איך אמורים לנצח מגפה

האם ראש הממשלה נפתלי בנט קרא את הספר 'איך לנצח מגפה' של יו"ר האופוזיציה לשעבר נפתלי בנט? יצאנו לבדוק

אסף משניות , י"ג באב תשפ"א

איך אמורים לנצח מגפה-ערוץ 7
ראש הממשלה נפתלי בנט
צילום: חיים צח, לע"מ

מאז תחילת ההתפרצות, לפני כחמישה שבועות, קצב התחלואה בקורונה בישראל רק הולך וגובר. קצב הכפלת מספר המאומתים היומי עומד על בין שישה לשמונה ימים, כאשר השבוע כבר נספרו יותר מ־1,300 חולים מאומתים ביום. על פי ההערכות ישראל צפויה להגיע ל־4,000 מאומתים ביום בעוד כשבועיים. כל זה קורה בזמן שהחל מתחילת ההתפרצות הכריז ראש הממשלה נפתלי בנט על כך שהתפיסה היא שמדובר בהתפרצות מחודשת וכך הממשלה תתייחס אליה.

תקוות רבות נתלו בהבטחות הממשלה לתגובה מהירה שתמנע הגבלות חמורות ואף סגר נוסף, בעיקר לאור הספר שהוציא ראש הממשלה בזמן הגל השני, לפני שנה בדיוק. בספרו 'איך לנצח מגפה' פירט בנט תוכנית פעולה מקיפה שנועדה להשתלט על התפרצויות במהירות. בנט גם ציין שכל מה שצריך בשביל לנקות את ישראל מהקורונה הם חמישה שבועות בלבד. השבוע חלפו חמישה שבועות מכניסתו של בנט לתפקיד ראש הממשלה, והתחלואה רק עולה.

אם מחפשים סיבה מדוע בניגוד להצהרות שנתן לפני שנה ההתפרצות הנוכחית רק ממשיכה להתפשט תחת הנהגתו, אפשר להצביע על העובדה הפשוטה שכמעט אף חלק מתוכנית הפעולה המפורטת בספרו אינו מיושם מאז הקמת הממשלה. בשורות הבאות נציג את מה שהגדיר ראש הממשלה אך לפני שנה כטעויות שישראל ביצעה, את עקרונות היסוד להתמודדות עם המגפה ואת דרכי הביצוע שהציע, לעומת מה שנעשה בפועל.

הפטיש, הפינצטה והפארסה

כבר בתחילת דבריו הסביר ראש הממשלה שהקו המנחה שצריך להוביל את ההתמודדות עם התפרצות הוא שיטת הפטיש והפינצטה, או באריכות: "הדבר הראשון שצריך לעשות, וכמה שיותר מהר, זה לתת לנגיף מכה חזקה ככל האפשר כדי להוריד בחדות את מספר האנשים שנדבקים מדי יום". בשורות הבאות מפרט בנט כיצד בדיוק צריך לעשות את מכת הפטיש: "באמצעות מגבלות טיסה, כניסה לישראל, ומגבלות שונות בתוך המדינה. זהו שלב הפטיש, ולמרות שהוא קשה וממש לא נוח, כאשר יש מספרים גבוהים של נשאים - הוא הכרחי".

לאחר מכת הפטיש צריך להגיע הטיפול בפינצטה. בנט אף מדגיש שזאת הייתה הטעות המרכזית של מדינת ישראל בסוף הגל הראשון. "זאת הייתה טעות נוראית! נכון, היכינו בקורונה עם פטיש 15 קילו בדמות סגר כללי, אבל לא היינו מוכנים לטפל בשאריות שלה. הזנחנו אותן לחלוטין... ישראל הפעילה פטיש, אך לא בנתה לעצמה פינצטה".

אם מישהו עוד היה זקוק להסבר מהו הסדר הנכון של הפעולות, מסיים בנט את התפיסה הכללית שמנחה את ספרו במילים הבאות: "שתי הפעולות האלו הן חלק ממכלול אחד. בלי הפטיש, אין אפשרות להגיע לשימוש בפינצטה. בלי הפינצטה, אין כל טעם בפטיש".

