להקת 'בראשית' היא להקת נשים חרדיות שבימים אלה מציינת מלאת שלוש שנים להקמתה. עם קרן משה, סולנית הלהקה, שוחחנו על האתגר החלוצי-תרבותי.
"הרעיון התחיל במקרה, בפגישה אקראית בגינה מתחת לבית. שתי שכנות ששוחחו ואחת אמרה שהיא אוהבת מוסיקה והחלטנו לעשות הופעה לשכנות לקראת עשרת ימי תשובה במעין הופעת חיזוק. שרנו שירים שלנו וגם שירי אלול והימים הנוראים. זה הלך טוב. הגיעו הרבה נשים והיינו צריכות לפתוח את המרפסת ועלתה הצעה להרחיב, פנינו למנהל הקהילתי, רכזת התרבות נתנה לנו במה וקיימנו הופעה".
הרכב הלהקה מונה מעבר לקרן משה הסולנית שגם מתופפת גיטריסטית ופסנתרנית ובהופעה האחרונה צירפו השלוש גם נגנית חליל צד וסקסופון. קרן משה מציינת כי היא והגיטריסטית בעלות תשובה בעוד הפסנתרנית מגיעה מבית חרדי והשילוב ביניהן יוצר גם שילוב של סגנונות שונים.
על האנרגיה הנשית המדוברת כל כך סביב הופעות של נשים לנשים בלבד, היא אומרת: "יש משהו בעובדה שרק אישה יכולה להבין. כשאני כותבת בשיר משהו מהעולם הנשי ומנקודת המבט של אישה שחווה הריונות, זוגיות וגידול ילדים, זר לא יבין זאת. אישה אחרת מקבלת את הכוונות שלנו מתוך פשטות, זה מגיע אל האישה ששומעת אותנו בבת אחת . גבר לא יבין מה ההתרגשות ועל מה הבכי, מה נגע באותן נשים".
לקראת היציאה לדרך נועצה קרן עם רב. "ניגשתי לרב שלי שאתו אנחנו הולכים שנים, וסיפרתי לו על מה שהולך ומתרקם ושאני רוצה לדעת איך נכון לעשות את זה כדי שזה יהיה טוב. הראיתי לו את דף הפייסבוק שלנו, והוא אמר שהוא בעד ומברך כי דברים שיוצאים מהלב ייכנסו אל הלב. הוא אמר שאם החשש הוא שגבר יראה אותנו אז לפי ההלכה אם גבר שומע אישה והוא לא מכיר אותה זה בסדר, ולכן תדאגו שלא יהיו תמונות שלכן".
לדבריה האתגר אותו לקחה הלהקה על עצמה אינו בהכרח קשה. הדברים תלויים בנקודת המבט והגישה וכאשר אין חשש מכך שההצלחה לא תגיע קל יותר להתמודד. "ההצלחה חשובה, אבל לא במחיר של פגיעה בהלכה".
משה מספרת על הרקע המוסיקאלי ממנו היא מגיעה כבוגרת רימון ולהקת פיקוד מרכז, מה שמביא למוסיקה של הלהקה נגיעות וסגנונות שונים, בלוז, ג'ז, מייקל ג'קסון ועוד, כאשר כמעט תמיד המילים מקוריות.
בהקשר זה שאלנו, ללא קשר לטקסטים של להקתה שלה, אודות רמת המלל הרווחת בשירה הדתית והחרדית שאינה בהכרח מרקיעה לשחקים. משה אינה מתכחשת לקיומה של תופעה כזו בשירה החרדית, אך סבורה שאכן יש קהל שזה בדיוק המלל שדרוש לו לחיזוק והעצמה. "יש ציבור גדול בציבור שלנו שמתאים לו הטקסטים הלא מתוחכמים, הדיבור הכי ישיר ללא מחשבה רבה. יש מקום לכולם".
האם הדברים אינם גורמים לציבור הרחב, הנחשף גם הוא למוסיקה החרדית, לחוש שלפניו תרבות רדודה? "זה תלוי בשאלה את מי רוצים להרשים. אם המטרה היא הציבור הכללי יתכן שזה באמת יישמע רדוד, אבל אם המטרה היא לשמח ולחזק לתת תחושה טובה ולהפוך אנשים לטובים יותר, יש חלק מהציבור שזה מה שמתאים לו. בגלל שהציבור החרדי סגור, וזה מה ששומר אותו נקי, השירים הללו מותאמים לו בשלב זה".
באמצע החודש הבא תקיים הלהקה הופעה גדולה ראשונה בהיכל התרבות בפסגת זאב שבירושלים. על ההופעה, הנתמכת על ידי האגף לתרבות תורנית בעירייה, היא מספרת כי הבינה את הייחודיות והראשוניות של המהלך לו היא ולהקתה אחראיות בשיחה עם האיש הטכני של היכל התרבות שאמר להן שהן הראשונות שהולכות לעשות את זה. אין עוד דבר כזה להקה חרדית.
האם ניתן לקיים הופעה ללא גבר בתפקיד איש טכני? מסתבר שכן. "כשהתחלנו את השיח עם היכל התרבות חשבתי שלא תהיה ברירה אלא להתפשר על העניין, אבל בעלי הציע לבדוק את זה שוב. שאלתי את האיש הטכני והוא אמר שהם מביאים איש סאונד מבחוץ ולכן הוא יסכים לסאונדמנית ומצאנו נשים לתפקידים הטכניים".