שימו לב אל הנשמה

תחום בריאות הנפש בציבור הדתי זכה עד לאחרונה לסטיגמה שלילית שגבתה מחירים לא פשוטים.

יוסי אשרי , כ"ח בתמוז תשפ"א | עודכן: 08:54

שימו לב אל הנשמה-ערוץ 7
הרב שמואל אליהו
צילום: עמנואל מימון

עד לפני שנים אחדות כיהן הרב אלעד רגב כרב קהילה בצפת. במשך תקופה מסוימת הוא שם לב שאחד מחברי הקהילה נראה קצת מדוכדך. הוא פנה אליו והתעניין בשלומו. חבר הקהילה סיפר שאשתו לא מרגישה טוב לאחרונה.

"מה זאת אומרת לא מרגישה טוב?" התעניין הרב. "כבר שלושה חודשים שהיא לא קמה מהמיטה", השיב המתפלל. "עשיתם לה אבחנה כלשהי?" הקשה הרב. "כן. כל הרופאים ענו שהכול בסדר", הוא נענה. "ומה עם סוגיית הנפש?" המשיך הרב להקשות. בסיוע הרב רגב נשלחה האישה למכון אבחון בעיות נפש. בתוך חודש, אחרי טיפול נפשי ראשוני, היא כבר עמדה על הרגליים.

"אילולא התושייה של רב הקהילה לא היה אף אחד שיאיר את עיניו של הבעל לבדוק בעיה בתחום הנפש", קובעת רעייתו, הרבנית יסכה רגב, מנהלת אגף נשות רבנים באיגוד רבני קהילות. "בתחום של הנפש מילה אחת לא במקום יכולה לגרום לפונה להסתגר לתקופה ארוכה, כך שאנחנו עלולים לאבד אותו. צריך לדעת איך לגשת לנפש. לעומת זאת, טיפול נכון יכול להיות מקפצה בשביל הפונה. אני נמצאת בקבוצה של 270 רבניות. לא עובר שבוע בלי שעולה שם סוגיה שקשורה בנושא של בריאות הנפש. מה עושים בסיטואציה מסוימת, האם מכירים מטפל מוסמך וכדומה".

במהלך הקורונה תחום בריאות הנפש התעצם שבעתיים. "זאת הייתה תקופה של חוסר ודאות ואי ידיעה לאן הדברים הולכים, ובתוך חוסר הוודאות מתעוררות הרבה סוגיות נפשיות והתמודדויות בתוך הבית. ילדים שרוב הזמן למדו מחוץ לבית או בכלל שהו בפנימיות, פתאום כולם נמצאים בבית אחד. יש מורכבויות אחרות בין הורים לילדים, ילדי חינוך מיוחד שפתאום נמצאים יותר בבית. וכשמשהו קורה במשפחה הנפש מתערערת. אחרי הקורונה ראינו עלייה בכל הנושא של התמודדות הנפש. כך גם אחרי האסון במירון ומבצע שומר החומות".

לפרטים והרשמה לכנס בריאות הנפש של מעייני הישועה ואיגוד רבני קהילות לחצו כאן

הרבנית רגב מעידה שהרבנים והרבניות הם אלו שמתבקשים להגיש עזרה ראשונה בתוך הקהילה בתחום בריאות הנפש. "אליהם האנשים מגיעים, ויש להם את היכולת לסייע לאנשים שמתמודדים עם התמודדויות נפשיות. הם נמצאים במעגל הראשון ולכן הם חייבים לקבל את ההכשרה המתאימה. בסוגיות של נפש, הזיהוי הראשוני והתגובה הראשונה הם קריטיים להמשך הטיפול. מצד שני, הם צריכים הכשרה מתאימה לכך".

מנגנון קהילתי

מתוך ההבנה שהרבנים והרבניות צריכים עזרה ובית שיאמץ אותם וייתן להם מענה בסוגיות שמגיעות לפתחם, נוצר חיבור בין איגוד רבני קהילות ובין המרכז הרפואי מעיני הישועה. ביטוי ראשון לשיתוף הפעולה הוא כנס בנושא בריאות הנפש בקהילה שצפוי להתקיים בשבוע הבא בהשתתפות מומחי בריאות הנפש ורבנים בכירים בציונות הדתית. המטרה: להכשיר את רבני הקהילות לא כתחליף לרופאים, אלא כדי שיוכלו להגיש עזרה ראשונה באמצעות מגנון קהילתי שיעניק מעטפת לקשיים ולהתמודדויות של המשפחות בקהילה.

הרב עמיחי אליהו, ראש איגוד רבני קהילות, מחדד שהמקרים שבהם נתקלים הרבנים יכולים להיות מזוגות עם בעיות של שלום בית ועד לאנשים שהגיעו מים עד נפש וחלילה רוצים לשלוח יד בנפשם. "הרבנים לא תמיד יודעים האם מדובר במקרה שרב רגיל צריך ויכול לטפל בו או שצריך להפנות אותו הלאה לגורמים מקצועיים. הביקוש להתמקצעות בנושא עלה מהרבנים, ובמקביל קיבלנו לא מעט פניות מגופים שמבקשים להשתמש בפלטפורמה של בתי הכנסת ובקהילתיות המיוחדת שנוצרת סביבם כדי ליצור מנגנון שיודע לאתר נכון אנשים שמגיעים עם רקע דתי ולתת להם מענה מותאם ומדויק יותר".