התפיסה הזאת, שבזמן התפרצות צריך להתחיל בפטיש ולאחר מכן לעבור לטיפול בפינצטה, נעדרת לחלוטין מדיוני קבינט הקורונה. למעשה, כאשר אנשי משרד הבריאות ביקשו לחייב הורים שילדיהם מחויבים בבידוד להיכנס לבידוד אף הם, בנט התנגד נחרצות להצעה לצד התנגדות להגבלות נוספות שהציעו מנכ"ל משרד הבריאות הפרופ' נחמן אש וראש מערך שירותי בריאות הציבור ד"ר שרון אלרעי־פרייס.

למעשה, מאז השבעת הממשלה כמעט לא התקבלו הגבלות חריפות על הציבור על מנת להוריד את התחלואה. שלוש פעמים נקטעו הישיבות בקבינט הקורונה לנוכח הצורך של השרים לרוץ למליאה ולהצביע על חוקי הקואליציה. אך גם ישיבות שהתנהלו במלואן לא הולידו החלטות כבדות משקל. אחת הסיבות המרכזיות לחוסר היכולת לקבל החלטות היא העובדה ששתי שרות מרכזיות בקבינט הקורונה, יפעת שאשא־ביטון ואורית פרקש־הכהן, מביעות התנגדות קבועה לשימוש בהגבלות. שאשא־ביטון אף הגדילה לעשות ודרשה להעביר את ד"ר אלרעי־פרייס מתפקידה בגלל המלצותיה להגבלות.

גם כאשר מתקבלות החלטות, מדובר בהגבלות קלות ביותר, שכלל לא בטוח שיש להן אפקטיביות כלשהי. הדוגמה הבולטת היא ההגבלות על אירועים. במסגרת דיון עם בעלי אולמות האירועים ומרכזי התרבות הגיעה הממשלה להסכמה על מתווה פעילות חדש. באופן כללי מדובר במודל דומה לתו הירוק שמותג מחדש תחת השם 'התו השמח'. ההבדלים העיקריים בין התו של ממשלת נתניהו ובין התו של ממשלת בנט־לפיד עוסקים במגבלת משתתפים ובחובת בדיקות.

על פי המתווה, לא קיימת הגבלה על מספר המשתתפים, אך כן ישנה חובה באירועים עם יותר ממאה משתתפים להציג בדיקת PCR שהתקיימה ב־72 השעות שלפני האירוע, בדיקה מהירה שהתקיימה ב־24 השעות שלפני האירוע, תעודת מחלים, תעודת מתחסן או תו ירוק באמצעות האפליקציה הייעודית.

אלא שעל פי גורמים רפואיים, אף לא אחד מהסעיפים בתו השמח יכול למנוע הדבקה במקרה שחולה קורונה ישתתף באירוע. הסיבות לכך פשוטות: בנוגע למחוסנים ומחלימים, זן הדלתא, שגורם לעיקר התחלואה בישראל, מוכיח עצמו ככזה שמדביק גם מחוסנים ומחלימים. כמובן שהנתונים מלמדים על ירידה דרמטית לעומת הדבקה של לא מחוסנים, אך החיסון אינו מספק הגנה הרמטית מפני הזן. המשמעות היא שאף אחת מהתעודות הללו לא באמת מונעת כניסה של חולים לאירועים.

באשר לבדיקות המצב בעייתי הרבה יותר. לבדיקת PCR יש בעיה מרכזית אחת: היא לא יכולה לזהות תחלואה במהלך ארבעת הימים הראשונים לאחר ההדבקה. המשמעות היא שחולה שנדבק במהלך ששת הימים שלפני קיום האירוע סביר להניח שלא יתגלה במהלך הבדיקה. כשמסתכלים על הנתונים מנתב"ג מתברר שמאות חולים נכנסו לארץ באין מפריע בגלל המגבלה של הבדיקה. זאת הסיבה שמחויבי הבידוד נדרשים לשתי בדיקות שליליות על מנת לקצר את בידודם.

