פרשת מסעי - לצעוד ביחד במסע

הרגעים בהם אתם נמצאים ליד מיטת יקיריכם הם רגעים שאולי לא יחזרו, זה הזמן להיות שם, לאהוב, לספר, להגיד מילים טובות ומשמחות ולתת את החיבוק הגדול ביותר שאפשר.

הרב אריאל וידר , כ"ח בתמוז תשפ"א

פרשת מסעי - לצעוד ביחד במסע-ערוץ 7
הרב אריאל וידר
צילום: מוטי לוריא, מכון פוע"ה

פרשת השבוע חותמת את ספר במדבר, ארבעים שנה של נדודים מגיעים לקיצם. ורגע לפני, כשעם ישראל עומד בפתח הכניסה לארץ ישראל. אנו שואלים את עצמנו מהו המבט על מסעות בני ישראל?

האם המסע הוא רק על מנת להגיע אל היעד? או שמא אולי המסע בעצמו הוא היעד? פרשת השבוע מלמדת אותנו שלמסעות בני ישראל יש מטרה.

במדרש תנחומא המובא ברש"י מובא משל נפלא אודות מלך שהיה בנו חולה והוליכו למקום רחוק לרפאותו, כיון שהיו חוזרין התחיל אביו מונה כל המסעות. אמר לו כאן ישננו, כאן הוקרנו, כאן חששת את ראשך וכו': [רש"י במדבר פרשת מסעי פרק לג פסוק א]

מדוע מספר המלך לבנו את החוויות במסעות אותם עברו? הרי מטרת המסע הייתה להגיע למקום הרחוק בו חיכתה אותה רפואה שתציל את חיי בנו? אלא שהנקודה היא מה אפשר ללמוד מהמסע עצמו, לדרך יש משמעות לא פחות מאשר היעד.

פעמים רבות אנו מלווים ומכוונים משפחות שצועדות עם בן משפחה חולה את המסע האחרון.

אנו מכירים היטב את המשנה במסכת אבות ד,טז "רבי יעקב אומר העולם הזה דומה לפרוזדור בפני העולם הבא התקן עצמך בפרוזדור כדי שתכנס לטרקלין".

אכן, אנו מאמינים ויודעים שבתום המסע שהנשמה עוברת בעולם הזה ישנו עולם הבא. אולם הנקודה היא לא האם נגיע לעולם הבא אלא איך נגיע. מה הדרך אותה נעבור? אילו חוויות ניקח איתנו מהמסע? קיום התורה והמצוות בעולם הזה מלמדים אותנו שלמסע עצמו יש ערך, זה לא רק על מנת להגיע.

משפחות רבות מתמודדות עם סיטואציות קשות מאוד בליווי בן משפחתם במסע האחרון, אנו משתדלים להיות שם לידן. אחת הנקודות המשמעותיות שמצאתי היא לשים לב למסע אותו אנו עוברים, אנו עסוקים כל הזמן בשאלה מה יהיה בסוף, האם נצא מבית החולים/נעבור לשיקום, האם זהו המסע האחרון או שיש עוד?

ואני מבקש מהמשפחות לעצור רגע ולהבין שלמסע עצמו יש ערך, הרגעים הללו בו אתם נמצאים עכשיו ליד מיטת יקיריכם הם רגעים שאולי לא יחזרו, זה הזמן להיות שם, לאהוב, לספר, להגיד מילים טובות ומשמחות ולתת את החיבוק הגדול ביותר שאפשר.

ואם יורשה לי לומר זה גם הרבה הרבה לפני כן, כשהכל בסדר וכולם בריאים ואנו עסוקים בלרוץ את מירוץ החיים אבל לא צריך לחכות למסע האחרון כדי לתת את הדעת על החוויה אותה אנו עוברים במהלך מסעות חיינו. במשל הנפלא בו פתחנו מלמד אותנו רש"י שחזרת התורה על המסעות נועדה לפקוח את עינינו לתהליך שקורה בתהליך המסע, אהבה גדולה שמתגלה בין האב ובנו.

לעיתים נדמה שרק בסוף הדרך פתאום מבינים את המסעות אותם עברנו יחד, אך ניתן את ליבנו לשים לב לחסד ה' עמנו, גם כשאנו בעיצומם של המסעות, ניתן את ליבנו לזכות הגדולה לצעוד במסע עם הורינו וילדינו ולנצל את הרגעים היפים הללו. כי השאלה היא לא רק לאן נגיע בסוף אלא מה נעבור בדרך..

שבת שלום

הרב אריאל וידר הוא ראש אגף קדושת החיים במכון פועה