עונת החתונות לא מביאה איתה רק את התו השמח, אלא גם את הדיון והפולמוס סביב הסכם קדם הנישואין שנועד למנוע מצבי עגינות בעתיד. באחרונה התבטאו רבנים מובילים בציונות הדתית נגד ההסכם וטענו שהוא מעודד גירושין. פנינה עומר, מנכ"לית ארגון 'יד לאישה' מבית רשת אור תורה סטון, מתייחסת לטענות בראיון לערוץ 7.
כזכור, הרב שמואל אליהו היה אחד המתנגדים להסכם וקבע כי "נכון שיש בודדי בודדים שמעגנים את נשותיהן אבל זה לא מגיע אפילו לעשירית האחוז ובגלל זה לא צריכים לעודד את כולם להתגרש".
על עצם קיומו של הדיון סביב ההסכם אומרת עומר כי היא שמחה על כך, אך יש "להצטער על נוסח הדברים ששמענו. בכבוד רב לרבנים שהשמיעו אותם אומר שיש ניתוק בין הדברים למציאות", היא קובעת ומדגישה כי גם היא ותומכי ההסכם שותפים לקביעה לפיה יש לשמור על הבית והמשפחה ולהישמר מלעודד גירושין, אך "לצערינו תופעת סרבנות הגט הופכת לרחבה הרבה יותר".
"צריך להבדיל בין סרבנות קשה של בעל שבורח ונעלם, לעומת מקרים שבהם בעל או אישה משתמשים בגט לסחיטה, להתעמרות ולשלילת חירות הצד השני, אלו מקרים לא נדירים בכלל. המספרים של בתי הדין הרבניים מדברים על מאות זוגות, 300-400 נשים ומספר דומה של גברים מסורבי גט. האם 800 בתי אב בישראל הם מספרים קטנים בעינינו?".
על דבריה שלה שאלנו את עומר מדוע למרות שכאשר היא יורדת לרזולוציות של מספרים מתברר שמדובר במספר דומה של מסורבי ומסורבות גט, השיח תמיד נסוב סביב מסורבות הגט, הנשים. "יש הבדל גדול בין אישה מסורבת גט לגבר מסורב גט. ההלכה נותנת לגבר פתרונות של היתר לשאת אישה נוספת, גם אם הוא ניתן לעיתים נדירות. נשים שמחכות 14 או 17 שנה היו שמחות מאוד לפתרון של נשיאת גבר שני. מעבר לכך, גם בעיית הממזרות לא מרחפת מעל הגברים", משיבה עומר.
לדבריה "סרבני גט מתנהגים באופן אלים, ולא משנה אם זה גבר או אישה. שימוש באלימות כזו נוגד את ההלכה והתורה ומחייב את התנגדות שלנו, וההסכם אמור לתת פתרון גם לנשים וגם לגברים במידה שווה".
בהתייחס לטענות על ההסכמים היא קובעת כשמדובר בהסכמים שמצילים בתים בישראל ולא כאלה שמפרקים בתים בישראל. "אנחנו מסירים את כלי הנשק של הסרבנות מהשולחן אפשר לנהל הליך גירושין בריא. לפעמים את הנישואים אי אפשר להציל אבל את הגירושין אפשר להציל, ואת זה מנסים ההסכמים לעשות".
ואולי קיומו של ההסכם במגירה כלשהי בבית הופך את הבחירה באפיק הגירושין לקל ונגיש יותר ובני זוג, אולי בעיקר צעירים, יראו בכך אלטרנטיבה נוחה על פני מאבק על שלמות המשפחה והתמודדות מתבקשת בתא המשפחתי? לדבריה של עומר, אכן "יכול להיות שהגירושין הפכו לקלים יותר וצריך להשקיע בחינוך גם בשלב הנישואין, אבל מטרת הסכמי קדם הנישואין הוא נירמול הליך הגירושין ולהוציא ממנו אלמנטים אלימים, לאפשר לבני הזוג לצאת מזירת האיגרוף ולנהל שיח שמאפשר שלום בית ודיון ענייני. ההסכמים הללו הם הצלת הנישואין".
שבנו על השאלה, האם בשלבים שלפני ההחלטה לפרק את המשפחה קיומו של ההסכם מוביל זוגות לבחור בגירושין גם בעקבות חיכוכים פעוטים יחסית, כאלה שבעבר זוגות היו יודעים להתמודד איתם ולהגבר עליהם. פנינה עומר משוכנעת שהמציאות הפוכה לחלוטין, "בהסכם כזה אומרים בני הזוג שלעולם לא נחזיק זה את זה בכוח, לעולם נכבד את השני ונראה את צרכיו של השני. לא ניתן לרוחות רעות להסיט את המשפחה מדרך הישר והטוב", היא אומרת ומציגה את הדוגמה האישית שלה כמי שבחרה לאחר 23 שנות נישואין לחתום על הסכם על מנת "להראות לילדים שלנו שהסכם קדם נישואין הוא הדרך להיכנס לנישואין. זו אמירה מפורשת שאנחנו כאן כדי להיות זה לצד זה, לחיות מרצון מאהבה ובחירה חופשית כשם שהכניסה לחופה היא מרצון חופשי ואת הרוח ההלכתית הזו נכון לשמור לאורך כל החיים".
לטעמה העובדה שהגירושין הופכים על ידי ההסכם לקלים יותר אינה הופכת את הבחירה בצעד זה לקלה יותר. "השאלה בטעות ביסודה. המחשבה שזה מקל על הגירושין לא נכונה. ההסכמים מגיעים בנקודת שפל של החיים ואז הם מצילים גברים ונשים שמוחזקים בניגוד לרצונם. אנחנו נתקלות במקרים של שבע שנים של תחינת אישה על חייה אחרי חודש אחד של נישואין. עבורה זה הצלת נפשות".
לדבריה לא ניתן לנצל את ההסכם לרעה שכן בתוכו יש גם מסלול המאפשר בחירה של הפעלת ההסכם רק אחרי ייעוץ זוגי וניסיונות להגיע לשלום בית.
עוד שאלנו האם בני זוג שחלוקים בדעתם לפני הנישואין בשאלה אם לחתום או לא, הדבר לא יוצר בינם מתח נוסף שיכול להביא עד כדי ביטול נישואין בגלל חשדות הדדיים שאינם בהכרח נצרכים. על כך משיבה עומר ומעירה כי "אם זה מה שיביא לפירוק נישואין אולי כדאי שהם יפורקו בשלב הזה. בני זוג צריכים לדעת איך לנהל ויכוח, לקבל החלטות ואי הסכמות ולהגיע להחלטות משותפות כחלק מהאתגר של חיי הנישואין, ואם יש חילוקי דעות כדאי ללכת ולהתייעץ. יש רבנים שמובילים את התנועה הזו שמעודדת חתימה על ההסכמים. אפשר ללכת להתייעץ עם מי שבקי בתחום, להעלות את החששות ולברר את הפערים האידיאולוגיים".