בעוד בדיקת PCR, החל מהיום הרביעי להדבקה, מהימנה ביותר, לבדיקות המהירות ישנה בעיית מהימנות גדולה במיוחד. למעשה, גורמים רפואיים סבורים שהיעילות היחידה שלהן היא במקרה של בדיקות יומיומיות, כדוגמת תלמידים וצוותי הוראה בבתי ספר. לעומת זאת, באירועים חד־פעמיים הסבירות לגלות חולה בבדיקה מהירה נמוך במיוחד. בנוסף לכך מחירן של הבדיקות המהירות נחשב לגבוה במיוחד.

החריג היחיד למגבלות חריפות הוא איסור הטיסה למדינות שחורות, כאשר בפועל אנשים מורדים מטיסות ליעדים שמופיעים ברשימת איסור הטיסה. אלא שרוב מוחלט של החולים שמגיעים מנתב"ג מגיעים בכלל ממדינות ירוקות שעליהן, נכון לשעת כתיבת שורות אלה, אין חובת בידוד כלל, למעט מסגרת זמן של 24 שעות עד לקבלת תוצאות הבדיקות בנמל התעופה. נושא הבידוד לכל השבים מחו"ל צריך לעלות לדיון בקבינט.

בשורה התחתונה, למרות הצהרות הממשלה שמדובר בהתפרצות רביעית, ולמרות התפיסה שהציג בנט בספרו, מדינת ישראל כלל אינה משתמשת במכת פטיש כדי לשטח את התחלואה. למעשה, היא בקושי משתמשת בטיפול בפינצטה.

במקום הגבלות מחמירות, הממשלה בעיקר דוגלת בהמלצות לציבור. בנאומים שניתנו לאחריהן אמר בנט כי הדרך של הממשלה היא להמליץ לציבור, ולא לכפות עליו, על מנת לרתום אותו למאמצים ולחנך אותו לשמור עליהם. לפני כחודש הסביר בריאיון ל'בשבע' פרופ' דרור מבורך, מי שניהל את מחלקות הקורונה במרכז הרפואי הדסה, שאכן קיים היגיון במהלך. "זה נכון להתחיל בהמלצות ולא ללכת ישר להנחיות, כי יש בזה משהו שמחנך את הציבור, ואולי ככה נצליח להרגיל אותו לשמור על עצמו", אמר אז מבורך והוסיף גם הסתייגות: "אבל שלא יהיו טעויות, אם לא תהיה ברירה ההמלצות הללו ייהפכו להנחיות".

המידע תקוע בצינורות

בספרו מזכיר בנט בכמה מקומות את חשיבות החינוך, כאשר הוא בעיקר מדבר על חשיבות חינוך הציבור לשמירה על היגיינה וריחוק חברתי, כמו גם על חינוך לשאר ההנחיות המומלצות. אלא שקונספט החינוך, לפי נתוני משרד הבריאות, אינו מוכיח את עצמו, כאשר רוב מוחלט של הציבור לא נשמע להמלצות, וגם להגבלות שכן קיימות.

אחת הסיבות המרכזיות היא הפרה שיטתית של ההמלצות על ידי חברי הממשלה. לדוגמה, טיסות לחו"ל. ראש הממשלה בנט הפציר בציבור לא לצאת לחו"ל משום שהתחלואה ברחבי העולם גבוהה במיוחד. בזמן שזאת ההמלצה מטעם ראש הממשלה, ראש הממשלה החליפי לפיד צפוי לטוס בשבועות הקרובים למרוקו לרגל כינון יחסי המסחר בין המדינות בעקבות הסכמי אברהם. כמו כן, גם שרת הקליטה ושר התיירות נמצאים בימים אלה בצרפת. הסיבות הרשמיות הן ששרת הקליטה נמצאת בפגישות עם אנשי הסוכנות היהודית, בעוד שר התיירות נמצא בתחרות הטור דה פראנס כי "חשוב לו להביא לארץ דבר דומה". כפי שכל ישראלי למד במהלך השנה החולפת, את הפגישות הללו אפשר לקיים בקלות בזום.

לצד חינוך הציבור, בנט מבכר בספרו את חשיבות ההסברה ושקיפות הנתונים לציבור. למעשה, זאת אחת הנקודות שעליהן הוא חוזר שוב ושוב בפרקים רבים בספר. בפרק "מה עשינו נכון והיכן טעינו?" כותב בנט את הדברים הבאים: "האם בגל הראשון או בגל השני הייתה הסברה? לא. היה בלבול. בתקופת ההתמודדות הראשונה... לציבור הרחב היו שני צינורות מידע מרכזיים. הראשון היה ראשי משרד הבריאות דאז... מי שהקשיב למנגינה של המילים שלהם היה צפוי להבין כי אחרית הימים קרבה ובאה. צינור המידע השני היה ראש הממשלה (נתניהו, א"מ)... גם הוא, כמובן, קיים מעת לעת 'מסיבות עיתונאים' בשמונה בערב. בדרך כלל המופעים הללו כללו הרבה טפיחות על השכם... אבל אחרי כל התוספות והקישוטים, רק מעט מאוד מידע מעשי ניתן לציבור". בהמשך הפרק הוא מסביר מה מטרתה של ההסברה: "הסברה צריכה לסלק את אי הוודאות, לא להגביר אותה. היא צריכה להבהיר בצורה הנגישה ביותר מה קרה ומה יקרה, להעניק תקווה לעתיד ולשרטט בדיוק את ההתפתחויות הצפויות להמשך".

בפרק שלאחר מכן, "עקרונות להיערכות ולפעולה", כותב בנט על חשיבות השקיפות הציבורית: "לפעמים, כאשר יש צורך דחוף, אפשר ורצוי להשתמש בתקנות לשעת חירום... אך יש לעשות זאת בשקיפות, ועם הודעה מספיקה מראש. אסור להנחית על הציבור את ההוראות ואסור לבלבל אותו. כשהדברים מוסברים בצורה הגיונית ומסודרת, הציבור הישראלי מוכן לשאת בעול ועושה זאת באחריות מלאה". כמה שורות קודם לכן מסביר בנט כמה חשוב להסתמך על נתוני אמת. "מרכיב חשוב נוסף הוא הסתמכות על נתוני אמת רלוונטיים, מעודכנים ומסווגים נכון. נתונים שגויים, ישנים או לא מקוטלגים טוב - מובילים להחלטות שגויות".

בפרק על התוכנית עצמה מתאר בנט את הצורך החשוב במערך הסברה שינגיש את המידע לציבור: "גוף ההסברה המרכזי יהיה חייב לפעול בדרך מסודרת שקופה וברורה. אם מתקבלת החלטה על החמרה מסוימת בתקנות, על סגירה או על פתיחה של מקומות או של מוסדות, היא חייבת להיות מוצגת לציבור בעוד מועד ובדרך מנומקת".

לאחר כל הקטעים הללו בספר, ולאור הביקורת המתמשכת על הממשלה הקודמת, אפשר היה לצפות שדווקא בתחום הזה קבינט הקורונה הנוכחי יוביל לשיפור משמעותי. אלא שלפי אלה שמנסים להנגיש את הנתונים לציבור, ועושים זאת בהתנדבות מלאה, המצב רק החמיר מאז הממשלה החדשה. שלושה מהם, ד"ר יובל הרפז, המסעדן אלדד שיטבון, שמוכר יותר בשם מואיז הקטן, וגיל פלדמן, אף פתחו ערוץ מיוחד בטלגרם ובו הם מנסים להמיר את הנתונים הגולמיים שמשרד הבריאות מוציא לכדי גרפים ברורים לציבור. בימים האחרונים מרבים השלושה להבהיר עד כמה הנתונים שיוצאים ממשרד הבריאות חלקיים, מטעים ואינם ברורים דיים.

דוגמה בולטת אפשר למצוא בציוץ של שיטבון מיום חמישי שעבר: "הדבר הכי חשוב בשביל שאנשים לא יהיו באדישות ויקשיבו זה לייצר אמון בהנהגה. כאשר מסתירים במכוון מידע ודאטה על התחלואה, ובנוסף מה שיש בחוץ זה מידע פגום, אל תצפו שיקשיבו לכם. אין הנגשה של הנתונים, וגרוע מזה – גם מונעים ממי שרוצה להנגיש בהתנדבות".

ואם חשבתם שהמצב השתפר בשבוע החולף אתם צפויים להתאכזב, כפי שמתאר זאת פלדמן בציוץ מיום ראשון השבוע: "מאומתים לפי גילאים. שמעתם אותנו מתלוננים על זה כל הזמן. אבל לדעתי אף פעם לא הראינו כמו שצריך למה הכוונה. שימו לב לגרף המצורף - ממוצע שבועי לפי קבוצת גיל. אתם לא טועים, לפי הנתונים היו שבועות עם נתונים מתחת לאפס. אם זה נראה למישהו רציני, שמעתי שמחפשים עובדים במשרד הבריאות".

לאחר הביקורות הוציא משרד הבריאות נתונים מפורטים יותר, אבל האירוע החד־פעמי הזה לא חזר על עצמו, כפי שתיארה זאת כתבת חדשות 12 יולן כהן כשסיכמה את תחושתם של כל מי שמנסים להשיג את הנתונים ממשרד הבריאות: "לצערי כבר יומיים אנו ממתינים לנתונים הסופיים שהוצגו באחד הדיונים. נשאלת השאלה מדוע אין שקיפות בוועדת החיסונים ובמשרד הבריאות, ומדוע הנתונים לא מתפרסמים בהודעה מסודרת".

ישנה עוד שורה ארוכה של טעויות שהיה צריך לתקן לפי בנט, עקרונות יסוד ופרקים בתוכנית עצמה שהממשלה הנוכחית כלל אינה מיישמת, אך מפאת קוצר המקום אין אפשרות לפרט את כולם. למרות זאת ישנו עיקרון אחד שראוי להתייחסות נרחבת, והוא הפקת לקחים מהניסיון העולמי.

בחזרה למנדט הבריטי

פרק שלם בספר מתאר את החשיבות של הלמידה ממדינות אחרות שהצליחו להתמודד באופן מרשים, לפחות באותם ימים, עם הנגיף. בעיקר דובר על מדינות מזרח אסיה, בוגרות מגפות הסארס והמרס, אבל בנט מדגיש שלא רק מזרח אסיה אלא גם פרובינציית קולומביה הבריטית שבקנדה, שעד היום מציגה מספרים מרשימים למדי.

אלא שבכל הקשור ללמידה מהניסיון הקיים כעת ברחבי העולם, ישראל לא ממש מיישמת את העיקרון שבספר. חלק לא מבוטל מזה אכן ברור ומוצדק. ישראל היא חלוצת העולם בחיסונים, ועל כן קשה מאוד להשוות את מצבה לה של מדינות אחרות, שרחוקות ממנה בהרבה ברף ההתחסנות. כדי להמחיש את הנושא כדאי להעיף מבט בכותרות של אתרי החדשות בארצות הברית, ולראות שהן זהות לכותרות שהתפרסמו בישראל לפני ארבעה שבועות, על הידבקות מוגברת של לא מחוסנים וצעירים. במילים אחרות, ישראל מקדימה בנושא את רוב העולם.

המדינה היחידה שישראל לא מקדימה היא בריטניה, שמנהלת גם היא מבצע חיסונים מרשים כשבמקביל זן הדלתא החל להתפשט בממלכה לפני שחדר לישראל. בבריטניה נרשמו בימים האחרונים כ־50 אלף מאומתים ביום, וזה בטרם הוסרו כל המגבלות. לצד זה מספר המאושפזים במצב קשה והנפטרים נמוך משמעותית ביחס לגלים שלפני החיסונים. אלא שגם בפרמטרים האלה מדובר עדיין בקצב גידול מעריכי. בסקרי דעת קהל שנערכו בבריטניה נמצא שיותר מ־60 אחוזים חוששים מהסרת ההגבלות לנוכח נתוני התחלואה הגבוהים ונתוני התמותה המתרחבים.

גורמים המעורים בפרטים אומרים ל'בשבע' שהממשלה אולי חיכתה לתוצאות מהניסוי הבריטי, אבל הן כבר הגיעו. מדובר בכישלון מוחלט, וישראל חייבת ללמוד מהניסיון. הגורמים הללו מצביעים על העמדה שנשמעה שוב ושוב בממשלה, שהמדד המרכזי שעל פיו צריך להתנהל הוא מספר החולים במצב קשה, כחוסר הבנה של המציאות. לפי הגורמים זה גם הקו המוביל בבריטניה, ושם בתי החולים מתקרבים לסף האי־ספיקה בגלל חוסר הטיפול בהתפרצויות בחודש האחרון.

בשורה התחתונה, מעט מאוד, אם בכלל, מהתוכניות של ראש הממשלה נפתלי בנט מיושמות בפועל בשלב זה, חמישה שבועות לאחר כניסתו לתפקיד. לנוכח העלייה הנרחבת בתחלואה, והקולות שיוצאים ממשרד הבריאות שקיים חשש שלקראת החגים ניאלץ להגיע לסגר נוסף, אולי כדאי להתחיל ליישם את העקרונות והתוכניות שבנט דיבר עליהן בשנה האחרונה. בינתיים נראה שעושים בדיוק ההפך.

===============================================================

תגובת ראש הממשלה נפתלי בנט:

1. לגבי הטענות בעניין מודל הפטיש והפינצטה מסרו במשרד רה"מ: "בבואכם להשוות את הספר למציאות, ראוי לזכור כי הספר נכתב לפני שנה, טרם כניסת החיסונים - המהווים מרכיב קריטי במאבק נגד הקורונה - לשימוש. הממשלה מכהנת מספר שבועות בלבד בתפקידה, וכבר סגרה את הפירצה מהמדינות האדומות בנתב"ג, הקימה מתחם בדיקות, סגרה את עסקת החלפת החיסונים הראשונה בעולם, מגנה על המבוגרים במסגרת 'מגן אבות', הפעילה את הרשויות המקומיות לקטיעת שרשראות ההדבקה ועוד.
רה"מ בנט כתב בספרו כי יש לבחון את תמונת המצב בצורה סדורה, ולקחת בחשבון את ההשלכות הכלכליות ורעיונות יצירתיים לטיפול בנגיף. האסטרטגיה שהביא רה"מ לממשלה היא 'בלימה רכה', המאזנת בין שמירה על הבריאות והצלת חיים, לבין שמירה על המשק ושגרת החיים. הממשלה גיבשה תכנית סדורה להתמודדות עם הקורונה, לאחר סדרת התייעצויות עם מומחים, למידה והעמקה, מפגשים עם אנשי ענף התרבות והאירועים וקשב לצרכי הציבור, דברים שלא היו בגלים הקודמים".

2. במענה לטענות על התנהלות השרים עצמם והדוגמה האישית שנותנים נמסר:

"ההיפך הוא הנכון, ישיבת הממשלה האחרונה התנהלה באחריות יתרה, תוך שמירה על מרחק ישיבה בין דובר לדובר, עטית מסכות ובחלל גדול מאוד.
ראש הממשלה לא אמר לציבור לא לטוס כלל אלא להימנע מטיסות פנאי ונופש. השרים טסו לנסיעות עבודה במסגרת תפקידם".

3. לגבי הטענות בעניין ההסברה והנגשת הנתונים לציבור מסרו במשרד רה"מ: "אכן, יש מקום לשיפור בנושאי ההסברה. אנחנו פועלים בשקיפות, בגובה העיניים ובשיח עם הציבור, באמצעי התקשורת המסורתית ובאמצעות קמפיינים ייעודיים. הקמפיין לעידוד התחסנות הוסיף עשרות אלפי מחוסנים חדשים, ובנוסף אנשי משרד הבריאות מקיימים תדרוך יומי לתקשורת ומשיבים לכלל השאלות. נמשיך לחזק את הפעילות במישור זה".

4. לגבי אימוץ מודלים ממדינות אחרות נמסר: "אנו מביטים על מדינות אחרות בעולם, לומדים מהניסיון של חלקן ומיישמים את התובנות. בבריטניה היקף ההתחסנות דומה לישראל וכן תנאים נוספים. לכן ניתן להביט על המתרחש בה כדי לחזות מגמות".