פעילי מחאת אהוביה סנדק. למצולמים אין קשר לידיעה
פעילי מחאת אהוביה סנדק. למצולמים אין קשר לידיעהצילום: חזקי ברוך

ארגון חוננו הגיש בתקופה האחרונה למעלה מ-28 תלונות על התנהלות המשטרה כלפי המפגינים במחאה על מותו של הנער אהוביה סנדק ז"ל.

במהלך ההפגנות שהתקיימו בחורף נגד המשטרה בכלל וימ"ר ש"י בפרט על מותו של הנער אהוביה סנדק ז"ל במרדף משטרתי הגיעו לארגון חוננו תלונות ועדויות על מעצרי שווא, שיטור אגרסיבי, מתן קנסות שקריים, חיפושים בהפשטה ועוד דרכים שונות בהן השתמשה המשטרה לשלילת זכות ההפגנה של המוחים.

כעת, כחצי שנה לאחר מכן, הגיש ארגון חוננו לא פחות מ-28 תלונות שונות על התנהלות המשטרה בהפגנות הללו. בין התלונות ישנן תביעות אזרחיות, תלונות למחלקה לחקירות שוטרים, תלונות לקצין תלונות הציבור במשטרה ועוד. סך הפיצויים המבוקשים בגין התביעות נע בין 20,000 ל-50,000 שקל לתלונה.

אלעדי ויזל, שהגיש את עשרות התלונות מטעם ארגון חוננו, ביקש להדגיש כי ההפגנות התקיימו בהתאם לחוק אולם נעשו הפרות רבות בהן נשללה זכות המחאה, תוך תואנה שההפגנות מנוגדות לתקנות הקורונה. רבים מהעצורים נקנסו בגין הפרת מגבלות קורונה, חרף היותם מפגינים על פי היתר בית משפט.

בנוסף, רבים מהמעצרים שבוצעו בהפגנות היו ללא כל תכלית חוקית. מרבית העצורים כלל לא נחקרו, אלא נותרו לילה שלם בתחנת המשטרה ללא שנעשה עימם פעולה שיטורית כלשהי המצדיקה את מעצרם. בבוקר שוחררו העצורים ללא הסבר המצדיק את הלילה שהעבירו בתחנה ללא סיבה. בחוננו טוענים כי המעצרים שימשו "ככלי הרתעתי וככלי לפיזור ההפגנה, דבר שאינו חוקי".

אחת התביעות שהוגשה עוסקת במעצר צעיר שחצה במעבר חציה באור ירוק בעת הפגנה סמוך לגשר המיתרים בירושלים. השוטרים עצרו אותו במעבר החציה והכניסו אותו לניידת, וכששאל הצעיר בבהלה על מה נעצר, השיבו לו כי הוא הפריע לסדר הציבורי. הצעיר נלקח לתחנת המשטרה ושוחרר כעבור כתשע שעות, בשעה שבע בבוקר.

במקרה אחר טענו בארגון חוננו כי עצרה המשטרה קטינה כבת 14. בתחנת המשטרה נערך עליה חיפוש פולשני. הקטינה לא נחקרה לאורך שהותה בתחנה, ולא בוצע כל הליך שיטורי בעניינה. הקטינה שוחררה לאחר שעות רבות, עם בוא הבוקר, וללא שנעשה כל תיאום עם הוריה לגבי דרך חזרתה לביתה.

ויזל תקף את התנהלות המשטרה: "מדובר בהתנהלות מקוממת ושערורייתית בה ביצעה משטרת ישראל באופן שיטתי מעצרי שווא נטולי כל עילה ותכלית. מעצרים החושפים במעט את השימוש הפגום שעושה משטרת ישראל בדיני המעצרים ככלי הרתעתי למיגור הפגנות אשר לא לרוחה, ולא ככלי חקירתי כנקבע בחוק".

לדבריו, "מרבית העצורים כלל לא נחקרו אלא רק נקטפו לתחנה, יובשו שם לילה שלם ללא שנעשתה עמהם פעולה שיטורית כלשהי ושחוררו בבוקר בלא כלום, מלבד קנס קורונה, אשר כשלעצמו לא היה חוקי נוכח ההיתר להפגין שקבוע בתקנות הקורונה".

"משטרת ישראל פעלה בצורה ברוטאלית ולא חוקית תוך ניסיון לדכא את מחאתו הלגיטימית של הציבור נגדה. אנו מקווים כי בזכות הפעולות שאנו נוקטים חופש הפגנה של הציבור יתממש אף במקום בו הוא מפגין כנגד המשטרה", כך אלעד ויזל.

ממשטרת ישראל נמסר: "מבלי להתייחס למקרה זה או אחר נדגיש כי באירוע נשוא פנייתכם משטרת ישראל פעלה במהלך הפרות הסדר האלימות על מנת לשמור על הסדר הציבורי. מצב בו מחאה הופכת אלימה וכוללת חסימת צירי תנועה תוך פגיעה פיזית בשוטרים, אזרחים או רכוש, פועלת המשטרה בהתאם כלפי אותם פורעים ומבצעת את כל פעולות האכיפה הנדרשות במטרה להפסיק את ההתפרעות האלימה ולמצות את הדין עם הפורעים".

"משטרת ישראל פועלת ותמשיך לפעול בכדי לאפשר את חופש הביטוי והמחאה כחוק ומאידך לא תאפשר הפרת הסדר הציבורי, גרימת נזק ואלימות כלפי הציבור. באשר לכתב ההגנה, ככל שנתבקש אנו נגיב לבית המשפט כמקובל", לשון התגובה.