"המגמה שלנו היא ששיתוף הפעולה לא יסתכם בכנס אחד", הוא אומר בתקווה. "החלום שלנו הוא שבכל קהילה יהיה אדם שהוא אחראי על תחום בריאות הנפש. שידע לאתר מקרים כאלה ולהתייחס אליהם בצורה נכונה, שידע להדריך את הקהילה ולתת מענה כולל, לא רק להפנות אל אנשי המקצוע אלא גם לסייע לקהילה להגיב נכון במקרים כאלה. המטרה שלנו היא ששיתוף הפעולה לא ייעצר ב־300 הרבנים של איגוד רבני קהילות, אלא יגיע לכל הקהילות בארץ. יש בארץ 12,000 בתי כנסת שבהם יש פוטנציאל לשיתוף הפעולה הזה. הרצון שלנו הוא שיהיה סנכרון בין העובדות הסוציאליות ובין קהילות בתי הכנסת, שמהווים מקום מפגש ואינטראקציה ייחודי שאין לו תחליף. אין בארץ שום מקום עם מאפיין חברתי שדומה לבית כנסת, ולכן החיבור עם הגורמים המקצועיים יכול ליצור סינרגיה ומכפלת כוח משמעותית".

רגישות במפגשי דת ובריאות הנפש

"המטרה היא להעלות אצל הרבנים את המודעות לנושא - מתי להפנות לבית חולים, לזהות האם זו בכלל מחלת נפש, התייחסות הקהילה למחלות נפש וכן הלאה", מרחיב פרופ' ישראל שטראוס, מנהל המערך הפסיכיאטרי במרכז הרפואי מעיני הישועה. "בכנס אנחנו מביאים מידע בנושא וגם רוצים לשמוע את הצרכים שעולים בקהילות וליצור דו־שיח בעניין. אין מספיק קול לאנשים עם מחלות נפש וזה מצריך התייחסות. יש גם עניין של רגישות תרבותית. במיוחד לקהילה הדתית־חרדית יש את הרגישות הטבעית במפגש בין הדת ובריאות הנפש".

פרופ' שטראוס מודע לכך שבעולם הדתי יש הרבה סטיגמות על תחום בריאות הנפש ומבקש לפוגג אותן. "אין שום הבדל בין מישהו עם דיכאון ובין מישהו עם לחץ דם גבוה", הוא קובע, "שניהם מצריכים התייחסות עם רגישות. אנשים מגיעים לטיפול בלחץ דם, אבל לא מגיעים לטיפול בדיכאון, אבל שניהם נגרמים מחוסר איזון. אנחנו רוצים להביא את הנושא לרבנים כדי להקנות להם מיומנויות כך שיוכלו לזהות בעיות מעין אלו בקרב הפונים אליהם וללמד אותם מתי לפנות לטיפול מעמיק ולקבלת עזרה".

לשיטתו, שיתוף הפעולה קריטי היות שאנשי מקצוע שאינם מכירים את העולם הדתי לעומק עלולים בשל כך לטעות באבחון ובשיטת הטיפול: "הרעיון הוא לקיים דיון עם הרבנים בנושאים הללו. לפעמים אנשים מזהים כפייתיות קשה בטעות כפסיכוזה, אך הטיפול שונה לגמרי. אם הם לא מבינים את התרבות, מאיפה אדם מגיע, זה עלול להטעות באבחנה ובטיפול. למשל, במקרה של נטילת ידיים שוב ושוב – ברור שזאת כפייתיות, אבל יש נושאים שזה לא מספיק בולט ואם המטפל לא מבין לעומק את ענייני ההלכה הוא עלול לטעות ולגרום למטופל נזק".

הרב שמואל אליהו, רב העיר צפת שישתתף גם הוא בכנס, מדגיש את החשיבות של התגייסות הציבור לנושא: "בתפילה שנמצאה אחרי פטירתו של אבא, הרב מרדכי אליהו, מופיעה הבקשה הזאת: 'רחם עליי ותן לי לב שומע ודעת להבין... שיהא שם שמיים מתקדש על ידינו'. התפילה הזאת היא כמו צוואה בשבילנו. יש לנו אפשרות לקיים מצוות 'ואהבת לרעך כמוך' בעזרה וחיזוק של האנשים שזקוקים לזה. תשומת לב והקשבת הלב יכולות להציל חיים. הכינוס הזה הוא קריאה ללמוד להקשיב, ללמוד לסייע למי שזקוק לכך".

מיד לאחר הכנס צפוי להיפתח קו חם לרבנים ורבניות יחד עם מעיני הישועה, כך שמיד אחרי הגשת העזרה הראשונה תהיה להם כתובת להתייעצות בכל מקרה שמגיע לפתחם, שבמסגרתה יקבלו הכוונה לתהליך מקיף ומעמיק יותר.

לפרטים והרשמה לכנס בריאות הנפש של מעייני הישועה ואיגוד רבני קהילות לחצו כאן