להט"ב
להט"ב צילום: ISTOCK

מספר שנים תלוי ועומד בבג"צ הדיון בעתירה שהגישו זוג גברים הומוסקסואלים  (בג"צ 781/15 איתי ארד פנקס ויואב פנקס נ' הועדה לאישור הסכמים לנשיאת עוברים על פי חוק הסכמים לנשיאת עוברים ואח') הדורשים ממדינת ישראל כי תאפשר להם לעבור תהליך פונדקאות בישראל במימון ציבורי.

ישראל הנה אחת מקומץ מדינות בעולם בהן מותרת פונדקאות בתשלום. נושא זה מוסדר בחוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור ההסכם ומעמד הילוד) התשנ"ו 1996, המדינה מאפשרת הליך זה לזוגות (גבר ואשה) וגם לנשים יחידניות נטולי יכולת הולדה קרי בעלי מגבלה רפואית .

טקטיקה רפואית זו הנה נדירה ביותר ולשם סיבור האוזן בישראל יש בממוצע רב שנתי  60   לידות בשנה מפונדקאות, וזאת כאשר מדובר בסיכויי הצלחה של 50 אחוז בלבד מתוך כלל ניסיונות הפונדקאות.

"גם אנחנו רוצים"

 שנים רבות היו הומוסקסואלים  מאופיינים בחברה בחיים בדידיים אשר היו עטורים זוהר עליזות וצבעוניות הכוללת מסיבות והוללות אך מטבע הדברים היו נטולי דור המשך דהיינו ילדים. העדרם של ילדים בנוף הלהט"בי נבע מחוסר יכולת או רצון להתקשר במסגרת משפחתית מחייבת של גבר ואשה הדרושים להולדה.

וראו בענין דבריו הכנים של המשורר יותם הראובני מראשי ארגוני הלהט"ב אשר מסתייג מניסיונם של הומוסקסואליים  להיות הורים שלא בדרך הטבע וכך אמר וגם כתב: "יש סיבה שהומואים נוצרו לא לעשות ילדים - אל תתנו להם לקנות אותם".

לימים כאשר התפתחה הטכנולוגיה הרפואית ואפשרה לידת ילדים בצורה מלאכותית באמצעות ניתוק  הכבלים המשפחתיים בין החומר הגנטי המצוי בהורים לבין "האכסניה" היולדת, החל להתפתח בישראל ביקוש למנגנון רפואי כזה והמדינה כאמור אפשרה זאת כפתרון  לבעיה רפואית.

לשמחתנו מדינת ישראל הנה מדינה שבה "ייצר ההולדה חזק" וזהו גם אינטרס שמדינת ישראל צריכה לעודד. אך נשאלת השאלה באילו נסיבות ובעיקר מהם המחירים האנושיים הנגזרים מכך.

הלהט"בים לקחו את הטקטיקה הרפואית צעד אחד רחוק מדי ו"נדבקו" בחיידק ההולדה הישראלי והחלו לדרוש את "המגיע" להם לשיטתם בתחום המשפחה. לצורך כך מצטיידים הלהטבים בערך הנפוץ "ערך השיויון" ככלי נשק חברתי קטלני, אשר הורגלנו  זה  מכבר לסגת מפניו בכל דיון חברתי וכמעט בכל נושא.

האכסניה החמה לערך השוויון הנו כמובן בית המשפט אשר בשני העשורים  האחרונים עושה בו שימוש רב  ובעיקר כדי להרחיב זכויותיהם של קבוצות ייחודיות בחברה הישראלית על חשבון הרב(נשים ע"ח גברים, להט"בים ע"ח הציבור) וראה דנג"צ 8537/18 המוכר כבג"צ הבוגדת, וכן פסק דין מרחיק הלכת שניתן לאחרונה בענין  הגבר שדרש וקיבל פיצוי על שכינוהו "גבר"במקום אשה כדמיונו - ראה ת.א. 48936-04-19 רש נגד שופרסל.

עוד לא נדמו מצעדי הלהט"בים מרחובות הערים בישראל, המזכירים לנו השכם והערב את טענתם של הומוסקסואלים על חוסר השוויון בחברה, והיוצאים נגד פגיעה בזכויות אדם שלהם, וכבר דבקו בהם (הלהטבים) תפישות ונורמות של ניצול נשים וליתר דיוק ניצול רחמן להולדה. הומוסקסואלים ולסביות, התומכים בפונדקאות  מתנכרים למעשה בעצמם לערכי כבוד האדם מכוחם הם צועדים ,בכך שהם הלהט"בים  מוכנים לסחור באבריהן של נשים ולמעשה להמיר אבהות ואימהות בקניית ילדים בכסף.

