אילוסטרציה
אילוסטרציה צילום: ISTOCK

הערב (שלישי) יתקיים כנס הקיץ של ארגון רבני צהר תחת הכותרת 'דתי לדעתי - זהות דתית מנקודות מבט שונות'. על הכנס והנושא הטעון והשנוי במחלוקת שוחחנו עם הרבנית מיכל טיקוצ'ינסקי, חברת הנהלת צהר.

המונח 'דתי לדעתי' מסתבר הפך כבר מוכר הרבה מעבר לגבולות המגזר והארץ, והרבנית טיקוצ'ינסקי מספרת: "כשהבת שלי הייתה בהודו שאל אותה אחד המוכרים אם היא דתיה ''דתי לפי דעתי'...

היחס לאותם 'דתיים לפי דעתי' מתחלק לא פעם בין מי שמגיע מעולמה של תורה ומתקשה להבין איך ניתן לבחור חלקים מהדת שאליהם מתחברים ולזנוח חלקים אחרים מבלי להבין שהתורה היא יחידה אחת של אמונה ומעשה, ומנגד ישנם מי שרואה בתופעה ביטוי למסורתיות ורצון להישאר מחוברים לערכי היהדות ומצוותיה גם אם יש רצון להתנתק. בעיניה של הרבנית טיקוצ'ינסקי "המרחק בין בוגרי ישיבה לעולם שבחוץ מאפיין לא פעם פער בין רבנים לציבור הרחב וצריך לחפש את החיבור בין שתי השפות. צוהר לקחו על עצמם את האתגר של החיבור בין השניים".

לטעמה, גם אם אין מקום ורצון לתת לגיטימציה לתופעה הרי ש"מדובר בתמונת מראה למה שאנחנו רואים בציבור, ואי אפשר להתעלם ולחיות במגדלי שן. צריך לברר וללבן את הסוגיה הזו ולראות מה קורה כאן. זו לא רק בחירה שנובעת מרדידות, אלא תופעה שיש בה כמה רבדים, וברובה יש בה אידיאולוגיה של נורמאליזציה".

"הכנס לא נועד להצדיק את התופעה", שבה הרבנית ומדגישה, "אלא מבקש להתבונן ולראות את התפיסה הזו מזוויות שונות, ולבחון אם היא מייצגת אמירה רוחנית חשובה שרוצה להסתפק בקיום מצוות מסוים, האם נכון להסתכל על כך כרצון לשמור על קשר עין עם העולם היהודי ולא ניתן לצפות לאן זה מוביל. יש זוויות נוספות להסתכל על כך מעבר לעין העקומה וצריך לבחון את הדברים".

האם היא מבינה את מי שמתייחס לתופעה בחומרה, כתופעה שמבטאת מציאות של סגידת האדם לעצמו, שהרי הוא זה שבוחר מתוך מצוות התורה מה לקיים ומה לזנוח. הרבנית טיקוצ'ינסקי משיבה וקובעת כי מי שמגדיר את עצמו כדתי לא יאמר שהוא עובד את עצמו. לפעמים יש קושי עם הלכה, לפעמים קשה לעמוד בפיתוי, לפעמים זו השאיפה למה שנחשב כנורמאליות. אנחנו חיים ופוגשים בעולם החיצוני מציאות אחרת, ברחובות שלטי ענק של נשים וקשה לחיות כמו בעיירה בפולין ואנשים מתמודדים עם התמודדויות ועושים בחירות שאינן תמיד בהתאם לחומרה האחרונה".

האם נכון לקבל את ההתנהלות הזו באופן שווה בין אם היא נעשית מתוך הכרה בכך שהיא בדיעבד ובין אם מצמידים לה אידיאולוגיות? "אני לא בעד אידיאליזציה של התרופפות הלכתית, אבל אולי יש זוויות מסוימות שהן עדיין ברוכות בתוך העניין".

"אפשר לראות זאת כך שאמנם בחרתי במקומות מסוימים לוותר על ההלכה שזו בעיה, אבל יש גם את הצד השני של הבחירה שלי להישאר דתי ולשמור שבת ולעשות ככל שאני מסוגל. זו נקודת מבט מאוד חשובה ובמהלך הכנס יעלו עמדות שונות, אולי גם חמורות שיתקפו את הגישה הזו כמנוגדת להלכה וככזו שאסור לתת לה גושפנקה".

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו