כמובן, יהיו אלה תושבי דרום תל אביב ששוב יישאו בתוצאות החלטות השבט הלבן בכל הנוגע למתרחש ברחובותיהם. אם יצליח שר הבריאות ניצן הורוביץ (מרצ) להעביר את החלטתו החדשה מראשית השבוע במסגרת תקציב המדינה, יצטרכו תושבי השכונות המוכות ממילא להוסיף לרשימת התמודדויות היומיום שלהם בעיה חדשה: קביעת תור בקופת חולים.
ביום שני השבוע הודיע שר הבריאות כי בכוונתו לקדם פתרון תקציבי שיעניק ביטוח בריאות ל־28 אלף מסתננים בלתי־חוקיים בוגרים השוהים בתחומי ישראל. "הם עובדים במטבח, בניקיון, במלונות - והם שקופים. למבקשי המקלט אין מעמד ואין כוח פוליטי. אבל הם בני אדם ויש להם את הזכות הבסיסית של האדם: הזכות לבריאות", דמעו ברגש מילותיו של השר בטוויטר. "המימוש שלה הוא החובה המוסרית שלנו וגם אינטרס ברור של בריאות הציבור. לכן הנחיתי את משרד הבריאות לקדם ביטוח רפואי למבקשי מקלט בישראל".
הדרישה הועלתה על השולחן על ידי השר ואנשי משרדו לקראת הדיונים על תקציב המדינה. שרת הפנים איילת שקד מיהרה להביע את עמדתה עם פרסום התוכנית, ואמרה כי היא מתנגדת לכל צעד שיביא להשתקעות של מסתננים בלתי־חוקיים בישראל ותפעל בכל האמצעים העומדים לרשותה כדי להביא ליציאתם מהארץ. על פי הפרסומים הורוביץ ינסה לגבש את המתווה כך שלא יזדקק להצבעת ממשלה והוא יוכל להעבירו בהחלטה מיניסטריאלית שלו בלבד.
כדי להבין את משמעותה מרחיקת הלכת של ההחלטה יש להזכיר כי מספרם של השוהים הבלתי־חוקיים מארצות אפריקה בישראל מוערך בכ־30 אלף בני אדם, לא כולל ילדים. הורוביץ, אם כך, מתכוון להעניק כמעט לכולם זכות סוציאלית לא מבוטלת בשני מובנים: במובן ההצהרתי מדובר בקיבוע נוסף לישיבתם של אותם מהגרים בישראל שלא כחוק, ובמובן הכלכלי מדובר במהלך יקר שימומן כמובן באמצעות שליחת יד אל עומק כיסם של משלמי המיסים.
האזרחים השקופים באמת
ובחזרה אל התור בקופת החולים. בעקבות פרסום התוכנית הביעו תושבים בדרום תל אביב את חששם כי הצטרפותם של עשרות אלפי המסתננים בשכונות אל מקבלי שירותי הבריאות באזור תגבה מהם מחיר כבד. מבדיקה פשוטה שערכנו בתחילת השבוע, כבר היום כדי לקבוע תור בקופת חולים גדולה בשכונת התקווה יש להמתין לפחות שבועיים לתור פנוי. כשיציפו עשרות אלפי אפריקאים את קופות החולים של דרום העיר, מי שיסבול מכך הם אזרחי ישראל השקופים באמת בכל הנוגע לשר הורוביץ: קשישים וחולים מהשכבות החלשות בחברה הישראלית. ככל הידוע, הורוביץ לא הביא בחשבון את העומס על קופות החולים, והתוכנית שלו אינה כוללת תגבור צוותים ופתיחת סניפים חדשים, או רישום מסתננים בקופות חולים במרכז תל אביב ובצפונה.
בעמותת 'עוטף תחנה מרכזית', אשר מייצגת את תושבי השכונות הללו, מתריעים מפני תוכניתו של שר הבריאות. "בראש ובראשונה מדובר בנרמול של שהותם בישראל, צעד נוסף לקראת הפיכתם לאזרחים מן השורה והפיכתה של ישראל למדינת כל מהגריה", אומרים שם. עוד הם מציינים כי מבחינה כלכלית מדובר בצעד שעושה עוול לאזרחים היהודים באותן שכונות, שעובדים, מרוויחים ומשלמים את מיסיהם, כולל ביטוח הבריאות שלהם, באופן מלא, ומצבם הכלכלי קשה פי כמה: "דמי הביטוח שייגבו מהמסתננים יהיו מזעריים (180 שקלים), כאילו השכר שלהם הוא סביב המינימום, בלי מבחן הכנסה. כלומר ההנחה האוטומטית היא שכל מסתנן הוא נזקק, בשעה שאנחנו יודעים שרבים מהמסתננים מרוויחים גם 12 אלף שקלים בחודש, מחזיקים רכב, טלפון חכם ואופניים חשמליים ומפרנסים ארבעה או חמישה ילדים. זאת בשעה שישראלים רבים בדרום תל אביב יכולים רק לחלום על זה".
גם את הסכום המזערי שיגבו מהמסתננים, חוששים בעמותה, רבים מהם שעובדים כעצמאים לא ישלמו. "למרות זאת, המדינה עדיין תסבסד להם טיפול רפואי. כמו שסוגרים להם תיקים פליליים כי הם נעלמים ואי אפשר לאתר אותם, כך ימחקו להם חובות וימשיכו לסבסד להם טיפול רפואי. כבר עכשיו קיים בבתי החולים חוב של 408 מיליון שקלים בגין טיפול במסתננים".
