, רק בשבוע שעבר יחידת יגל של משטרת ישראל בשיתוף כוחות צה״ל סיכלה הברחת נשק מגבול לבנון. תושב היישוב עין קניה נלכד בשטח חקלאי סמוך למטולה כאשר ניסה להבריח כלי נשק במסווה של ביצוע עבודות חקלאיות. בטרקטור שבו נהג נמצא תיק ובו 12 אקדחים שהוברחו מגבול לבנון בשווי של יותר מחצי מיליון שקלים. לפני כשלושה חודשים נתפסו בגבול לבנון אב ובנו תושבי ג'דידה בעת שעסקו בפעילות של הברחת אקדחים וחשיש בשווי של כשני מיליון שקלים. במקרה אחר סיכלו שוטרי משטרת ישראל בפעילות משותפת עם צה"ל בגבול לבנון ניסיון הברחת נשק וסמים מסוכנים סמוך לצומת גומא ועצרו חמישה חשודים, ביניהם קטין בן 15. בפעילות נתפסו אקדחים וסמים בשווי של כרבע מיליון שקלים.
פעילות האכיפה שנעשית, יש שיאמרו מעט מדי, עדיין לא מצליחה לעקור מהשורש את תופעות האלימות בחברה הערבית. גורם משטרתי אומר לנו כי "למרות כל המאמצים של האכיפה והכוחות שום דבר לא יעזור בלי שינוי התרבות וההרגלים האלימים שקיימים בחברה הערבית. צריך לאסוף את הנשק ולעצור את העבריינים, אבל זה רק בקצה. הטיפול השורשי הוא לעקור את הרצון לעסוק באלימות. השינוי הזה יבוא מחינוך".