בתום מבצע 'שומר החומות', בו היו לא מעט פיגועים ואירועי אלימות בכל רחבי יהודה ושומרון, שכללו בין השאר זריקות אבנים וידויי בקבוקי תבערה לעבר יהודים, פנו חיילי צה"ל ששירתו בגזרת היישוב שילה למפקדים שלהם, בבקשה לצאת לחופשה קצרה, אחרי תקופה ממושכת שנאלצו ל'סגור' בבסיס.
"המפקדים שלהם נענו לבקשה ונתנו להם יומיים חופש, אלא שהחיילים מצידם פנו אלינו ל'קרן יהודה' לבקש סיוע", מספר ראש העמותה בני שוהם (46). "נרתמנו לסייע להם ודאגנו להם לבשרים ולכל מה שהם צריכים לטובת ההפוגה שלהם". פעילות זו היא המשך העשייה למען החיילים שמתבצעת כל השנה. "ב'בית ישי', בית חם לחיילים, הם יכולים להתפנק בכיבוד, הטענת טלפונים או צפייה בטלויזיה". והביקוש רב. "כל חודש מגיעים לשם קרוב ל-1200 חיילים!".
הסיפור עם חיילי צה"ל אינו מקרה בודד, קרן יהודה הפכה להיות אימפריית חסד ב'גוש שילה', ואין כמעט תחום של חסד שהקרן אינה מעורבת בו. החל מבית לנוער בסיכון, המשך בסיוע למשפחות במצוקה וכלה בהדרכות להתנהלות כלכלית נבונה. "הנוער צריך חיבוק חם, אוזן קשבת ותמיכה. תמיכה נפשית, מילה טובה או עזרה כלכלית, ובדיוק בשביל זה אנחנו פה כדי לתת מענה. אמנם אנחנו לא מחליפים גורמים מקצועיים אלא בעיקר נותנים 'עזרה ראשונה' כמו מימון טיפול רגשי לנוער או ייעוץ למשפחות כדי שיתנהלו נכון מבחינה כלכלית".
אלמלא אתם, לא היו לי תפילין
מבחינת הקרן, הסיוע הכלכלי חוצה את גבולות 'גוש שילה' פעמים רבות. "הייתה משפחה שעזבה את היישוב, ולאחר אירוע טראגי של פטירה פתאומית של אחד ההורים, המשפחה נותרה עם ילדים יתומים קטנים בבית, ובסיעתא דשמיא גדולה, נרתמנו לעזרה ליתומים", מספר בני שהם. "זה אמנם מבצע גדול וחד פעמי, אך כל הזמן יש תחומי סיוע אחרים לפי הצורך שנמצאים על סדר היום, כך למשל עשינו לאחרונה טקסי בר מצווה לחברים מהעדה האתיופית בירושלים שלמשפחה היה קשה לארגן את המסיבה, או שתרמנו תפילין ליהודי ממגדל עמק שממש רצה לזכות בכך אך אין ידו משגת מבחינה כלכלית. הוא כל כך התרגש שאף שלח לנו מכתב: "ישר כוח עצום שזיכיתם אותי לקיים מצוות תפילין מידי יום, אלמלא אתם, לא היולי תפילין. בזכותכם אני זוכה לקיים מצווה שהיא ממש יסוד כל התורה כולה ושקולה כנגד כל המצוות. יהי רצון שתזכו תמיד לסייע ולזכות את ישראל", חתם היהודי את מכתבו.
המנוע שעומד מאחורי מפעל החסד העצום כבר 20 שנה הוא להרבות טוב לע"נ יהודה שהם, אשר נרצח בפיגוע בדרכו לשילה בכ' סיוון תשס"א מפגיעת אבן בראשו, כשהיה בן חמישה חודשים. "יהודה היה הילד הראשון שלנו, הוא נולד בח' בטבת, ילד מקסים, חייכן, יפה. נסענו לניחום אבלים ברעננה וכאשר היינו בדרך הביתה זרקו עלינו אבן", מספרת אמו בת שבע (44).
"יהודה היה במושב האחורי באמצע וישבתי לידו. היה מלא עשן, לא ראינו מה קרה. אך כשעברנו עוד קצת קדימה ראיתי שיהודה נפגע בראש, מיד בדקתי אם הוא נושם ועשיתי לו החייאה, לפתע הוא החל לנשום ואף הקיא". בצומת שילה פגשו הזוג את האמבולנס, אשר החל לטפל בו שם, ובהמשך בבית החולים במשך כשישה ימים, כאשר התפילות לא משו מפיהם.
"כל הזמן היינו צמודים לסידור תהילים. כל עם ישראל היה מסביבנו בתפילות ממש. היו מלא מבקרים, כולל ראש הממשלה אריק שרון שהגיע לבקר, אך לאחר שישה ימים הוא נפטר". ההלוויה החלה בירושלים, שם השתתפו המוני בית ישראל. "הרגשנו שכל עם ישראל היה איתנו. זה היה ממש כאילו תינוק של כולם. כל אחד יכול להזדהות עם כזה טוהר. כל הדרך לבית הקברות בשילה, בכל הצמתים, כל היישובים יצאו אלינו. לא היה רק אירוע פרטי שלנו, אלא כמו כל פיגוע שזה אירוע של עם ישראל בכללו".
