מנחם רהט
מנחם רהטצילום: עצמי

1. בדיחה יהודית חבוטה מספרת: שני יהודים יושבים בבית קפה במינכן של שנות ה-30, לאחר עליית הנאצים, בעידן שעיתונים יהודיים עדיין היו לגיטימיים. אחד מהם קורא בעניין עיתון יהודי, וחברו מעיין ב'שטירמר' הנאצי הארסי, שאת הלוגו שלו מלווה כתובת אנטישמית קבועה: 'היהודים הם אסוננו'.

שואל הראשון את חברו: "איך אתה מסוגל לקרוא את תעמולת הזוועה הזו?". משיב השני: "העיתון היהודי ממלא אותי חרדות: פוגרומים, פרעות, שפך דם אכזרי - בכל העולם. כולם שונאים אותנו. אבל העיתון האנטישמי עושה לי רק טוב, ומלמד עד כמה היהודים מוכשרים, מלומדים, עשירים ומנהלים את כל העולם"...

2. עוד נחזור לשני היהודים הללו, אבל לפני כן נפנה למבוכה שהצליחה ממשלת בנט-לפיד להביך השבוע את הליכוד, עם הסכם הפשרה המכובד מול מתיישבי אביתר בצומת תפוח. קשה להם עם הישג לאומי ימני, בסדר גודל כזה, שהנפיקה 'ממשלת השמאל'. מן הסתם ציפו הליכודניקים בסתר ליבם, שפרשת אביתר תאושש את ההגדרה 'ממשלת שמאל', שהנפיקו מטעמי קנטרנות פוליטית לממשלת בנט-לפיד. הם ציפו מן הסתם לסצנות מזעזעות של יהודים מכים יהודים, דמם ניגר כמים על הסלעים החשופים, זעקות שבר ונאצות ברקע, בולדוזרים אימתניים רומסים מִבנים עד דק. הם מכירים היטב את מחזות הזוועה האלה, מימי ממשלת נתניהו.

הסכם הפשרה המכובד, שעליו חתומים שניים מבכירי המתיישבים, דניאלה וייס הוותיקה, שעדיין מתרוצצת על פני הגבעות כאילו היתה נערה בת 18, ויוסי דגן ראש מועצת שומרון שהוא האיש המיושב שבחבורה, מעיד על גודל הניצחון. איש אינו מסוגל לחשוד שהם שוטמי ההתיישבות.

שניהם בירכו בחום על הסכם הפשרה, וזה רק מוכיח שמדובר בניצחון. זהו קודם כל ניצחון אישי לראש הממשלה נפתלי בנט, שהוכיח שוב איפה בדיוק הוא ממוקם על הרצף הפוליטי. שמאל, זה בטח לא.

3. ח"כ סמוטריץ' אמנם בירך על הפשרה: "הנחישות ואהבת הארץ ניצחו". כך יאה וכך נאה, ובכך גם העיד אגב אורחא שגם הוא רואה בה הישג גדול.

הליכוד לעומת זאת הגיב בשתיקה רועמת. ככלות הכל, קשה לליכוד להתמודד עם העובדה שכבר בשבוע השלישי לישיבתו על כס ראש הממשלה, הכשיר בנט התנחלות חדשה, בעוד שבכל 12 שנות נתניהו לא הוקם אף יישוב חדש, פרט לאחד שהיווה רק פיצוי לישוב שנעקר.

4. בעוד שלליכוד הרשמי קשה היה השבוע לצאת בפומבי נגד ההסכם, עשו זאת בחדווה פעילי ליכוד ברשתות החברתיות. כחבר בכמה קבוצות חברתיות, נדהמתי מול תגובות הביביסטים: "למה לפנות? למה לא לחכות לסוף הבירור", שאל אחד ושכח שאצל נתניהו היה הפינוי לכמעט מעשה שבשיגרה, בלי לחכות לשום דבר. אחר שאל בדיוק ההיפך: "למה מתחננים בפניהם? שיורידו אותם", ורמז לתקוותו לראות את ממשלת בנט-לפיד מפיקה חגיגת עקירת משפחות מבתיהן ומפעילה נגדן אלימות קשה, לפחות כבימי נתניהו.

ואחר עקץ בציניות רבה: "האם הממשלה תנהג כך גם כלפי הבידואים?", ורמז שהפשרה 'הנוראה' תהווה תקדים להכשרת ההתיישבות הבידואית הלא חוקית בנגב, ולכן עדיף להוריד את אביתר(!). והיה מי שתהה למה ממשלת בנט-לפיד לא מפנה בהזדמנות חגיגית זו את חאן אל אחמר – מעשה שנתניהו נמנע ממנו מאז פסיקת הבג"ץ על הריסתה.

5. התנהלות האופוזיציה ועושי דברה, מעוררת לעיתים את הרושם שהם אופוזיציה למדינה, לא לקואליציה. הנה דוגמה: השבוע מחה שר החוץ יאיר לפיד על החלטת הפולנים להפקיע את זכויות הבעלות של היהודים שגורשו מפולין על רכושם שנותר מאחוריהם, בבחינת הרצחת וגם ירשת.

לכאורה הליך ראוי, מתבקש, לגיטימי. אבל תראו איך הגיב על המהלך הזה, הליכודניק הנאמן נתניהו ג'וניור (ודאי, ודאי, אביו לא אחראי לזה. לא חשבנו אחרת), בפנייתו הפומבית לעם הפולני, בטוויטר: "אזרחי פולין. דעו בבקשה שהממשלה הנוכחית בישראל הינה בלתי ליגלית ואינה מייצגת את העם בישראל. היא בנויה על פוליטיקאים קטנוניים שהפרו את כל הבטחותיהם לבוחריהם ועל מפלגת האחים המוסלמים".

משמע, אל תתרגשו, אתם האנטישמים הפולנים, מהדרישה הישראלית לשמר את זכויות היהודים. ככה זה כששוכחים מהו 'הדר ליכודי'.

6. נשוב אל שני היהודים שהשארנו בבית הקפה. היהודי שהעדיף את העיתון האנטישמי, הבין שפעמים רבות אנו זקוקים שמישהו מבחוץ יבהיר לנו מה באמת קורה כאן. את התפקיד הזה ממלא בישראל, להבדיל, עיתון השמאל הקיצוני הארץ, שמלכתחילה מגדיר כל מעשה התנחלות - קטסטרופה.

גליון היום הראשון שלאחר הסכם הפשרה, חשף מי ניצח ובגדול. מאמר המערכת פסק כי ההסכם הוא ניצחון "הוד מעלתם אדוני הארץ". הקריקטורה היומית ביטאה רעיון זהה כשהציגה את שני מנצחי אביתר, בנט ואיילת שקד.

ובעמוד הבא: מאמר פרשנות נרחב של עמוס הראל: "לא פשרה, כניעה", בו הוא מסביר על פני למעלה מאלף מילה, ש"המתנחלים יודעים בדיוק על אילו כפתורים ללחוץ כדי להפעיל את בנט ושקד". עדיין באותו עמוד, מסבירה הגר שיזף עם כ-1,300 מילה, את כותרת מאמר הפרשנות שלה: "למה מדובר בהישג למתנחלים".

7. בקיצור, אם אתה מבקש לדעת מי באמת מנצח במחלוקות האידיאולוגיות ב'ממשלת השמאל' בסוגיות הלאומיות, חפש מה אומר עיתון 'הארץ'. ואם רצונך לדעת אם מהלך של ממשלת בנט-לפיד טוב או רע לעם ישראל, חפש את הפוסט של נתניהו ג'וניור בטוויטר.

(באדיבות שבועון 'מצב הרוח')