שירה רודרמן
שירה רודרמןצילום: ערוץ 7

שירה רודרמן, מנכ"לית קרן רודרמן הפועלת לחיזוק הקשר בין ישראל ויהדות ארה"ב, אומרת לערוץ 7 כי בחירתו של יצחק הרצוג לתפקיד הנשיא המדינה, לצד כניסתו של נחמן שי למשרד התפוצות, יכולה להוות הזדמנות מיוחדת לחיבור יהדות ארה"ב.

"יש כאן הזדמנות יוצאת דופן לראות את תפקיד הנשיאות כנשיא העם היהודי מעבר להיותו נשיא של מדינת ישראל. כדי לממש את זה צריך להבין מה המשמעות - איך אנחנו מתנהלים בשני היבטים - גם של חברה וגם של עם. גם שר התפוצות נחמן שי מבין את חשיבות הקשר והחזיק בתפקידים מגוונים שמאפשרים להבין את המורכבות והדינמיקה בתוך הקהילות היהודיות ובפרט בצפון אמריקה", מסבירה רודרמן.

לדבריה, "האתגרים העומדים בפנינו הם לא מזן אחד ולעתים הן מחולקים בין מה שרלוונטי למדינת ישראל ומה שרלוונטי ליהדות העולם ובפרט ליהדות ארה"ב ואחד מהם הוא תפיסת הקשר עם מדינת ישראל, תפיסת הזהות היהודית והקשר עם הקהילה. האתגרים הללו לא יכולים להיפתר על ידי הצהרות בלבד. צריך כאן סדרה של פעולות ורצף של שיח, אירועים ויוזמות שיתכללו את השיח והמורכבות שלו וייצגו באופן משמעותי את מגוון הקולות שקיימים ביהדות ארה"ב, גם אם הם לא נמצאים בארגונים המוכרים שלנו".

אחד האתגרים המרכזיים בקשר הזה הוא הדור הצעיר. "הצעירים היום לא רוצים מסגרות, אלא קשר ישיר. הם רוצים להיות מסוגלים להביע דעה וביקורת ולא נמצא אותם במוסדות הקלאסיים שאנחנו מכירים. לכן יש צורך אמיתי להבהיר איך יוצרים גיוון, איך יוצרים קשר רציף ומה ברמת ההצהרה אנחנו משנים כשאומרים שמדינת ישראל, הנשיא ושר התפוצות, מייצגים ועושים למען יהדות העולם".

"זה מאוד ייחודי להיות מדינה שמתכללת צרכים גם של אזרחיה ותושביה וגם של בני עמה שלא יושב בתוך המדינה עצמה. זה אתגר שאנחנו מסוגלים להתמודד איתו במציאות של היום", מוסיפה רודרמן.

לצד האתגרים היא מציגה גם רעיונות לפיתרונות. "אני חושבת שהאתגרים הם לא רק ב'שפה'. הרבה פעמים הדיון מתנהל סביב מושגים ואידיאולוגיות ואני הייתי רוצה להציע קודם כל יעדים ומטרות. אנחנו כל כך תלויים בטרימינולוגיה של 'מיהו יהודי', אבל אם נבין שכרגע מה שעומד בינינו הוא חוסר הגדרת מטרות ויעדים משותפים כדי לרתום את כולנו לכיוון אחד ותוך כדי התהליך ליצור המשגה משותפת".

"אם לפני שבעים שנים היעד של העם היהודי היה הקמת מדינת ישראל, היום אין לנו יעד משותף מוגדר לעם היהודי. אז בואו נגדיר אחד כזה לשבעים או מאה השנים הבאות. איך אנחנו מסתכלים קדימה, על מה אנחנו נלחמים ושומרים ביחד. לאחר הגדרת המטרה אפשר לפרוש אותה לתוכניות עבודה", היא מוסיפה.

"אני ממליצה גם להקים קבינט תפוצות שמתכלל את מכלול הפעולות שמתרחשות בשטח - כי אין גורם כזה. היוזמות שנעשות הן חשובות מאוד אבל האימפקט שלהן נשאר בגדר היוזמה ולא בגדר חברה או עם. צריך ליצור תוכניות שייצרו מחוייבות אצל צעירים - ולא יהיו דומות לאלה הקיימות - אלא דברים שיתנו משמעות לדור הצעיר", היא מסכמת.