החזרה לשגרה הייתה קשה מנשוא. "לחזור לעבודה הרגילה כגננת בגן ביישוב בית אל היה מאוד קשה אז מצאו לי מחליפה, אבל אני באתי ועשיתי להם פרוייקט לסוף שנה. עשיתי ספר לע"נ יהודה, הרגשנו שצריך לעשות משהו".
אך בכך לא תמה הפעילות, יותר נכון, רק החלה. "מיד אחרי הפיגוע, ההורים של אשתי, לא רצו להשתמש ברכב שלהם יותר אז הם החליטו שהם מוכרים אותו ובכסף הם פותחים גמ"ח הלוואות על שם יהודה"", מספר בני.
משם החל להתגלגל מהר מאוד לפרויקטים גדולים, כאשר פרויקט הדגל היה קריית יהודה – הפנימיות בישיבת ההסדר בשילה. "כבר בזמן הזה יצר איתנו קשר ארגון נוסף לעשות פרוייקט לילדים של נטיעת עצים בחו"ל, וכך כל ילד בתיכונים או בבתי הספר היסודי שיקח על עצמו לשתול עץ בארץ ישראל, יעשה זאת לעילוי נשמתו. במקביל, במבנה התלמוד תורה בשילה הנצחנו את יהודה בכיתת לימוד".
הילדים שלנו – ההנצחה הכי טובה
עקב פרויקטים רבים בביצוע, ראו ההורים בני ובת שבע שהם צורך למסד את הפעילות על ידי הקמת 'קרן יהודה' לזכרו "התחלנו עם שני ארונות קודש קטנים ניידים לבתי כנסת או לבתי אבלים, ובמהלך השנים תרמנו עשרותזוגות תפילין לאנשים שהתקרבו ליהדות או בתי חב"ד בחו"ל שזקוקים לתפילין לזכות אנשים. המנוע שלנו בהקמת הקרן הוא להרבות טוב לע"נ יהודה, ילד צעיר שעוד לא עשה פה מספיק".
גולת הכותרת מבחינת הזוג הייתה סיוע למשפחות נזקקות ונפגעות פעולות איבה. "הקרן לקחה על עצמה לסייע, ומשפחות שנקלעו לקשיים כלכליים מכל סיבה שהיא, מקבלות ליווי ותמיכה מהקרן עד ליציאה מן המשבר".
לא רק סיוע לאנשים שצריכים, אלא גם הרמת קרן התורה והקודש בשילה. "עשינו פרויקטים רבים שמרוממים את חיי הקודש, כך למשל הקמת כולל יום השישי, שם נכנסנו בצורה מסודרת עם מלגות לכ-20 אברכים, ובהמשך אף הגדלנו את הפעילות לכולל ערב בשבות רחל. ובשביל הילדים, עשינו סדרה שלמה של סיפורי מעשיות של רבי נחמן מצוייר לילדים, אשר מחברים ממש את הילד למקורות. יותר מכך, גם ברמה הפרטנית הקטנה, אם בעבר גבאים היו צריכים לנסוע עד פסגות כדי לפנות את הגניזה, הקמנו מתקן גניזה".
גם באירועים חברתיים ציבורים הקשורים בקודש, הקרן שותפה. "בתהלוכת חב"ד בל"ג בעומר, הדפסנו 700 חולצות לכל תושבי 'גוש שילה', ובפורים אנחנו מחלקים 400 משלוחי מנות לכל תושבי היישוב, כאשר מידי שנה יש צייפיה מחדש מה הולך להיות במשלוח מנות היישובי".
בנוסף, הקרן בנתה חמ"ל לטובת הביטחון ביישוב. "עד לפני כעשר שניםבמצב של אירוע ביטחוני לא היה מבנה בו הצד האזרחי מגיע כדי לתפעל את האירוע, ולוודא למשל מול המשפחות מי נמצא בבית ומי לא".
התרומה של הקרן בא לידי ביטוי גם ב'חסד של אמת'. "פעלנו לסיוע ופיתוח בית העלמין האזורי בשילה – כבר תקופה ממושכת יש קושי בתקציבים לסייע למבנה שירותים, הכנתתשתיות, מים, ביובוחשמל. יחד עם עוד כמה אנשים הרמנו את הפרוייקט הזה".
למרות כל עוצמת העשייה האדירה, כאשר שואלים בכנות את הזוג, מהי ההנצחה הגדולה ביותר של יהודה, התשובה השגורה בלשונם הם 9 הילדים שלהם שנולדו אחריו. "הילדים שלנו זה ההנצחה הכי טובה, כל הילדים שלנו שבעצם ממשיכים אותנו, את עם ישראל, וזה הניצחון שלנו על אויבנו, כמה שיותר לנסות להיות שמחים".
מה החלום הבא?
"בחודשים הקרובים אנחנו מקווים לחנוך בית כנסת מרכזי לזכרו של יהודה ביישוב בשילה, בשכונה העליונה. היישוב גדל ברוך השם וצריך עוד מקומות, אני מקווה שהפרוייקט שהחל לרקום עור וגידים לפני כשנתיים וחצי יבוא לידי סיום בקרוב ממש".