הנתונים ביחס לאוכלוסיית המסתננים מאותתים גם כי הללו יצרכו לא מעט את שירותי הבריאות הישראליים, וזאת בשל מעורבותם הגבוהה דרמטית בקטטות ובמעשי אלימות, שסופם לא מעט פעמים בבתי החולים. נתונים שפרסם לפני כשנתיים המרכז למדיניות הגירה ישראלית העלו כי שיעור הקטטות וההתפרעויות בקרב המסתננים הוא פי שישה מזה הקיים בקרב אזרחי ישראל. במעשי תקיפה לשם גניבה מצביעה הטבלה על מעורבות של פי 25 (!) בקרב המסתננים. כמו כן שיעור הילודה בקרב אוכלוסייה זו גבוה מאוד. צירוף הנתונים הללו, אומרים בעמותה, לא מובא בחשבון בגובה דמי הביטוח שעליהם לשלם כמי שעשויים להיזקק לשירותי הרפואה יותר מאזרחים רגילים.
הכשל מתחיל בהגדרה
החלטתו של הורוביץ אינה מפתיעה, בהתחשב בכך שהממשלה הנוכחית נראית כקובץ בעלי אג'נדות שהתיישבו בכיסאות השרים ומושכים ממשרדיהם תקציבים לצורך קידום עמדותיהם הרדיקליות, שאינן בהכרח ענייני המשרד השוטפים או טובת כלל אזרחי ישראל. גם במקרה הזה נובעת ההחלטה מאג'נדה שהכתיבו גופי התמיכה בזרים והורוביץ מתייחס אליה כמצב נתון. ההחלטה מגדירה את המסתננים כמי ש"אינם ברי הרחקה" – כלומר לא ניתן כביכול להשיבם לארץ מוצאם בשל סכנה הנשקפת להם שם, וגם לא למדינה שלישית. משכך, קובע מי שקובע, הם נאלצים לבקש מקלט בישראל ועל המדינה להעניק להם זכויות סוציאליות בשם ההומניזם.
אלא שגירוד מתחת להנחות היסוד שמנסים ליצוק הגופים הללו בסדר היום הישראלי מגלה כי לא מניה ולא מקצתיה. המסתננים עצמם מוכיחים בהתנהלותם כי הם ברי הרחקה בקלות רבה מאוד. עורך הדין ד"ר יונה שרקי, היועץ המשפטי של המרכז למדיניות הגירה ישראלית, מזכיר כבסיס לדיון כי אין בחקיקה הישראלית ולא במשפט הבינלאומי שום מסמך, אמנה או חקיקת משנה שמטילים על מדינה להעניק כיסוי של ביטוח בריאות לשוהים בשטחה שלא כדין. "מה הביא, אם כך, את שר הבריאות לחשוב שמן הראוי להעניק להם ביטוח בריאות? העובדה שביחס לרובם של אותם 28 אלף איש, הרשויות מקבלות את ההנחה שהם לא ברי הרחקה. אם אכן היו הדברים כך, זה הגיוני וראוי לתת להם כיסוי ביטוחי בשהותם פה. אלא הבעיה היא שמי שיוצק תוכן בהנחה שהם אינם ברי הרחקה הם בעלי אג'נדה שעניינם עידוד ההגירה הלא חוקית לישראל ויישובן של האוכלוסיות הללו בישראל. לו הם באמת לא היו ברי הרחקה החלטתו של השר מוצדקת, אלא שבפועל הם ברי הרחקה במוצהר: רבים מהם טסו לארצות מוצאם לביקורי משפחה ולמטרות אחרות וחזרו משם לישראל. זה פשוט לא נכון להגדיר אותם כלא ברי הרחקה, בוודאי למדינה שלישית אם לא לארץ מוצאם. הם יכולים לצאת מכאן ולחזור לכאן ועושים זאת, הם בוודאי ברי הרחקה מבחינת משפטית וטכנית".
ד"ר שרקי מסביר עוד כי ביסוד המחשבה של הענקת כיסוי בריאותי לאוכלוסיות זרים לא חוקיים עומדת חתירה לקראת קיבוע שהייתם בישראל. "המחשבה היא: הם פה, הם יישארו פה, בואו נשווה את מעמדם וזכויותיהם הסוציאליות לאלה של שאר האזרחים. העניין הוא שהם לא תושבי קבע, ואפילו לא תושבי ארעי. המגמה הזאת חותרת תחת הרעיון של הרחקתם בעתיד למדינות מוצאם או למדינה שלישית. כל זכות כזו שמהגר מקבל מעודדת אותו להישאר. אין שום סנקציה על הנוכחות שלו פה, ובנוסף לכך הם גם מקבלים זכויות. כך למשל בשנים האחרונות הם זוכים גם לדמי לידה ומענקי לידה בסכום של כרבע מיליארד שקלים מכספי משלם המיסים, מה שמעודד אצלם עוד את הילודה".
היוזמה החדשה של שר הבריאות, מתריע ד"ר שרקי, תהווה פרצה ניכרת בחובתה של מדינת ישראל כמדינה ריבונית לקבוע ולאכוף מדיניות הגירה ברורה וחד־משמעית. "שר הבריאות מנסה לקדם פה צעד מתוך אינטרס פוליטי צר, בשביל אלקטורט כזה או אחר, ואת המחיר תשלם האוכלוסייה האזרחית בישראל".