עוד באותו נושא:

מה בעצם דורשים ההומוסקסואלים ? הם דורשים להיות שווים ? ולמי ? לזוגות שיש להם מגבלה רפואית. וכאן ישאל השואל: האם לשם יישום ערך השיויון יהיו הלה"טבים מוכנים להגדיר עצמם כחולים/נכים או מוגבלים? נראה שהתשובה טמונה בשאלה.

 ועוד דיוק הכרחי –

 אין בעולם " זכות להורות" יש חרות ללדת ילדים וחרות זו קיימת גם להומוסקסואלים אלא שהם בוחרים מטעמיהם לא לעשות בה שימוש.

 נבחין אם כן בין "זכות לחרות" וחשוב מכך  נסיט  משולחן הדיונים את "ערך השוויון" ונעבור לסקור כעת את המחיר החברתי /אנושי/משפחתי/נפשי  הכרוך בהליך הפונדקאות ללהט"בים.

המחירים

אין ולא יכולה להיות מחלוקת שהולדה של תינוק שיגדל בלא אם, הנה (אולי) מילוי מאוויים כמוסים של הומוסקסואלים (שקל מאוד בימינו להזדהות עימם), אך גרימת עוול גדול בכל הנוגע לתינוק שיולד שיהא למעשה יתום מלידה.

וישאל השואל – ומה עם אימהות חד הוריות? למה להן מותר? אז התשובה לכך הנה כי–  גם תהליך זה הנו תהליך בעייתי מאוד, אשר רצוי שמדינת ישראל תעיין בו ותשקול מחדש ובעיניים פקוחות  האם קיימת  הצדקתה החברתית להמשיך במעורבות המדינה ובהשקעה הכספית האדירה  בעידוד אימהות חד הוריות, כמו גם במחירים החברתיים הכבדים הנגבים מכל הצדדים המעורבים בהליך זה.

המחיר החברתי הכבד ביותר שמשלמת החברה בישראל ברוב רובם של המקרים הנו מחיר של  נחשלות כלכלית וחברתית,  כמו גם ריסוק של מוסד המשפחה. ראו בעניין זה מחקר של פורום קהלת.

ילד זקוק לאב ואם ומשפחה הנה המבנה החברתי החסון המוצלח  שהעניק לעם היהודי את חוסנו מזה אלפי שנים, בעוד עמים וקהילות אחרים נכחדו מעל דפי ההיסטוריה. המשפחה הנה מקור חוסנו ובטחונו של הפרט. הראיה הטובה ביותר לכך הנה כמות הטיפולים הפסיכולוגיים והקשיים הרבים  שמאפיינים ילדים במשפחות  יחידניות שנולדו ללא אב /אם מבחירה. ראה בעניין זה.

תוצאה דומה אותרה גם ביחס להישגים בלימודים שהיו נמוכים יותר אצל תלמידים ממשפחות חד הוריות או מסוכסכות.

בעייתיות קשה נוספת שלמעשה מושתקת הנה משבר הזהות שנגרם לאותם יתומים מלידה. כיום כבר קיימת בישראל תנועה של "מחפשי שורשים" דהיינו את הוריהם האבודים,  שתרמו את זרעם לאימהות היחידניות או אחים מאותו תורם זרע  וראה בעניין סרטה שלנועה מימן "מי אני".

ומעבר למחירים החברתיים והאנושיים הכבדים שקיימים בהורות יחידנית - מדובר בעלות כספית  של מאות אלפי שקלים שהמדינה צריכה לממן בנוסף להליכים  רפואיים יקרים שמכבידים על מערכת הבריאות, ויכולים להיות מנותבים ליעדים הכרחיים וצודקים יותר. ראו נא מידע מתוך העוסק בסחר בילדים.

 בנושא הפונדקאות יש כמובן לקחת בחשבון מחיר כבד נוסף שמשלמות הפונדקאיות עצמן אשר עוברות תהליך פיסי ונפשי קשה מאוד. חלק משמעותי מניסיונות הריון אלו הנו לדאבוננו ניסיון נפל אשר מלווה בתהליך רפואי מכאיב ומחייב נטילת תרופות והורמונים. ראו בענין זה עדותה של אשה פונדקאית על הקשיים והסבל הפיסי והנפשי שעברה בתהליך, רואים אנו איפה כי "הגולם הרפואי קם על יוצרו".

