תחת הכותרת 'אגדואליה' מתקיים היום במכללת אפרתה כנס מיוחד העוסק ברלוונטיות האקטואלית של אגדות חז"ל כאשר הדגש הוא על אתגרים חינוכיים בני זמנינו. עם ד"ר שמואל פאוסט, ראש התכנית לתואר שני באגדה במכללה ומי שעומד בראש הכנס, שוחחנו על לימוד במצבי חירום בסיפורי האגדה ובימינו, נושא הרצאתו.
על ההקשר האקטואלי של אגדות חז"ל אומר ד"ר פאוסט: "אנשים במצבי חירום, במצבים קשים או מצבים שמחים נושאים עיניים למשהו שהוא מעבר להם. יש שמחפשים את המשמעות בשירה, בספרות ובדרכי השראה שונות. אנחנו אומרים שבאוצר התרבותי העצום של ספרות האגדה של חז"ל יש הרבה התייחסויות, גם אנושיות וגם תיאולוגיות, בנושאים שונים מחוץ ובתוך בית המדרש, משפחתיות, מצוקות אנושיות, מוות ועוד. חז"ל עסקו בכל אלה וסיפרו סיפורים והמשילו משלים, וכשאדם מחפש נחמה או פשר לעניינים שסביבו הוא יכול לשאת עיניים למקורות האלה".
"את הקשר אנחנו הם שמבצעים, כמו בכל פעם שאנחנו קוראים טקסט אם זה בתנ"ך ואם זה בספרות חז"ל, כפי שקורה בדרשות של רבני קהילה שקושרים בין האירועים האקטואליים של השבוע החולף לבין פסוקי פרשת השבוע".
באשר לזירה החינוכית של השנה האחרונה מציין פאוסט כי "לשנה שחלפה יש משמעות חסרת תקדים כמו בידוד, למידה מרחוק, אסונות קשים, המאבקים בערים המעורבות ועוד, כל אלה מעמידים את המערכת האישית המשפחתית וגם החינוכית במצב מבולבל".
בדבריו נותן ד"ר פאוסט שתי דוגמאות לאגדות חז"ל המשליכות על האקטואליה החינוכית של ימינו. "מדברים היום על הנסיגה של תלמידים בלמידה ואיך מתגברים על כך. חז"ל מספרים על התמודדויות בלימוד התורה, ובין הסיפורים המוכרים ביותר הסיפור על הלל שרוצה בכל מאודו ללמוד תורה גם כשהתנאים הכלכליים קשים, מחלק את שכרו לפרנסה וללימוד גם במצבים קשים עד שהוא מתבונן על הלימוד מהגג במעין למידה מרחוק".
סיפור זה של הלל בראשית דרכו מלמד בין השאר לא רק על ההקרבה של הלל עצמו, אלא גם "עד כמה בית המדרש צריך להיות בתקשורת עם מה שקורה מחוצה לו ולזהות שיש מישהו שקופא בחוץ. זה משליך על הערנות של המורים ללמידה של התלמידים".
"סיפור נוסף הוא הלימוד בבידוד מוחלט של רשב"י ובנו רבי אלעזר במערה. הסיפור הזה מראה איך אב ובנו יכולים לנצל את כל התנאים הקשים בפנים ובחוץ כדי להתעלות בלימוד, ומצד שני חז"ל מלמדים איך הם מתכנסים לבועה שכשהם יוצאים מנה קשה להם להכיל את העולם ולעולם קשה להכיל אותם", אומר פאוסט ומציין כי למעשה מתברר מהאגדות הללו שלצד היתרון מתברר שישנה גם סכנה.
האם ההקשרים האקטואליים הללו היו בכוונותיהם של חז"ל כשסיפרו את אותן אגדות? ואולי זה כלל לא משנה? "אנחנו לומדים להתייחס לכל מילה בדברי חז"ל כדי להבין את כוונתם ונותנים כלים שונים לפרשן את כוונתם מתוך קרדיט לחז"ל שלכל סיפור ואמירה שלהם יש כמה רבדים. יכול להיות שסיפורים סופרו בבית הכנסת ויש עוד סייגים שנועדו לחכמים והמון העם לא שמע את הניואנסים הללו. אנחנו לא מאלצים, אלא מוצאים משמעויות, עוגנים ויתדות לחזק את האמירה שלנו".
ועם זאת ועל זאת הוא מוסיף כי "אחרי כל הרצון לדייק במילים ובפרשנות זה לא כל כך משנה, כי חז"ל שחררו את הסיפורים הללו לעולם ומדובר בסיפורים משלים וממרות בעלות כמה רבדים שדורות שונים יכולים לשמוע בהם דברים שונים, והדברים תלויים בנו השומעים והלומדים". לדבריו משמעות המקור שאנו לומדים מתקבלת רק מתוך המפגש של חיי הלומד והקורא עם הכתוב.