רוחות רעות, שנאת חינם

עם שאינו מקדש את עברו, על כל תהפוכותיו, לא יכול לקוות לכך שבעתיד לא תחזורנה על עצמן השגיאות שהביאו אותו אל סף כליה

ד"ר חיים משגב , ט' באב תשפ"א

רוחות רעות, שנאת חינם-ערוץ 7
ד"ר חיים משגב
אתר האינטרנט

במערכת החינוך שבה אני למדתי, וזאת הייתה , למעשה, הפלטפורמה היחידה, פחות או יותר, שהייתה כאן, לפני הקמתה של מדינת ישראל וגם לאחר הקמתה, בשנותיה הראשות, לא לימדו דבר על צום תשעה באב; וגם לא על ימי הצום שקדמו לו.

לא על הסיבות לצומות הלוו – וגם לא על הנסיבות שהביאו לקריסתם של שני "הבתים" הראשונים; כלומר על הניסיונות שכשלו לקיים כאן ישות יהודית עצמאית לאורך זמן.

וככל שאני זוכר, בשיעורי ההיסטוריה דיברו, בעיקר, על מאורעות שאירעו במקומות אחרים. לימדו אותנו איך פרצה המהפכה הצרפתית ומדוע מסעות הצלב הסתיימו כפי שהם הסתיימו. שיננו שמות של גיבורים רחוקים; ומאומה לא למדנו על ההוגים הנפלאים, אנשי רוח לעילא ולעילא, שליוו את העם היהודי לאורך כל שנותיו. לא על אלה שליוו את המרידות הגדולות בכובשים זרים ולא על אלה שהקימו כאן מרכזים רוחניים לאחר שרוב העם גלה מארצו.

היום, בראייה לאחור, אני גם מבין מדוע ראשי היישוב היהודי בארץ ישראל לא מצאו עניין באסונות שאירעו לעם היהודי לפני אלפי שנים. הם ביקשו לגדל כאן דור חדש, את היהודי "יפה הבלורית", שידו האחת אוחזת במחרשה וידו השנייה מחזיקה ברובה. הם רצו להתרחק מן הסיבות לכישלונות העבר; פן יקומו עליהם אלה שישאלו אותם אז למה אתם נוהגים כמו אבותיכם וחוטאים בשנאת חינם כלפי יריבים פוליטיים; מדוע אינכם חוששים מן האפשרות שמעשיכם – ואין בדעתי לפרט אותם ביום הזה - עלולים לגרום לתוצאות הרות גורל..

ייתכן שגם העובדה שמנהיגים אלה לא שעו לאזהרות שהגיעו, בעיקר, מן הצד האחר של המפה הפוליטית, מפיהם של זאב ז'בוטינסקי וחבריו, ערב השואה, תרמו לרצון להדחיק את כישלונות העבר מתוכניות הלימודים. ההנהגה, ברובה, פשוט ביקשה לפתוח "דף חדש " בתולדות העם היהודי. היא רצתה, לטעמי, בעם שמתנכר לעברו.

וזאת כל התורה על רגל אחת: עם שאנו מקדש את עברו, על כל תהפוכותיו, לא יכול לקוות לכך שבעתיד לא תחזורנה על עצמן השגיאות שהביאו אותו אל סף כליה; ולא בכל דור קמים לנו אנשים כמו מנחם בגין שחרדים מפני נפילה אל התהום של מלחמת אחים.

וזה העניין, אני מרגיש שאנחנו במסלול שמזכיר את מה שקרה לעם היהודי בשתי הפעמים הקודמות שבהן הוא ניסה לשמור על עצמאותו. מקורות רבים מצביעים על כך ששנאת חינם הייתה אחת הסיבות לכישלון היהודים במלחמות נגד הכובשים הזרים. פעמיים חרב בית המקדש, סמלה המובהק של הממלכתיות היהודית, כאשר הפלגים השונים בעם היהודי נלחמו זה בזה.

אינני רוצה להישמע יותר מדי קונקרטי, אבל יש משהו שלא מרפה ממני בשנים האחרונות. אני מוצא קריסה מוחלטת בקרב ציבורים רבים של ערכים שפעם היו מקודשים על כולנו. שיתוף הפעולה של ארגונים שונים עם הגרועים שבשונאינו כבר לא מפתיע איש. פוליטיקאים מתנערים מערכי-יסוד ציוניים ונותנים יד, לדעתי, להרחבת הבקיעים בין חלקי האוכלוסייה השונים.

אי אפשר עוד לברוח מן התחושה שרוח רעה מרחפת מעל ארצנו. חלקים רבים באוכלוסייה כבר שכחו, כנראה, מה קורה ליהודים כשם מתגוררים במדינה-לא-להם או כיצד מתייחסת ההיסטוריה למתייוונים בקרב העם היהודי. בתשעה באב אנחנו צריכים להזכיר לעצמנו את כל אלה.