הארגונים הפמיניסטים

בכתבותי הקודמות הנחתי את "נחת זרועי" על התנהלותם הנלוזה של ארגוני הפמינסטיות המגדירות עצמן בשם מטעה כ-" ארגוני הנשים בישראל".

התנהלות מתחסדת זו אשר יוצאת אל הציבור באיצטלה של הגנה על  נשים אינה באמת כזו. בפועל הדבר רחוק  מהן והלאה ומבוקשן האמיתי הוא צבירת  כח כסף והפצת שנאת גברים.

דוגמאות אין ספור יש לאירוניה ולצביעות שבהתנהלותן של אותם ארגונים פמיניסטים, ולמשל ראו צעקותיהן הרמות  של הפמיניסטיות הראדיקאליות בענין "ההטרדות המיניות" ומאבקן להחמיר עוד יותר את הוראות חוק למניעת הטרדה מינית, ואולם בשעה שמונה  פרקליט המדינה שלגביו התפרסמו חששות בגין התבטאויות מיניות כלפי נשים שעבדו  תחתיו – שתקו המוזות וקולן נדם. האם יש משהו שהן יודעות ואנו לא ?

 דוגמא נוספת ובולטת הנו הנהי והקמפיינים המתוזמרים של אותם ארגונים ראדיקליים בכל הנוגע "לרצח נשים בישראל". למרות שמזמן ידוע וברור כי מדובר בתופעה מצומצמת ביותר, ובעיקרה הנה תופעה תרבותית במגזר הערבי, האם שמענו אי פעם שהתנהלה הפגנה או קמפיין כזה על ידן במגזר הערבי שהוא בית היוצר של בעיה זו ?

ואילו כעת – בשעה שבית המשפט העליון אמר דברו בפרשת ארד פנקס הנ"ל היכן אתן? להיכן נעלמתן? אתן שהתיימרתן להגן  בחירוף נפש על זכיותיהן של מי שנאלצו לעסוק בזנות , על גופן במסגרת הקמפיין עתיר המשאבים אשר קדם  לחיקוקו של חוק איסור צריכת זנות (הוראת שעה ותיקון חקיקה), התשע"ט-2019

היכן ההגנה על זכויות האישה לשלמות גופה כאשר היא נדרשת להשכירו לשם הבאת  ילדים לעולם? האם הברית הפרוגרסיבית  אשר נכרתה בין הפמיניסטיות הרדיקאלית ללהטבי"ם עושי דברם, עדיפה על הגנה על נשים אומללות ובעיקר על אלו שמצויות כנראה "בתחתית שרשרת המזון" ותיגררנה להליך פונדקאות כזה עבור בצע כסף ?

אפשרות אחרת הנה כי ההגנה על אותן פרוצות  קשות יום לאו הגנה הייתה, אלא ניסיון צייד פרימיטיבי של גברים המשתמשים בשרותיהן של אותן נשים אשר בחרו או נגררו למעגל הזנות, אשר היוו איום על מעמדכן כנשים ?

ואילו כעת כאשר מדובר בגברים הומוסקסואליים "נזקקי הליכי פונדקאות" - אלו מטבע בריאתם הרי אינם מהווים  איום, ועל כן גם לא מהווים עבורכן  אתגר פוליטי שיגרור יציאה מאזור הנוחות לכיכרות ולמסדרונות הכנסת והממשלה.

יש כמובן לזכור את הברית שנכרתה ביניכם (פמיניסטיות ולהט"בים)  בתחומים שונים כגון השפה האמיגדרית שהומצאה בחוגי המגדר, ומהווה פלטפורמה  יעילה להחדרת אג'נדות חריגות של ערפול ודינמיות מינית.

מובן כי נגזרת שניה מתהליך זה לו אתן מסייעות בשתיקתכן, הנה גיבושה של הכרה ציבורית כי פונדקאות יכולה להיות לגיטימית לכל אשה באשר היא אשה, ואין היא חייבת ללדת את ילדיה בעצמה וקל וחומר במסגרת משפחה ובמילים אחרות – סיפורי "גברות ומשרתות" אשר עלול להפוך גם הוא לנראטיב " מתקדם" אם לא נעצור אותו כאן ועכשיו.

נראה כי הטכנולוגיה הרפואית קמה "כגולם על יוצרה" ובנוגע אליכן - קצנו בכן יריבותי הפמיניסטיות- לכו מכאן.

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו